נ.מ יואי
"אז, מה קורה איתך ועם קייטי? שפוך." גרהארד ציווה וצחקקתי מהמשמעות הכפולה.
"אוי נו אתה רציני? חה חה שפוך להשפיך לגמור וואו מצחיק מאוד" גרהארד כעס בגלגול עיניים, אך יכולתי לראות שהוא מחזיק את צחוקו בפנים.
הוא לא עובד עליי.
"אין מה לשפוך. זאת קייטי. רציתי אותה כל הפאקינג חיים שלי וקיבלתי אותה" חייכתי בחולמניות, תמונה שלה הבזיקה בראשי.
"כדור הארץ ליואי? איך לא ידעתי שהיה לך משהו אליה??" גרהארד שאל בפליאה כשנקש באצבעותיו מולי, מחזיר את תשומת ליבי אליו.
"לא יודע גבר. אני מניח שאף פעם לא באמת יצא לנו לשבת לשיחת בנות." אמרחי בחיוך, גרהארד הניד בראשו באכזבה.
"אתה פשוט לא ייאמן יואי." הוא אמר ברוגז, אך שמעו בקולו שהוא מזויף.
הדפוק הזה לא יכול לכעוס עליי אפילו.
"זיינת אותה?" הוא שאל אחרי כמה דקות של שקט שבהן כל אחד טבע במחשבות שלו.
"מה זאת השאלה הזאת אפילו יסוטה אחד. אל תדבר עליה ככה. היא לא מישהי שאני רוצה לזיין, אני לא אשתמש בה. אני מתכוון לעשות אותה ש-" "אז הקיצר לא אה?" גרהארד קטע אותי בחיוך. ממזר.
"לא, אב-" "אל תתרץ יואי. אתה מדבר הרבה אבל כל מה שאני שומע זה 'אני מפחד שאני גרוע מידי בסקס והיא כזאת שווה שאני לא יכול לספק אותה, ומה אם היא תחשוב שיש לי קטן ותרוץ לחבר החתיך שלי גרהארד??" גרהארד קטע אותי שנית וחיקה את קולי, הסתכלתי עליו בכעס.
"כשאני אעשה אותה שלי, אתה תדע מזה. כי היא לא תוכל פאקינג ללכת לשבוע" קירבתי את ראשי עליו וצעקתי-לחשתי עליו בכעס.
"אוקיי אוקיי. תירגע" גרהארד סטר בעדינות ללחי והתרחקתי ממנו בחזרה למקום שלי.
הוא לא ידבר עליה כאילו היא איזה פרס שאני צריך לגנוב.
היא לא סתם בחורה.
"וחוץ מזה, שלי גדול יותר משלך" קרצתי לו בהתגרות, פניו נהיו אדומות מכעס
"בכל מקרה, ממתי אתה מדבר ככה על בנות? אתה יותר מכבד בדרך כלל." מלמלתי בבילבול. גרהארד באמת מתנהג קצת שונה עכשיו כשאני חושב על זה.
"אני פשוט לא חושב שהיא טובה מספיק בשבילך" הוא אמר בכנות, יכולתי לראות שהוא לא משקר כי העיניים שלו לא זזו משלי, וידיו נחו על הכיסא בלי שום תנועה מיותרת.
"למה לא? ברור שהיא טובה מספיק בשבילי! אם כבר אני לא טוב מספיק בשבילה. הסתכלת עליה? דיברת איתה? היא חכמה מידי, היא טובה מידי, היא נדיבה מידי, היא יפה מידי.
היא הכל יותר מידי. אני לא יודע איך הצלחתי לזכות בה אפילו" אמרתי בבילבול וכעס, היא לא טובה מספיק בשבילי? הוא באמת חושב את זה?
"לא יודע. אני מניח שאני לא מכיר אותה. אבל ראיתי אותה יוצאת עם גייק במסיבה שהייתה אצלה מזמן, יכול להיות שאני מדמיין אבל נראלי היא שפנפנית הוקי. היא בטח מתכננת לעבור על כל הקבוצה. ואפשר לראות עליך שאתה מאוהב לה בצורה, ואני לא רוצה שתיפגע" גרהארד אמר בדאגה שנראתה בבירור בעיניו.
על מה הוא פאקינג מקשקש?
אני מבין שהוא דואג לי. אבל זה עבר כל גבול. שהוא ידבר ככה על קייטי? מאחוריי הגב שלה? איתי? לא. פשוט פאקינג לא.
"עוף לי מהפאקינג חדר, אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל לענות לך" סיננתי בכעס, אפילו לא הסתכלתי בעיניו.
