אהבה מכאיבה

פרק 37

נ.מ יואי

אוי אלוהים.
אני יושב על המיטה שלה, רואה את החדר שלה בפעם הראשונה.
הוא נראה בידיוק כמוהה.
מלא בפוסטרים של להקות, הצבעים ורוד וצהוב שולטים, פרחים וצמחים בכל המקום.
הוא נראה כאילו הוא שייך לילדה קטנה.
ואני לא אשקר, די אהבתי את זה.
אהבתי איך שהיא שמה מה שבא לה בחדר.
אהבתי את המבט המובך שלה כשהיא הביטה בי סורק אותו.
"אני משנה אותו. בקרוב מתחילה. מחליפה אותו לעיצוב שחור לבן, נקי. איפה שאתה יושב עכשיו יהיה ארון שעליו תהיה תלויה מיטה. הפוסטרים ירדו ובמקום אני אתלה מראות ומדפים עם ספרים" היא מחייכת חיוך מובך, חולצת את נעלי העקב שלה וזורקת אותן בפינת בחדר.
העברתי את מבטי עוד פעם אחרונה על החדר לפני שהחזרתי את מבטי אליה.
"הוא נראה חמוד." דיברתי לראשונה מאז שהגעתי לפה, המתח נשמע בבירור בקולי כשאני מביט בה, רק מחשבה אחת עוברת בראשי ואני שונא את עצמי על זה.
היא מלטפת את שמלתה בעצבנות ניכרת לעין, קופצת טיפה במקום, לא ברור אם מהתרגשות או לחץ.
"טוב.. אמ.  אף פעם לא עשיתי את זה לפני. להזמין מישהו אליי כדי ל..- טוב.. לא יודעת. אתה המומחה." היא מחייכת, עדיין עומדת במקומה ובקושי מביטה בי כשלחייה נצבעות אדום.
"מומחה?" הרמתי גבה בחיוך "אני יכול לספור את הנשים שהייתי איתן על יד אחת, קייטי." חייכתי אליה חיוך מרגיע כשנעמדתי, מתקרב אליה באיטיות.
"אנחנו לא חייבים לעשות כלום קייט. אני לא רוצה שתהיי בלחץ. את רוצה שנצפה בסרט במקום?" אני מציע בחיוך מנחם, הפעם הראשונה שלנו לא תהיה ככה.
אני לא אתן לזה לקרות.
אני רוצה שהיא תהיה לחלוטין שם, אני לא רוצה שהיא תהיה לחוצה או שאפילו תתחרט על זה.
"מ- לא. לא זה בסדר. אפשר, פשוט קח את המושכות" היא מחייכת חיוך מאולץ.
"אין בעיה" אני מגחך, מרים אותה ומניח אותה על המיטה בתנועה מהירה.
"איזה סרט רואים?" אני שואל כשאני קם ממנה, לוקח את השלט של הטלוויזיה ואז מתיישב צמוד אליה, ידי מאחוריה.
"סרט?" היא מגחכת, אני יכול לשמוע עד לפה את הפעימות לב המהירות שלה.
"סרט" אני מאשר, פותח נטפליקס וגולל בחדשים.
"פעולה?" אני שואל בחיוך למבטה המבולבל, היא בבירור לא מבינה מה לעזאזל קורה.
ובכנות? גם אני לא.
בחיים לא הרגשתי ככה לבחורה.
"מה אתה עושה?" היא שאלה בחיוך מבולבל, מזיזה את שיערה הבלונדיני מעורה החלק.
אלוהים.. הבחורה הזאת. היא פשוט- וואו.
"אני לא יודע." אני מחייך, תופס בידה ונשען אחורה על המיטה, מושך אותה להישכב מעליי.
"אני רוצה רומנטי" היא ממלמלת, חיוך מעט מבולבל על פניה.
"קומדית פעולה?" ניסיתי את מזלי, אלוהים אני שונא סרטים רומנטים.
