אהבה מכאיבה

פרק 39

נ.מ יואי

"קייטי!" צעקתי כשראיתי אותה יושבת כפוף על הרצפה, ידיה מחבקות את ברכיה וראשה שעון על הקיר, דמעות יבשות ועיניים מתות על פניה.
הוא נגע בה.
הבן זונה פגע בה.
"קייטי" אמרתי שוב, מיהרתי אליה והתיישבתי לידה, מסתכל לה בעיניים, ידיי בחיקי.
העצבים בערו בגופי.
כעסתי.
כל כך כעסתי.
דמיינתי איך אני חונק את גייק ב17 דרכים שונות.
הבחורה שלי ישבה מולי במבט כל כך שבור, ואני כמו אידיוט לא ידעתי מה לעשות.
איך להתנהג.
לגעת בה? לא לגעת בה?
לדבר? או פשוט לשבת פה איתה? בשקט?
לקחתי נשימה עמוקה, התקרבתי אליה כמה שיכולתי מבלי לגעת בה, נשען על הקיר לידה בישיבה, ראשי מביט לכיוונה בזמן ששלה מביט אליי, אבל עיניה בוהות דרכי.
היא בבירור לא הייתה פה.
העברתי מבט איטי על גופה, סימן נשיכה שגרם לי לרצות לשרוף את העולם במעלה חזה, ואיזור צאוורה וכתפיה מכוסה בהיקים טריים.
שלא אני עשיתי.
זה אשמתי, בגללי היא נפגעה.
בגללי הבן זונה פגע בה.
אני אהרוג אותו.
אני הולך לוודא שהוא לא יוכל לגעת יותר באף אחד, אף פעם.
אני פאקינג אהרוג אותו!!!
ידי התכווצו לאגרופים שניסיתי לשחרר.
זה לא הזמן יואי.
תתרכז בה.
היא צריכה אותך.
"קייטי, אהבה תסתכלי עליי בבקשה" הושטתי את ידי בעדינות לראשה, קולי שבור כעיניה.
"קייטי" לחשתי שוב, ידי ליטפה בעדינות את לסתה, כמעט ולא נוגעת.
אני לא יודע איך-.. אלוהים.
אני לא יודע.
עיניה לפתע הביטו בי, וברגע פתאום היא הסתכלה עליי, עליי ולא דרכי, באמת ראתה אותי, ואז פרצה בבכי באותה שניה.
מבלי לחשוב הושטתי את ידיי וחיבקתי אותה חיבוק עמוק, ידיי מקיפות את כתפיה ומוחצות אותה אליי, ראשה מונח על חזי בזמן שהיא פורצת בדמעות.
כל גופה הקטן רעד תחתיי, ובאותו רגע, הייתי מוכן לשרוף את העולם כדי לגרום לה לחייך שוב.
"אני יודע" ליטפתי את שיערה בעדינות, ראשי מונח על קצה ראשה וידי האחרת מלטפת את גבה.
"אני כל כך מצטער" לחשתי ועצמתי את עיניי, דמעות איימו לפרוץ גם ממני אבל החזקתי את עצמי.
היא צריכה אותך עכשיו יואי.
היא צריכה אותך חזק.
ידיה הקיפו את גופי ולחצו עליו בחוזקה, ציפורניה ננעצות בגבי ואני יכול להרגיש את חולצתי נרטבת מדמעותיה.
"אני כל כך, כל כך מצטער נסיכה. כל כך" אני אמרתי שוב, מנסה לקחת ממנה את הכאב הזה כשאני מושך אותה אפילו יותר צמוד אליי.
אלוהים הלוואי והייתי יכול לקחת את הכאב שלה.
הייתי עושה את זה מבלי לחשוב פעמיים.
היא המשיכה לבכות על חזי, ידיה תופסות בחולצתי חזק ככה שהיא כמעט וקורעת אותה.
אבל זה הדבר האחרון שחשבתי עליו.
הוא פגע בה.
הוא. פגע. בה.
והוא עשה את כדי לפגוע בי.
הוא עשה את זה באשמתי.
אני הולך להרוג אותו, ואז להרוג את עצמי על זה שגרמתי לכל כך הרבה כאב להיות על פניה היפות.
"אני אוהב אותך" לחשתי, עיניי נעצמות בחוזקה כשאני מנסה לגרש את הדמעות מהן.
זה לא הזמן.
"ה-הוא ו-ווו-ואני ל.. לא- אנ-" היא ניסתה לדבר, קולה נקטע ושבור, יוצא בסוג של לחישה צרודה.
"אני יודע. אני יודע ואני מצטער. כל כך" אמרתי, מלטף את ראשה בעדינות, אצבעותיי מתלפפות בשיערה ואני נושק למצחה.
מדמיין את כל הדרכים שאני אענה את גייק כשתהיה לי את ההזדמנות.