חלק 18

51 7 7
                                    

נ.מ קייטי
יצאתי מהתא, מנסה להסתיר את עיניי האדומות והנפוחות, שוטפת את הפנים ומתקנת את האיפור שנהרס כתוצאה מהבכיינות שלי.
"היי" קול מצידי הקפיץ אותי, חייכתי לשלום כשקלטתי שזאת סתם בחורה.
כנראה דיברה אליי מתוך נימוס.
דווקא נראת חמודה כזאת.
עיניים נורא מיוחדות, שיער חום ממוצע.
היא הייתה יפהפיה.
אין מילים אחרות לתאר את זה.
היא נראת כמו מלאך בהתגלמותו.
"לונה" היא חייכה אליי והושיטה את ידה ללחיצה.
"קייטי" עניתי בחזרה בחיוך, מושיטה לה את ידי גם.
"אז אני מבינה שאת פה לבקר חבר?" הילדה שמסתבר ששמה לונה שאלה.
"כן. אני מניחה שזה היה ברור. אלוהים אני נראת נורא עם איך שהאיפור נמרח לי על הפנים. זה פשוט.. הוא חבר טוב את יודעת? אולי אפילו יותר מזה" חייכתי אליה חיוך עצוב, משתפת יותר מידי ממה שאני אמורה עם זרה גמורה, כמובן.
אני מרגישה הרבה פעמים יותר בנוח עם זרים שכנראה לא אראה שוב מאשר עם אנשים שאני מכירה שנים.
"זה בטח מבאס. יכולה רק לדמיין איך את בטח מרגישה. ואם את חושבת שהוא קצת יותר מחבר טוב, לכי על זה! תראי, אני לא יודעת מה מצבו או מה קורה איתו, אבל אני מאמינה באימונה שלמה שיהיה בסדר. וכשהוא יחזור לעמוד על הרגליים, תתנפלי עליו באיזה נשיקה שתגיד שאת שלו" היא קרצה לי בחיוך, גורמת לי לצחוק, צחוק אמיתי.
אחד כזה שרואים בסרטים.
"תודה.. תודה. הלוואי וזה היה כזה פשוט. אנחנו סוג של התחלנו לצאת.. אבל.. לא יודעת. אני מפתחת אליו רגשות מהר מידי. הרבה יותר קל להגיד לו שאני אוהבת ומתגעגעת כשהוא לא בהכרה מאשר כשהוא שומע אותי." חפרתי לה, התפלאתי לראות איך היא מקשיבה לכל מילה, בוחנת את הבעות פניי.
"עם איך שאת נראת אני בטוחה שהוא לא יסרב אלייך. ועם כמה נחמדה וטובה שאת נשמעת אני בטוחה שגם הוא אוהב אותך" היא חייכה אליי חיוך גדול, אחד כזה שמדביק אנשים אחרים, ובלי ששמתי לב שתינו התחלנו להתגלגל מצחוק על הרצפה.
"א-את.. יש לך מ-מושג למה אנחנו צוחקות?" שאלתי בגמגום, הצחוק שלי המשיך לקטוע אותי ולא הצלחתי להוציא משפט.
"א-אפילו לא קצת" היא מלמלה וניגבה דמעות צחוק בעיניה, שהתמלאו בחדשות.
"זה כל-ככך מ-מוזר" אמרתי שוב, ממשיכה לצחוק.
לא מסוגלת לעצור.
..
"אז גם את פה לבקר מישהו?" שאלתי לאחר כמה דקות כשהצחוק נרגע.
מבט עצוב הופיע בעיניה למאית שניה, שהתחלף במהירות לחיוך.
"אני סתם, באה לתור שגרתי, לוודא שהכל בסדר. את יודעת, עינייני נשים" היא חייכה, אך משהו בה אמר לי שהיא לא אומרת את כל האמת.
אבל בחרתי שלא ללחוץ עליה.
