אהבה מכאיבה

פרק 28

נ.מ קייטי
מה עשיתי?
מה לעזאזל עשיתי?!
המחשבות לא פסקו בראשי לרגע אבל בכל זאת המשכתי ללכת, ממהרת למצוא את דמיאן לפני שיעלה על מונית.
"דמיאן חכה!!" צעקתי כשראיתי אותו במעלית, אבל הוא התעלם ממני.
"בבקשה תחזיקו!" צעקתי שוב, דמיאן לא הושיט יד אך בן אדם לידו החזיק את דלת המעלית פתוחה בחיוך.
לא הודיתי לזר לפני שהתקדמתי אל דמיאן.
"דמיאן בבקשה" אמרתי, דמעות בעיניי וגופי רועד מלחץ.
"קייטי אין פאקינג בבקשה. הוא חבר שלי. אני מכיר אותו. למה לא פאקינג באת אליי לפניי?!" הוא צעק עליי, הוריד בראשו בלט וידו נסגרה לאגרוף בצד גופו.
"בב-בבקשה אתה לא מבין! הכל קרה כל כך מהר.. ו-ופחדתי ממה יקרה אם נספר לך.." אפילו לא ניסיתי לעצור את הדמעות מלגלוש על פניי זה היה קרב אבוד.
"פחדת מה יקרה אם תספרי לי? זה קרה מהר?! קייטי אני לא פאקיג נולדתי אתמול. את ידעת טוב מאוד שאת צריכה לספר לי. ידעת טוב מאוד שמה שאת עושה לא פאקינג בסדר. היה לך זמן. ושנינו יודעים את זה. מה חשבת לעצמך? לצאת עם הבחור הכי זונה בקבוצה? הוא הולך ומזיין מישהי אחרת כל יומיים!! הוא סוג הבחורים שרואים אותו עם בחורה אחרת כל יום, הוא לא יודע להיות בקשר. אני אוהב אותו. הוא חבר שלי. בין ההכי טובים שלי. לפחות חשבתי שזה ככה. איך את יכולה לסמוך על בן אדם כזה? קייטי אני מצטער להגיד לך אבל הוא כנראה כבר עכשיו בוגד בך. ואלוהים אל תגידי לי ששכבתם!!" דמיאן זז מצד לצד בעצבים, לחיי הסמיקו והשפלתי מבט.
נראה היה שכל שאר המילים נחמקו מראשי חוץ ממילותיו האחרונות.
'אל תגידי לי ששכבתם'
"לא שכבנו אח גדול. וכנראה שגם לא נשכב. נפרדתי ממנו. עד כדי כך הדעה שלך אומרת לי. ואתה פאקינג הולך ולא נותן לי שניה לדבר ולהסביר לך! אני אומרת לך. הוא שונה כשהוא איתי. מתי הייתה הפעם האחרונה שראית אותו עם בחורה?" שאלתי בביטחון, אני לא מוכנה להיות האחות הקטנה והפחדנית שנותנת לאח שלה הגדול להחליט עליה.
אני יודעת שהוא מדבר בדאגה אמיתית, אבל הוא טועה. הוא לא מכיר אותו בדרך שאני מכירה אותו.
"זה היה לפני המון זמן. כמה שבועות. מאוד לא אופייני לו. אבל קייטי זה לא קשור אלייך!!
פשוט תקופת יובש.
בבקשה אני מכיר אותו שנים. אני לא רוצה שתיפגעי" הוא התקרב אליי ואחז בידי, דמעות עמדו בעיניו ולקחתי צעד אחורה בהלם.
הוא רציני לגבי זה.
מאוד. מאוד רציני.
אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שראיתי אותו על סף בכי.
"דמיאן.. אני.." לא הצלחתי לדבר, גוש עמד בגרוני, תקוע שם כמו דגל שתקוע באדמה.
