אהבה מכאיבה

פרק 12

נ.מ יואי
החיוך שלי התרחב ככל שאני וקייט התקדמנו לכיוון הבתים שלנו, מבין שהבחורה שרציתי נמצאת על גבי, מחכה שאקח אותה בכל מובן המילה.
צחוקה המתגלגל נשמע וגרם לי לחייך כל כך חזק שכמעט וקרעתי את פניי.
אך רק כמעט.
"אני חושבת שאנחנו מתקדמים קצת מהר מידי יואי. אפילו לא המצאתי לך שם חיבה וכבר אמרתי לך שאני אוהבת אותך!" יכולתי לשמוע את החיוך בקולה למרות שלא יכולתי לראות אותו.
הייתה נקודה בדבריה, ולמרות שידעתי שהיא מדברת בסרקסטיות, זה גרם לי לחשוב מעט.
היא צודקת.
היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי.
אמרתי לה בחזרה.
או שאולי אני אמרתי ראשון שאני אוהב אותה אתמול?
אני לא מצליח לזכור.
זה לא משנה!
זה בהחלט ישנה כשנתווכח על מי אמר מה קודם.
גיחכתי כשדמיינתי אותנו בעתיד, מתווכים על שטות כזאת בחיוך.
הורדתי אותה מגבי והצמדתי אותה לקיר הקרוב, דוחף את רגלי בין רגליה, גורם לה להיאנח ולעיניה להיעצם.
ידעתי שזה מדליק אותה אפילו יותר עצם העובדה שכל עובר ושב יכל לראות אותנו.
תמיד ראיתי את זה עליה. היא בחורה שאוהבת את הסיכון. לטשטש את הגבול בין המותר לאסור.
וזה חלק מהסיבות למה מצאתי את עצמי נמשך עמוקות גם לאישיות שלה, לא רק למראה.
אבל גם המראה שלה.. וואו!
הבחורה הכי יפה וטובה שאי פעם הכרתי.
"את יודעת.." מלמלתי בשקט, יודע כמה היא מגורה מהמצב, מחזיק במותניה ברכושניות שלא מתאימה ללצאת יום אחד, מבלי אפילו ללכת לדייט ראשון.
"נוכל לשחק משחק. את אוהבת משחקים?" שאלתי בחיוך מתגרה, מגחך כשהיא הינהנה במהרה, כל כך מגורה. וכל כך שלי.
היא מוציאה בי צד שלא ידעתי שקיים בי.
"נצא מחר. לדייט ראשון. ואז שני, ושלישי, וכך הלאה.. אנחנו לא הולכים להזדיין עד הדייט העשירי. נלהיט את השטח, נתכונן לצלילה, זה יעשה הכל טוב יותר. אני מבטיח לך. אף פעם לא ניסתי את זה לפנייך, ויש לי תחושה שתאהבי את זה" נשכתי את אוזנה מעט, מרגיש את רעידות גופה תחתיי. השתמשתי במילה 'להזדיין' בכוונה, יודע  שהבוטות שלי מדליקה אותה.
עורה סמר מהמחשבה, ונהניתי לראות מה אני עושה לה.
אלוהים אני לא נורמלי! אני בטח מפחיד אותה.
אבל לפי המבט על הפנים שלה, היה נראה שהיא אהבה את הרעיון.
עשרה דייטים ראשונים.
למרות שלא באמת ידעתי מה נעשה בהם.
אני מכיר אותה יותר טוב משאני מכיר את עצמי.
אני מכור אליה, אובססיבי, במשך שנים היא כל מה שעבר בראשי.
בגיל 14 המחשבות שלי עליה התחילו להיות הרבה פחות נאותות.
ושנתיים מעכשיו, כשאני קרוב מתמיד להשיג אותה, אני דוחה את זה.
למה? אין לי שום מושג.
זה פשוט הרגיש נכון עם הבחורה הזאת.
חיכיתי לה יותר מידי זמן מכדי לפשל עכשיו.
לא רציתי לזיין אותה יום אחרי שהתחיל בנינו משהו.
לא רציתי לגרום לה להרגיש זולה.
פחדתי שאני אגרום לה להרגשה רעה.
אולי אפילו לפחד שכל מה שהיא זה זיון חולף.
אבל היא הרבה יותר מזה. כל כך הרבה יותר.
"אתה משוגע! 10 דייטים?! יואי אני..." מבט מופתע על פניה, לא היה נראה שהיא צפתה את זה מגיע.
"מה את? משתוקקת לגוף המדהים והחטוב הזה? לא יודעת איך תצליחי לשרוד עשרה דייטים שלמים כשכל מה שמותר לך לעשות זה לראות ולא לגעת? אני יודע אני יודע, אני כזה חתיך ומושלם ויהיה לך ממש קשה. אבל הרגע שתשיגי אותי יהיה הרגע המאושר בחייך" קרצתי לה, גורם לה לגחך ולאווירה להיות פחות לחוצה, דבר שהייתי מומחה בו.
היא גיחכה.
"או בובון. אתה תישבר הרבה לפניי. אתה לא תוכל להגיד לא למישהי כמוני" היא חייכה בסיפוק, משחקת איתי במשחקי כוח.
ולא הייתי בטוח שאני הולך לנצח.