"קומדיה רומנטית?" היא מרימה גבה, מגחכת.
שנינו יודעים שאני לא יכול לנצח בקרב הזה.
"זה הסוג הכי גרוע של סרטים!" התבכיינתי
"אה אה" היא אומרת, לוקחת את השלט מידי ולוחצת על כמה כפתורים, הסרט מתחיל ואני נאנח.
אוי אלוהים, האישה הזאת עוד תוביל למותי.

....

שלושים דקות לסרט, אני לא יכול להוריד את העיניים.
הם עומדים להתחתן, הכל נראה מושלם, אבל נשאר עוד שעה וחצי.
אז דברים הולכים להשתבש.
ובגדול.
השחקנים נהדרים, הבדיחות קולעות בול, החיוך לא יורד מפניי.
אני מזיז את ראשי הצידה כשקייטי מתיישבת מעליי ומסתירה לי את המסך.
זה כל כך מעניין שאני לא יכ- רגע.
קייטי מתיישבת עליי?
הזזתי את מבטי בין הטלוויזיה לקייטי, ואז שוב פעם ושוב פעם, היא הניחה את ידיה על שקע צווארי וחייכה חיוך שובב.
ישבנה הונח על איברי, וזה דרש כל כוח שבעולם כדי לא להתקשות כרגע.
"קייטי-, מה את עושה?" אני שואל בשקט, קולי מתוח ועיניי משוטטות על פניה בסקרנות.
"אני לא יודעת" היא מחייכת, ישבנה נע בעדינות נגד גופי ואני כובש גניחה, מחליף אותה בהנחה עמוקה ועוצם את עיניי.
"אני לא רוצה שתעשי משהו שתתחרטי עלי-" אני עוצר כשהיא מניחה את שפתיה על צווארי, נושקת לו באיטיות מענה.
"אני" נשיקה "לא" נשיקה "אתחרט" נשיקה "על זה" נשיקה. נשיקה. נשיקה.
נשכתי את שפתיי, תופס באגנה וממשיך להזיז אותה בקצב איטי בצורה מייסרת מעל אגני, בקושי מסוגל לחשוב כשאנחנו ככה.
בצורה הזאת. במקום הזה. בסיטואציה הזאת.
מוחי פעל בעצמו, הפכתי אותה ככה שאני מעליה, עכשיו אני הדומיננטי, עכשיו אני נושך את צווארה בעדינות, עכשיו אני משגע את גופה  עכשיו, הידיים שלי הן אלה שמטיילות עליה.
עכשיו אני זה שבשליטה.
"יואי~" היא גנחה בשקט באוזני, זה לקח כל טיפת איפוק שעוד איכשהו נשארה לי.
קמתי ממנה לשניה, אגני מעליה בזמן שאני מוריד את החולצה שלי במהירות, יורד בחזרה לנשק את שפתיה הנפוחות.
ידי עברו בצדי גופה, מטיילות עליה, חוקרות את קימורי גופה, ידי לאט הלכה למאחוריי גבה לרוכסן השמלה שלה.
הרמתי את מבטי אליה, עיניה לא הראו דבר מלבד תשוקה טהורה כשהיא הנהנה במהירות וחפרה את ידיה בשיערי.
חייכתי חיוך שובב, מוריד את הרוכסן שלה באיטיות מייסרת, לא מוריד את עיניי ממנה.
כתפיה אחת ירדה, ואז כתפיה שניה, והיא כבר בעטה את השמלה מגופה ברגע שהייתה יכולה.
"אני לא הולך לשום מקום, בייבי" אמרתי בגיחוך, היא גילגלה את עיניה ומשכה את פניי לעוד נשיקה עמוקה.
ידיה מתחפרות בשיערי בזמן שידיי מטיילות בעדינות עליה, אחת בתוך שיערה והשניה מחזיקה את המשקלי מעליה.
התנתקנו מהנשיקה, מתנשפים, פניה אדומות ושיערה מבולגן, היא מסתכלת עליי בתשוקה טהורה, ואני מחייך למראה הזה.
