פרק 9

4.3K 383 21
                                    

"קחי את זה!" צעקה אליי ג'סיקה מחוץ לתא ההלבשה וזרקה ג'ינס קצרצר מעל דלת התא. הג'ינס נפל בדיוק על הראש שלי.

"תפסיקי לזרוק עליי דברים!" צעקתי עליה, שומעת את אנג'לה מצחקקת ברקע.

מדדתי את הג'ינס הפצפון, יוצאת מהתא ומראה להם. הוא היה קצר נורא, כזה שמאפשר ראייה על החלק התחתון של הישבן. ראיתי כמה בנות לובשות את הדבר הזה בניו יורק כדי למשוך את תשומת ליבם של הבנים, אבל לא חשבתי שאלבש דבר כזה אי פעם.

"בייבי, אולי אין לך תחת או ציצי, אבל הרגליים שלך הורסות." אמרה ג'סיקה בהערכה לאחר בחינה ממושכת של גופי ואנג'לה מחאה כפיים. והוסיפה כמה קריאות עידוד גסות שכללו משפטים כמו 'מישהו בטוח יכניס לך זין ככה!'

"אין סיכוי שאני לובשת דבר כזה מול אנשים. תשכחו מזה. שתיכן." אמרתי באזהרה. "ובכל אופן - לא קיץ עכשיו. אני אקפא למוות עם לבוש כזה." נכנסתי בחזרה לתוך התא וג'סיקה זרקה לי ג'ינס ארוך וצמוד שהחלק העליון שלו נראה כמו של המכנס הקצר. לבשתי אותו ויצאתי, גורמת כנראה לג'סיקה להתרגש יותר מידי, כי היא ממש קפצה במקום וצרחה.

"אוקיי, צריך עוד כאלה," היא אמרה לאנג'לה ותוך שנייה הילדה כבר יצאה למסע החיפושים.

"את נראית מושלם."

"תודה." אמרתי. מחמאות בקושי קיבלתי בחיי. חוץ מכמה אמירות גסות של גברים ברחוב ומשפטי פתיחה עילגים אף אחד לא באמת החמיא לי כדי להחמיא. מי שהחמיא לי תמיד רצה משהו ממני, אבל הפעם זה לא היה המצב. זה הרגיש טוב.

חזרתי לתא מיד, לפני שאספיק להסמיק, מחכה קצת ומקבלת מטח של חולצות וג'קטים וסוודרים שונים.

"כבר דיברנו על הקטע של לטבוח בי עם בגדים, לא?" רטנתי אל ג'סיקה, אבל היא קיללה אותי ואמרה עוד משהו לא ברור בשפה שלא הבנתי.

"אני לא מבינה את שפת השחורים שלך, דברי אנגלית בבקשה."

"קראתי לך זונה."

נחרתי בצחוק ומדדתי את הבגדים אחד אחד, נותנת לג'סיקה את אלה שאהבתי ומשאירה על הרצפה את מה שלא. לאט לאט הערימה הפכה לקטנה יותר ויותר, ובתחתית מצאתי שמלת מיני שחורה וצמודה שאיזור החזה שלה היה עטוף בתחרה. השמלה נראתה סקסית וחושפנית אבל אלגנטית בצורה מסויימת.

מדדתי את השמלה, מעלה אותה עד למקומה ומנסה להגיע אל הרוכסן מאחור. לצערי הידיים שלי לא היו ארוכות כמו הרגליים, כך שאחרי היאבקות של שתי דקות פשוט ויתרתי.

"ג'סיקה? אני צריכה עזרה." קראתי, אבל לא היה מענה.

"ג'סיקה?" ניסיתי שוב, מחכה בשקט לקולה הצווחני והרם - אבל הוא לא נשמע.

"אני צריכה עזרה, בואי בבקשה." אמרתי, מצפה שוב לקול שלב, אבל קול אחר ענה לי, לא הקול של ג'סיקה.

The Hardest WayWhere stories live. Discover now