בכל זאת, רוב האנשים לא משתפים את סיפור חייהם עם אדם שהם הכירו לפני עשר דקות בשירותים.
"אוקיי, הבנתי. שיהיה לך בהצלחה" חייכתי ובאתי לחבק אותה לשלום, אך כששמתי לב שהיא נרתעה באימה רק הושטתי את ידי לאגרוף, היא חייכה בשקט והחזירה לי.
"יש לי מישהו לשדך לך. אני חושבת שתוכלו להיות זוג מקסים" חייכתי אליה כשרעיון על במוחי והיא הסמיקה במבוכה.
היא וגרהארד חייבים לצאת. הם יהיו מושלמים ביחד.
"לונה? את באה" קול של גבר ודפיקות חזקות בדלת נשמעו בכניסת שירותי הנשים.
"דקה! חייבת ללכת" היא קרצה אליי ומיהרה לצאת, אפילו לא מביאה תשובה לשאלה שלי, או נותנת לי את האופציה לבקש את המספר שלה, שאולי ניפגש שוב.
טוב נו. אם הגורל יחליט אני בטוחה שניפגש שוב ביום מין בימים. (ה.כ קריצה קריצה)
שטפתי את פניי שוב, מתקנת את האיפור שנהרס ומביטה במראה, נושמת נשימה עמוקה.
"את יכולה לעשות את זה" חייכתי לעצמי ויצאתי
מהשירותים, הולכת הליכה מהירה ומנסה לשדר ביטחון.
למרות שהוא הדבר האחרון שאני מרגישה עכשיו.
"הבת שלי בידיוק הגיעה, אני חייב ללכת. תשמרו
על עצמכם" בנגמין פנה לשאר חברי הקבוצה שהינהנו לו בכבוד.
הוא פנה אחורה, אבל לא ראיתי אותו יוצא מבית החולים. למען האמת אני די בטוחה שהוא לחץ למעלה במעלית.
כנראה שאני מדמיינת.
הלכתי והתיישבתי ליד דמיאן, מנסה להתעלם מגייק שנעץ בי מבטים.
אלוהים הוא פשוט לא מתכוון לשחרר אה?
עוד מישהו יצא מהחדר של יואי, נמוך יחסית לשאר, עם שיער שחור ועיניים ירוקות.
הוא נראה כמו גן עדן.
אבל יואי נראה כל כך הרבה יותר טוב ממנו.
יואי לדעתי הכי גבוה בקבוצה.
הוא עוקף אפילו את גרהארד.
תמיד ראיתי איך הוא מתגרה בו על כך.
כשראיתי שאף אחד לא נכנס יותר לחדרו, הלכתי לשם לבד ונכנסתי, מתיישבת על הכיסא צמוד אליו ומחזיקה בידו.
"קדימה ילד גדול. זמן לקום. כולם כבר התייאשו. אני חייבת שתתעורר כבר דפוק אחד, אתה כל מה שאני חושבת עליו" דיברתי, משתדלת להיות בשקט כדי שאף אחד מבחוץ לא ישמע אותי.
"אתה יודע, ראיתי איזה מישהו, נמוך יחסית אל הקבוצה, אבל גבוה יחסית לאנשים נורמלים. שיער שחור ועיניים ירוקות. אתה יודע מה חשבתי? שהוא נראה טוב. כל כך טוב. כמו גן עדן מזוין. אבל הוא לא נראה טוב כמוך יואי. הוא נראה כמו נזלת בהשוואה אליך." קרצתי לו וגיחכתי, נזכרת בעובדה שהוא לא יכול לראות אותי.
פאק.
אני פשוט רוצה להשתגר לעתיד כשהוא כבר ער ומדבר וצוחק.
להשתגר לעתיד כשיואי חוזר להיות יואי.
.
.
.
לכל אלו שהתגעגעו ללונה (כי גם אני😭)

אהבה מכאיבהWhere stories live. Discover now