זאת הפעם הראשונה שהראיתי לו שאני כועס.
אבל פאק לא התחרטתי על זה.
הוא צריל להבין.
הוא צריך להבין כמה קייטי פאקינג חשובה לי.
הוא צריך להבין שהוא הולך לכבד אותה, שאני אוודא שהוא יכבד אותה.
הייתה דממה לכמה שניות, ואז שמעתי גרירת כיסא וטריקת דלת.
הדלת נפתחה פחות מדקה לאחר מכן.
"אמרתי לך שאני לא רוצה פאקינג לראות אות-" עצרתי את עצמי כשקלטתי שקייטי היא זאת שעומדת בפתח הדלת.
לא גרהארד.
"או סליחה אני יכולה לצא-" "לא לא תישארי. חשבתי שאת גרהארד" מיהרתי לעצור אותה לפני שתעזוב את החדר.
התגעגעתי אליה.
היא התקדמה בבישנות ופיניתי לה מקום במיטה, היא נשכבה על כתפי.
"למה אתה לא רוצה לראות את גרהארד?" היא שאלה בשקט, ופאק אני מאוהב בבחורה הזאת כל כך.
היא לא התחילה לספר לי איך עבר עליה היום ומה היא עשתה.
היא התחילה קודם כל בלדאוג לי.
לי.
אמא היא היחידה ששמה אותי לפניה.
כולם בטוחים שבגלל שאני גבר ושחקן פוטבול אני לא שם לב למחוות הקטנות האלה כמו לשאול 'איך עבר עליך היום'.
עאלק שפנפנית הוקי. היא הכל חוץ מזה.
"סתם. התווכחנו על איזה משחק והוא איבד את זה לגמרי, אז אמרתי לו שיצא להירגע לפני שהוא מרביץ לאדם חולה במיטה שלו" צחקקתי אבל היא נשארה רצינית והזיזה את ראשה כך שהיא מביטה בעיניי.
"הוא הרביץ לך?" היא שאלה בדאגה, דאגה שלא הייתי רגיל לשמוע.
"ל-לא" מלמלתי בבילבול. היא באמת דואגת אם הוא הרביץ לי? היא מכירה אותי. היא יודעת שאני יכול להתמודד.
"יופי. כי אם הוא כן הייתי מחסלת אותו בעצמי" היא חייכה חיוך חושף שיניים וחזרה להישען על כתפי.
"תגיד, אחנו זוג?" היא שאלה כדרך אגב, נחנקתי מהמים שהיו בפי.
"כ-כן. חשבתי שזה היה ברור. בלעדיים אחד לשניה. זוג. את שלי. אני שלך" אמרתי במהירות, מפחד מזה שהיא אולי עשתה משהו עם גבר אחר.
"אז יש לי משהו שאני צריכה לדבר איתך עליו" היא מילמלה אחרי כמה דקות שבהן רק הנשימות שלנו נשמעו.
הזדקפתי והתקשיתי, הטון הזה רע. ממש רע.
היא הולכת להגיד לי שהיא עשתה משהו עם מישהו אחר?
אלוהים בבקשה לא.
"א-אמ. בדרך לפ-פה לקחתי מונית והיה שם איזה נהג, ו-ולא יודעת אני חושבת שהתחלתי איתו. אבל זה היה בטעות אני נשבעת! אני לא התכוונתי, ולא רציתי לבגוד בך או משהו. אפילו לא שמתי לב, אני ח-חשבתי שאני מתנהגת חברותית ושגם הוא, לא התכוונתי ל-לשום דבר מעבר. ואני מצטערת לא התכונתי לזלזל בך או משהו. זאת באמת הייתה טעות." היא גימגמה ואחיזתה בגופי התחזקה, כאילו מפחדת ממה אני עומד לעשות.
לקח לי רגע לעקל את כל מה שאמרה.
"מה גורם לך לחשוב שהתחלת איתו אם את אומרת שלא ידעת שאת עושה את זה?" שאלתי בבילבול, ידעתי שבטוח יש כאן משהו מעבר לזה.
אני סומך עליה במאה אחוז.
אני בטוח שהיא לא עשתה שום דבר וגם אם כן, לא בכוונה.
"ה-הזכרתי אותך והנהג אמר שמעניין מה תחשוב אם הוא יגיד לך שאני נמרחת עליו בזמן שאני בקטע עם מישהו" היא הסבירה והנהנתי בשקט, גופי בער מעצבים.
אך לא כלפיה.
ממש לא.
אלא כלפי הנהג הזה.