המראה שאני אראה כל ערב עד לשארית חיי.
מבטי ירד מטה לגופה, חזיה ותחתונים אדומות נגלו לעיניי והרמתי גבות.
"מישהי לבשה סט תואם" גיחכתי והיא סתרה לאחוריי ראשי.
ירדתי לאט מטה, לשוני צמודה לגופה בזמן שעיניי נעולות על שלה.
כשהגעתי לחזיה שלה, התחלתי לנשק את מסביב לה, את חזה החשוף, את עור המשי הרך שלה.
הושטתי יד למאחוריי גבה, פותח את הסוגרן בעדינות, היא מיהרה להוציא את החזיה מגופה וגיחכתי.
"יש לנו זמן יפהפיה" חייכתי, עיניי ירדו לחזה לרגע ואז עלו בחזרה לעיניהה במהירות.
אוי אלוהים.
עגולים. תפוחים. פטמות קטנות שמסתכלות עליי בשובבות. מושלם.
"מ-מה ל-לא אהבת?" היא שאלה בבישנות, ידיה עולות לחסות את חזה ומיהרתי לעצור אותה.
"לא. לא. אל תעשי את זה. אהבתי את זה. כל. כך. אהבתי את זה. הרבה יותר משאני יכול להסביר. אני פשוט ממש מנסה לשלוט על עצמי ברגע זה" לחשתי ועצמתי את עיניי, הידיעה מה יש כמה סמ מתחתיי הורגת אותי מבפנים.
"אז אל" שמעתי את קולה העדין, הרמתי גבה ופתחתי עין אחת, מסתכל עליה בשאלה.
"אל תשלוט בעצמך" היא לחשה, הרגשתי את ידיה תופסות ברוכסני ומושכות מטה את מכנסיי,
בעטתי אותן הצידה ולקחתי נשימה עמוקה כשהיא הכניסה יד מתחת לבוקסר שלי וליטפה את איברי הפועם.
"אני רוצה אותך" היא לחשה, וזה היה מספיק כדי לגרום לי לחלוטין לאבד את זה.
נישקתי אותה נשיקה עמוקה, לשוני נכנסת לתוך פיה כשאני מצמיד את אגני לשלה, ידה עדיין לשה אותי וגורמת לקולות עונג עמוקים לצאת מגרוני.
קמתי ממנה לשניה, מוריד את הבוקסר שלי וממהר להיצמד אליה שוב, קורע את תחתוניה, גורם לה לצעוק בהפתעה.
יואי. תירגע. זאת הפעם הראשונה שלה.
הקול בראשי צעק.
נאנחתי, יורד מטה בחיוך, מבטי לא מתנתק משלה עד שהנשימה שלי מדגדגת את קצה איברה, ליטפתי אותו עם ידי בעידנות, גורם לה להיאנח ולעיניה להיסגר.
"כל כך רטובה. רק בשבילי אה?" חייכתי, מכניס את האצבע שליטפתי אותה לפי.
"כל כך טעימה. כל כך שלי" לחשתי, בקושי נגעתי בה והקולות שהיא משמיעה... אלוהים.
בחוסר יכולת לשלוט בעצמי, הצמדתי את פי לאיברה הרטוב, מלקק בעדינות את קיפוליה הרכים, ידה התחפרה בשיעריי ודחפה אותי עמוק יותר, ולי לא הייתה שום התנגדות.
לשוני עברה במיומנות על הדגדגן שלה, היא נאנחה את שמי שוב ושוב וזה גרם לי לזוז מהר יותר.
העליתי את ידי, בעדינות דוחף אצבע אחת לתוכה בזמן שאני לא מפסיק להזיז את לשוני, ידי השניה עולה לחזה ומלטפת אותו בעדינות.
כל. כך. הדוקה.
כל. כך. שלי.
