The Hardest Way

פרק 22

"סוף סוף חזרת!" ג'סיקה קפצה עליי בחיבוק עוד לפני שהספקתי להיכנס לחדר. כבר עבר חודש מאז ליל הפציעה, והחלמתי כמעט לגמריי כך שהזקנה החליטה שכדאי שאחזור לשגרה וללימודים. אז חזרתי.

"התגעגעתי אלייך, ג'ס." חייכתי, נותנת לה לחבק אותי ומחבקת חזרה. כבר הכרתי אותה מספיק זמן כדי להתרגל למגע שלה. האמת, מאז שהגעתי למוסד התחלתי לחבב מגע. הוא כבר לא הגעיל ודחה אותי, הוא גרם לי להרגיש משהו אחר.. חיבה.

"זוזי ממנה!" שמעתי את ג'וני. הוא ניתק ממני את ג'סיקה, מחבק אותי חיבוק חזק ומרים אותי מהרצפה. צחקתי בקול וחיבקתי חזרה עד שהוריד אותי, מפנה את מקומו לאנג'לה (ששינתה את צבע שיערה לסגול).

"היה משעמם בלעדייך." היא חיבקה אותי וחייכה, הולכת אחורה ונותנת לכריס לקפוץ עליי ולהצמיד אותי אליו.

"ילדה! התגעגעתי." הוא חצי לחש חצי צעק לי באוזן.

כשסיימתי לומר להם שלום ולספר להם דברים שהמצאתי כחלק מסיפור הכיסוי שהסביר למה נעדרתי לחודש בפתאומיות כזאת. למזלי הם קנו את הסיפור ואפילו התלהבו ממנו.

ירדנו ביחד לסלון של מגורי הבנות - חלל רחב ידיים שקירותיו בצבע בורדו, רצפתו עשויה עץ, והחלונות מעוצבים בצורה עתיקה ויפה.
דיברנו בנינו וצחקנו, מחליטים פה אחד שכדאי לראות סרט ולעשות קצת זמן איכות קבוצתי.

בסלון הגדול היו חמש פינות ישיבה שכללו ספות נוחות וטלוויזיה, ואנחנו בחרנו את פינת הישיבה הקרובה למדרגות. ג'וני ואנג'לה ישבו על ספה זוגית במרחק קטן אחד מהשנייה והסמיקו בלי סוף, כריס התיישב במרכז הספה האחרת, ואני התיישבתי לידו.

"מה תרצו לראות?" שאלה ג'סיקה, לקחה את השלט לVOD והתיישבה בחיקו של כריס.

"סרט אימה!" צעק ג'וני וזכה למכה קטנה על כתפו מכיוונה של אנג'לה.

"קומדיה רומנטית." היא הציעה.

"אוקיי אוקיי, נעשה את זה ככה: מי רוצה סרט אימה?" שאל כריס והצביע יחד עם ג'וני.

"מי רוצה קומדיה רומנטית?" שאלה ג'סיקה בגאווה והצביעה יחד איתי ואנג'לה.

"לעזאזל איתכן בנות." ג'וני נאנח ושקע בספה שלו, כתפו מתחככת בגופה של אנג'לה וגורמת להם לקפוץ. מה קרה בחודש הזה שלא הייתי פה?

ג'סיקה בחרה את הסרט הראשון שעלה בקטגוריית "רומנטיקה" ואנחנו שקענו בו, צופים ושותקים.

הסרט היה נדוש וטיפה משעמם לדעתי, כך שדעתי הוסחה בקלות מכל דבר. מפה לשם התחלתי להאזין לחצאי שיחות, לשמוע כל מיני דברים, ולגלגל מחשבות שונות בראשי.

לפתע שמעתי קול נרגש וצווחני מכיוון המדרגות, מעבירה את הקשב שלי אליו.

"היה מדהים," קולה הצווחני של הנערה אמר בהתרגשות, כנראה לחברתה.

"הוא באמת כזה טוב?" שמעתי קול נשי אחר עונה לה, מאותו המרחק.

"הוא מצויין!" היא אמרה בדרמטיות, נאנחת. "לא הצלחתי ללכת למחרת, באמת." היא ציחקקה.

איכס. איזה שרמוטה.

"באמת? והיית איתו שוב מאז? או שזה היה חד פעמי?" החברה המשיכה בהתרגשות הצפצפנית שלה.

"לא. זה היה חד פעמי. אבל הוא אמר שאולי זה יקרה שוב." היא צחקקה, מגיעה לתחתית המדרגות. עכשיו כבר שמעתי אותה בבירור, למרות שדיברה יותר בשקט כשהתקרבה לסלון.

"הסבסטיאן הזה פשוט אליל סקס."

סבסטיאן?!?!

התחלתי להשתעל, נחנקת מהרוק של עצמי ומסמיקה ברמות שלא הכרתי. הזונה הזאת שכבה עם סבסטיאן. הפניתי את ראשי כדי לראות מי הייתה הבחורה שדיברה וראיתי סלובניה, מדברת עם החברה ההיא שלה... פיבי קוראים לה? נדמה לי שכן.

חתיכת זונה הסלובניה הזאת... וגם סבסטיאן. ממש זונה ממין זכר. מתי הוא הספיק בכלל?

תמיד ידעתי שסבסטיאן מבלה הרבה עם בנות. גם הכרתי חלק מהקבועות שלו שהיו מחייכות אליו ומתחככות בו במסדרונות, אבל עם סלובניה? היא בובת ברבי, נכון, אבל היא ממש מעצבנת. ורעה. ג'סיקה סיפרה לי שהיא נוראית.

היא אפילו לא יפה. פשוט יש לה ציצי בגודל של מלון ותחת שעוד רגע מתפוצץ לה מהג'ינס. היא מגעילה אותי.

ואולי גם גורמת לי לקנא?

לא. לא היא לא. אני לא מקנאת בה.

או שאולי אני כן?