אהבה מכאיבה

פרק 38

*כעבור שבועיים
נ.מ קייטי

צפיתי ביואי כשהוא רץ בדשא עם כל הקבוצה, כל פעם שעבר לידי הוא נתן לי נשיקה קטנה והמשיך.
לא יכולתי להוריד את העיניים שלי ממנו, הוא היה קצת בפיגור אחרי כל חברי הקבוצה שלו, אבל מבחינתי? הוא היה הכי מהיר. הוא היה הכי חזק מבין כולם שם.
הוא ניצח אותם בזחילה.
הוא אפילו לא היה צריך להתאמץ.
"אני הולכת למלא לנו מים" חייכתי אליו כשהוא עבר לידי ונשק לי, לקחתי את הבקבוק הריק שלו
ושלי והלכתי לברזיה שליד המלתחות.

שרקתי בזמן שמילאתי את הבקבוק שלי ראשון, כדי שהמים שלו יגיעו אליו כמה שיותר קרים, מחייכת בהנאה כשאני מדמיינת את השבועיים האחרונים מאז.. מאז שהוא לקח את בתוליי.
והשבועיים האלה היו מדהימים.
הם גרמו לי להבין כמה יואי מתחשב ומתוק, אבל באותו זמן כמה הוא דורשני ואגרסיבי.
ובכנות? אהבתי את זה.
נדלקתי מהדרך שהוא זיין אותי חזק, מבהיר בבירור שאני שלו ולא של אף אחד אחר.
וגם נמסתי מהדרך שבה הוא ניקה אותי אחרי כל פעם, מהדרך שבה הוא דאג לצרכים שלי ותמיד ווידא שאני בסדר.
אהבתי אותו.
באמת ובכנות אהבתי כל צד שבו.
את הצד התוקפני, העצוב, הדומיננטי, החלש, החזק, המתחשב, הנחמד, המצחיק, הרכושני, ואפילו את הצד שהוא לא הרבה להראות- את הצד השבור שלו.
אבל קיוויתי שהוא לא מראה אותו כי אני מצליחה לעזור לו לתקן אותו.
לבנות מחדש את החלקים.
הרגשתי יד גדולה על המותן שלי, וחייכתי בנעימות.
"מה? כבר סיימתם?" הסתובבתי ולמוח שלי לקח שניה לעקל שיואי הוא לא האחד שמחזיק בי.
זה לא יואי שמצמיד אותי לקיר ומפיל את הבקבוקים מידי.
זה לא יואי שהידיים שלו מטיילות עליי ברכושניות ולשונו מתגלגלת לתוך פי.
זה לא יואי.
זה לא יואי.
זה לא יואי.
זה לא יואי.
זה. לא. יואי!
מוחי צעק עליי שוב ושוב כשעמדתי במקום לרגע, קפואה מכדי לזוז, לא מצליחה לנשום כשגייק דוחף את לשונו עמוק יותר לתוך פי, גורם למצי מרה לעלות בגרוני ולדמעות להופיע בעיניי.
"ל-לא, רגע" ניסיתי לדבר, קולטת מה קורה ומתחילה להתפרע בידיו, מנסה לדחוף את גופו הגדול ממני בחוזקה, אבל הוא כקיר לבנים, מסרב לזוז.
"ג-גייק תפסיק!" צעקתי כשהוא הוריד את לשונו מטה, מסמן את דרכו לחזי.
אלוהים למה לעזאזל לבשתי גופיה כזאת היום?
משכתי בשיערו הקצר, מנסה לבעוט באיברו אבל ידו עוצרת אותי לפני שאני מספיקה.
"תקשיבי טוב זונה אחת! את תעמדי פה בשקט. תפסיקי להתפרע. ותפסיקי. פאקינג. לצעוק! הבנת?!" הוא צעק- לחש עליי, עיניו עוברות בפראות ממני לכניסה, מוודא שאף אחד לא נכנס.
"תגידי." הוא נשך את הלמעלה של חזי, החזקתי צעקת כאב.
"לחבר המזדיין שלך" הוא עלה לעצם הבריח שלי, מסמן מעליה.
"לא להתעסק איתי, או שפעם הבאה את פשוט תחטפי גרוע יותר" ידו לחצה על ישבני בחוזקה, מוציאה ממני אנחת כאב שהוא השתיק עם שפתיו.
עצמתי את עיניי בגועל וכאב, ידיי רעדו בשעה שהוא התרחק צעד אחד אחורה ממני, מעביר את מבטו על גופי בצורה מצמררת שגרמה לרעד קטן לעבור בי.
"אני יכול לראות מה הוא מוצא בך" גייק מלמל בחיוך מרוצה, ואז פשוט הסתובב והלך.
פשוט הלך.
השאיר אותי שם, לבד.
נשענתי על הקיר באיטיות, עוצמת את עיניי בכאב כשהדמעות זןלגות ממני ללא הפסקה, הידיים שלי רעדו כשחיבקתי את ברכיי, הבקבוקים היו זרוקים על הרצפה, אבל לא זזתי.
לא יכולתי לזוז.
לא יכולתי לנשום.
פשוט. לא. יכולתי.