הרגשתי את רגליה מתחילות לרעוד, אז זזתי מהר ומהר יותר, אצבעי יצאה ונכנסה אליה במהירות, לשוני מסתובבת במעגלים עליה, ולא הפסקתי לזוז גם כשנוזלה ההתפרץ ממנה בגלים, ולא הפסקתי לזוז בעדינות גם כשהתנשפה בקול, לא הפסקתי לזוז עד שרגליה הפסיקו לרעוד והיא הצליחה לנשום כרגיל שוב.
ואז, עליתי ונשכבתי לידה, מסתכל עליה בחיוך מסופק.
אני גרמתי לבחורה הזאת להזיע ככה ולהיראות ככה.
והביצים הכחולות שיש לי עכשיו? לגמרי שווה את זה.
"אני אוהב אותך" מלמלתי, הייתי מלא בריח שלה, ויותר גאה מזה אין וגם לא יהיה.
היא הייתה שקטה לכמה דקות, ולרגע חשבתי שעשיתי משהו לא בסדר, שהיא מתחרטת על מה שקרה, וברגע שבאתי לדבר איתה, היא עלתה מעליי, איברה הרטוב מרטיב את שלי, והידיעה שרק בתנועה קטנה אני יכול להחליק לתוכה, ולעשות אותה שלי חירפנה אותי.
"אל תשחקי באש קייטי" מילמלתי בשקט, עיניי עצומות ונשימתי עצורה.
"מה אם אני רוצה להיכוות?" היא חייכה, עלתה מעל קצה איברי וירדה באיטיות מענה מטה.
הראש שלי לא חשב בהגיון, והדבר היחיד שמנע ממני להתחיל לזוז היה הידיעה שאני עלול לפגוע בה.
היא נשכה את שתפיה במאמץ כשהמשיכה להחליק לתוכי, ויכולתי לראות על פניה את הכאב הברור בהן.
"א-אנחנו לא חייבים" מלמלתי, הלחץ שאיברה הפעיל עליי כשהיה מסביב לשלי חירפן אותי, זה דרש את כל הכוח בגופי לא להפוך אותנו כאן ועכשיו.
בצורה בלתי צפויה, היא הורידה את כולה על איברי והוציאה מגופי גניחה עמוקה ומופתעת.
"פאק" מלמלתי, ידיי מונחות על מותנה ועיניי נעוצות במנורה למעלה.
אל תגמור. אל תגמור. אל תגמור.
הרגשתי את ראשה נצמד לצווארי, היא התחילה לנשק אותו בעדינות, ובאופן כמעט בלתי מורגש החלה להזיז את אגנה כנגד שלי, ישבנה פונה מעט מעלה בתנוחה הזאת והייתי חייב להוריד את עיניי להסתכל.
טעות גדולה.
ידיי זזו לישבנה באופן בלתי מודע, אוחזות בשתי פלחיה בעדינות כשהיא נושכת את כתפי, מונעת מהצעקות לצאת מפיה.
היא נעה בעדינות ובאיטיות, עורה העדין כנגד שלי, הידיים שלה על צידי גופי ושיערה על פניי.
אוי אלוהים.
עם כמה שאהבתי את התנוחה הזאת, לא הצלחתי לשלוט בעצמי כשהפכתי אותנו בזמן שאני עדיין בתוכה, צעקה יצאה מפיה מהמהלך הבלתי צפוי ואני נעלתי את עיניי על שלה.
"תגידי לי אם זה יותר מידי, אוקיי?" שאלתי בלחש, מפחד לפגוע במלאך הזה.
המלאך שהתמזל מזלי לקרוא לו שלי.
"אני מבטיחה" היא חייכה, פניה אדומות ואיברה סחוט מסביב שלי, רגליה נסגרו על אגני כשהתחלתי לזוז.
הדחיפות שלי היו חזקות, דורשות, דומיננטיות. לא היה שום דבר עדין בדרך שזזתי בתוכה.