"בבקשה קייטי. את תמימה. את כמו כל שאר הבחורות שהוא תמיד לוקח. כולן האמינו לו כשהוא אמר שהן האחת. כולן נתנו לו את הנשמה שלהן. ובכולן הוא בגד. את כולן הוא שבר. אני לא רוצה לראות את זה קורה לך. אני מבין שבסופו של יום זאת בחירה שלך, אבל תקשיבי לי. אני יודע. אני מכיר אותו יותר זמן ממך, ואיתי הוא לא מעמיד פנים. קייטי את אחותי הקטנה ואני אוהב אותך. אוהב אותך כל כך שאני אומר לך שאפילו בחור מאפיה יהיה טוב יותר ממנו" הוא לחש לי כשיצאנו מהמעלית והתיישבנו על כמה כיסאות בחוץ.
צחקקתי בעצב, הסתכלתי לו בעיניים עם תקווה קטנה, תקווה שהפעם הוא שונה. שהוא אוהב אותי.
"הוא אמר לי שהוא אוהב אותי. דמיאן יצאנו במשך שבועות מבלי לעשות כלום והוא היה יותר מבסדר עם זה! להפך, זה דווקא היה רעיון שלו לדחות את כל העיניין. היה ימים שנפגשנו סתם לשבת ולראות סרט, וכלום לא קרה!  אני חשובה לו אני אומרת לך! אתה יכול להגיד לי במאה אחוז שאין סיכוי שהפעם הוא השתנה? שהפעם הוא באמת רוצה אותי?" שאלתי, עיניו של דמיאן טיילו לכל מקום חוץ מפניי, רגלו קיפצה בעצבים והוא נאנח.
"אני לא יודע קייטי. את באמת חושבת שהוא שווה את הסיכון?" הוא שאל בשקט, קולו היה מאוכזב והוא נראה עייף.
עייף ממני.
"תשמעי, כך או כך אני לא אהיה בסדר שאת יוצאת איתו, ולהגיד לו שלום אני לא. ואני לא אפתח לו את הדלת, ואני לא אהיה בסדר עם לצחוק מהבדיחות שלו או שתשבו ביחד אצלנו בסלון. אני לא מאשר או אאשר את הדבר הזה. לעולם. אבל זאת בחירה שלך ואני יודע את זה, זה שאני אחיך הגדול לא אומר שיש לי שליטה מלאה עלייך ועל החיים שלך. ואני עדיין חי במקום שאת זקוקה להגנה שלי מכל אחד ומכל דבר. אבל את לא. את בוגרת מספיק בשביל להחליט את הבחירות שלך בעצמך. אם תבחרי בו, אני לא אהיה מרוצה. זה כנראה יגרום לי לשנוא אותו לנצח. אבל אני לעולם, לעולם לא אשנא אותך. ואני בטוח שאמצא את המקום לסלוח לך בסופו של דבר" הוא חיבק אותי ופערתי את עיניי, הוא בסדר עם זה? סוג של?
"כל עוד את כמובן סבבה שאני אצא עם החברות שלך" הוא קרץ ובעטתי ברגלו.
אידיוט!
אבל יהיה צבוע מצידי לא להסכים.
"תודה" מלמלתי בחיוך ביישן, לא האמנתי לרגע שכל הדבר הזה יסתיים בצורה טובה.
זאת כנראה הצורה הכי טובה שזה יכל להיגמר בה.
"טוב לי יש מונית לתפוס. וכמו שאני מכיר אותך לך יש בחור" הוא קרץ וגירד בראשי כאילו אני ילדה קטנה, מסמן לי שלום מהמונית שנכנס אליה.
ואני? אני כבר רצה במדרגות לחדר של יואי.
מקווה שהוא ימצא את המקום לסלוח לי על זה שאני כל כך מטומטמת.
.
.
.
עוד שעתיים על טיסה, החלטתי לפנק בעוד פרק בזמן שיש לי😘