נ.מ יואי

"אני הולכת למלא לנו מים" חייכתי כששמעתי את קייטי ונשקתי לה, מנגב את הזיעה ממצחי וממשיך לרוץ.
אלוהים הבחורה הזאת מושלמת.
היא עומדת פה  ולא משתעממת, ומנשקת אותי בשמחה כל פעם שאני עובר לידה.
אלוהים היא הלכה למלא לי מים.
זה מה שאני באמת אוהב לגביה.
היא שמה לב.
אכפת לה.
חייכתי בחולמניות כשהמשכתי לרוץ, ממהר וקורץ לגייק כשאני עוקף אותו.
הוא התחיל לרוץ מהר יותר, ובגלל שאני לא מטומטם, ידעתי שהוא עומד לעקוף אותי, בכל זאת- לא התאמנתי לחודשים.
כשהוא עבר לידי שמתי לו רגל וגרמתי לו להחליק.
אני יודע, זה תרגיל מלוכלך.
אבל הוא חתיכת בן זונה מטרידן.
ומגיע לו הרבה יותר מזה.
"קום מהדשא חתיכת נקבה!" בנגמין צעק וצחקתי כשגייק תפס בראשו בכעס.
"הבן זונה הזה! הבן זונה פאקינג שם לי רגל!!" הוא צעק בכאב ובעט בכדור שהיה בקרבתו לכיווני, תפסתי את הכדור שניה לפני שפגע בפניי.
"זהו זה! לך לשטוף פנים חתיכת אידיוט אחד! אתה על הספסל לשאר האימון גייק!" המאמן צעק וחייכתי חיוך ניצחון, מוציא לגייק לשון וממהר להכניס אותה בחזרה כשאני קולט את בנגמין מביט לכיווני.
"ואתה! מה עצרת אה?! תמשיך לרוץ מפגר!" הוא צעק עליי, הצדעתי וקדתתי לו קידה קטנה ואז הסתובבתי להמשיך לרוץ.
גייק פנה לכיוון המלתחות וצחקקתי.
המפגר הזה.
זה מגיע לו והוא יודע את זה.
הוא חושב שהוא מפחיד אותי?
בן זונה.
אני צריך לעשות לו הרבה יותר גרוע.
אני צריך לגרום לו להרגיש כמו האפס שהוא.
המשכתי את הריצה לעוד שני סיבובים, נראה שהזעם על גייק עזר לי לרוץ מהר יותר ולאנדרנלין לזרום בגופי.
תפחתי לגרהארד על הכתף בחיוך מסופק כשעקפתי אותו, מודע לחלוטין לעובדה שהוא כבר עשרות סיבובים מעליי.
כשבנגמין שרק כולנו עצרנו בבום, מתנשפים בחוזקה.
זה היה חתיכת ריצה.
הבטתי לצדדים לחפש את קייטי, אבל כל מה שראיתי זה את גייק מסתכל עליי בחיוך מרוצה.
בן זונה.
מבלי לחשוב פעמיים רצתי אליו, תופס בחולצתו עם ידי ודוחף אותו לקיר בחוזקה.
"מה עשית לה?!?!?" צרחתי עליו כמו משוגע, הודעתי לאלוהים על העובדה שכולם בצד השני של המגרש וכנראה לא שמעו אותי.
"למי?" הוא חייך ברוגע
"אל תשחק אותה תמים! איפה. היא?!" צרחתי שוב, הנחטתי אגרוף ליד פניו של גייק, הוא התכווץ בפחד לשניה קטנה ואז החזיר את מבטו לחיוך מאולץ.
"איו לי מושג על מה אתה מדבר" הוא מלמל, דחפתי אותו לרצפה וניסיתי לחשוב.
קייטי. קייטי.
איפה היא יכולה להיות?
היא הלכה למלא מים!
פתחתי בספרינט לכיוון המזרקה הקרובה, מקווה שהיא בסדר.
מקווה שאני אמצא אותה והיא פשוט תחשוב שהשתגעתי.
פשוט תחשוב שדפקתי את הראש או משהו, מקווה שהבן זונה הזה לא פאקינג נגע בה.
חסר לו שהוא פגע באישה שלי.
.
.
.