ציפורניה ננעצו בגבי, יריכה נעולות מסביבי, היא נושכת את שפתיה כשאני נדחף אליה שוב ושוב, המיטה זזה תחתנו ואני מוריד את פי לנשק אותה כדי למנוע ממנה לצעוק ולהעיר את השכנים.
למרות שדי אהבתי את המחשבה שהשכנים שלנו ידעו בידיוק מה קורה פה.
ידי האחת מחזיקה את משקל גופי מעליה, ידי השניה מלטפת את השד שלה בעדינות מגרה, אני לא מפסיק לזוז בדרישה לרגע.
אני מחזיק את עצמי עוד קצת, לא רוצה שהרגע הזה אי פעם יגמר, אבל ברגע שאני יורד לסמן את צווארה והיא צועקת את שמי, אני מתפוצץ בתוכה. לא מצליח להחזיק את עצמי אפילו שניה אחת יותר.

אני עדיין בתוכה, גופי מעט רפוי מעליה כששנינו מתנשפים, ראשי טמון בצווארה וציפורניה נעוצות בגבי.
היא מאה אחוז השאירה סימני שריטות.
ואהבתי את זה.
אחרי כמה דקות של שקט מלבד ההתנשפויות של שנינו, יצאתי ממנה בעדינות, נשכב לידה בחיוך מסופק.
לא הייתי אידיוט, לא ציפיתי שהיא תגמור בפעם הראשונה שלה.
בגלל זה דאגתי לזה מוקדם יותר.
הזזתי את מבטי לפניה, העיניים שלה ישנוניות ופיה מעט פתוח.
"זה היה בסדר?" אני שואל בדאגה, מפחד שהיא לא אומרת כלום כי איכשהו פגעתי בה.
"או זה היה הרבה יותר מרק בסדר" היא גיכחה, מעבירה את מבטה לעיניי.
"זה היה מדהים" היא מחייכת, אני נושק אותה קלות בשפתיה בחיוך.
"דקה אני חוזר" אני מחייך, קם וממהר לשירותים, חוזר עם מגבת רטובה ונייר.
התכופפתי לאיברה, מעביר עליו בעדינות את המגבת הרטובה ונאנח למראה הדם.
פגעתי בה.
פאק הייתי צריך להיות עדין יותר.
"תירגע יואי. לא פגעת בי" היא מחייכת ומצחקקת בעדינות כשאני מנקה אותה.
אל תתקשה אל תתקשה אל תתקשה.
חייכתי ברוגע, זורק את הנייר והמגבת לפח ליד המיטה שלי, חוזר להישכב לידה, מעביר את ידי מתחת לגבה ומצמיד אותה אליי כמה שאפשר, מנסה להראות לה שהיא מוגנת.
שהיא בטוחה. שהיא אהובה.
"אני אוהב אותך" אני אומר בחיוך, ראשה מונח על חזי ועיניה נראות עייפות, אך מאושרות.
"לא השתמשנו בקונדום" היא מילמלה, כמעט נרדמת.
"אני מצטער. שחכתי. את רוצה שאני אצא לקנות לך גלולה?" אני שואל בעדינות, מסתיר את הלחץ בקולי.
זאת הפעם הראשונה בחיים שלי ששחכתי משהו כזה חשוב.
"מחר. עכשיו, ישנים" היא עצמה את עיניה והתמקמה מעליי בחיוך, כיסיתי את שנינו עם השמיכה וליטפתי את שיערה הנוצץ בעדינות, עוצם את עיניי.
אני שבוי שלה.
ואני אוהב את זה.
.
.
.

סליחה שלקח כל כך הרבה זמן לפרק, וסליחה שלא יצא להם להשתמש בקינוח בסוף😭
לא הצלחתי למצוא דרך לגרום להכל להשתלב ביחד.
אבל היייי פרק!
תגיבו תצביעו
הספר מתקרב לסיום וזה מקשה עליי לכתוב, לא יודעת למה, סליחה.
אבל היי! 1900 מילים, די מכובד
בכל מקרה, שיהיה לכם אחלה שבוע אנשים נחמדים🫡