אני מוכן לשים כסף על זה שהיא לא נמרחה עליו ולא נעליים.
הוא שקרן.
אני בטוח.
"קייטי תירגעי. אני סומך עלייך. אני יודע שלא עשית שום דבר. ככה זה גברים, הם רואים בחורה יפה כמוך מתנהגת בידידותיות והם בטוחים שאת רוצה אותם. אנחנו עם טיפש אני יודע, אבל ככה המוח שלנו עובד. אני לא כועס ואני שמח שסיפרת לי" הרגעתי אותה והרגשתי את גופה נרפה תחת ידיי.
רציתי לצעוק שהנהג אידיוט גמור ושהוא מפגר לגמרי ושהוא לא שייך לעם הגברי.
אבל לא רציתי להלחיץ אותה והכרתי אותה מספיק כדי לדעת שהיא תנסה להמציא תירוצים לבחור רק כדי שאני אפסיק לכעוס.
"וגם הבאתי את השוקו אבל הוא רצה שאני אצא לו מהמונית כבר אז שחכתי במושב.." היא מילמלה בעצב וחיבקה את ידי.
"רגע? שוקו? לא לא לא! לא מתעסקים עם גבר והשוקו שלו! זה חוק ידוע!!! איך הוא מעז?? תני לי את הכתובת שלו ואני אהרוג את הבן זונה המנוו-" נקטעתי על ידי שפתיה של קייטי על דלי.
השפתיים. שלה. על. דלי.
מיהרתי לקחת את הפיקוד על הנשיקה הזאת, הופך אותנו כך שאני מעליה, רגלי נכנסת בין רגליה בזמן שהיא מנסה לסגור אותן, אך מפסיקה לנסות ברגע שנהמה חייתית יוצאת מפי.
הרגל שלי נמצאת במקום שהיא שייכת אליו.
היא סוף סוף חזרה הביתה.
חקרתי עם לשוני את פיה, מוודא שהכל בידיוק במקום שהוא צריך להיות בזמן שידי עוברת על צד גופה, ידי השניה נחפרת בשיערה וכתוצאה מכך היא מוציאה קולות משגעים.
ידי שהייתה בצידה עלתה מעלה, עד שאחזתי בשדה מעבר לחזיית התחרה.
לא ניתקנו את שפתינו לרגע.
העברתי את אצבעי מעל פטמתה שהתקשתה עקב המגע, ויכולתי להרכיש אותה למרות הבד המזוין שהפריד ביננו.
מחצתי את שדה בעדינות, גניחות יצאו מפיה, גניחות שכל כך אהבתי שהייתי חייב לשמוע עוד.
ניתקתי את שפתיי וירדתי לצווארה, מסמן אותה תוך כדי שידי האחת צובטת את פטמתה וידי השניה יורדת לבין רגליה, הכנסתי את ידי מתחת למכנסיה והעברתי אותה בעדינות מעל תחתוניה הספוגים.
"יואי~" גניחה לא נשלטת יצאה מפיה.
השם שלי.
היא. גנחה. את. השם. שלי.
כל טיפת שליטה עצמית שהייתה בי נעלמה כלא הייתה, והתחלתי להיות אלים וחזק יותר עם תנועותיי.
עסיתי את שדה בגסות, הכנסתי את ידי מתחת לתחתונה, מכניס שתי אצבעות לתוכה ומתחיל להזיז במהירות.
רעש הנוזל שלה וגניחותיה נשמעו בחדר, מה שרק דירבן אותי יותר.
לא אכפת לי שאנחנו בבית חולים.
לא אכפת לי שכל מי שעובר בדלת יכול לראות אותנו.
אני מתכוון לעשות אותה שלי.
כאן ועכשיו.
על המיטה הזאת.
זין שלי עשר דייטים.
שום דבר לא הולך פאקינג לעצור אות- "מה לעזאזל?!"
.
.
.
וואחהחהחהחחכחכחכחכ
מרשעת שכמותי
הגעתם לחמש הצבעות ממש ממש מהר!!
אז הנה עוד פרק
אני לא אשים מטרה, אבל מקווה שבכל זאת תצביעו❤️
YOU ARE READING
אהבה מכאיבה
Romanceקייטי, בלונדינית עם עיניים בהירות, אח גדול, חיוך רחב ושמש בעיניים. מי ידע שמאחוריי השמש הזאת מסתתר כל כך הרבה אופל? כל כך הרבה שאלות לא פתורות ושמחה שנשברה בגיל 12, כשאיבדה את החשוב לה מכל. וזה.. שינה אותה. היא לעולם לא תחזור להיות אותה קרן שמש שנהג...