שפתיו היו חמימות כנגד שפתיי, מלטפות ורכות. בהתחלה פחדתי שירחיק אותי, שיעצור אותי, אבל זה לא קרה. להפך - ידו חפנה את סנטרי והוא הצמיד את פיו אל פי יותר, לא נותן לי לנשום.
המגע שלו גרם לזרמים בכל גופי, והרגשתי מחושמלת. זאת הייתה נשיקה מדהימה, הייתי מוצפת לגמריי בסבסטיאן. הרחתי אותו, הרגשתי אותו, וטעמתי אותו.
ידיי נכרכו סביב צווארו באיטיות ואצבעותיי מצאו את מקומן בשיערו, חופרות
בו ומושכות קצת. אנחה קטנה נפלטה מפיו והוא פתח אותו, כולא את שפתי התחתונה. הוא פישק את שפתיי בעזרת שפתיו והחדיר לפי את לשונו, עדיין רך ועדין, אבל גם עוצמתי. ראיתי שהוא מתאפק ומרסן את עצמו, ואהבתי את זה. הוא ידע שאני חדשה בכל העניין, ולא האיץ בי יותר מידי.
לשונו דירבנה את לשוני להצטרף לחגיגה ואני נעניתי ברצון, חוקרת את פיו ומעמיקה את הנשיקה. הטעם שלו היה נהדר, דומה מאוד לריח המיוחד שלו. זה היה מדהים.
לבסוף ניתקתי את שפתיי משפתיו, מעלה את מבטי ומביטה בעיניו הנוצצות. "סבסטיאן?"
"מממ?" עיניו היו נעוצות בעיניי, וידיו נחו על מותניי החשופות.
"אני חושבת שאני מחבבת אותך." מלמלתי. זה היה הדבר הכי מוזר וקשה בחיים. מעולם לא חיבבתי מישהו בצורה הזאת, מעולם לא הייתי להוטה שמישהו יחבק אותי ויגע בי ככה, ועכשיו כל זה קורה. אני מחבבת את סבסטיאן, והוא מושך אותי. אני רוצה להיות לידו, אני נהנית מחברתו, ורק הריח שלו יכול לערפל את חושיי.
"אני..." עיניו של סבסטיאן זזו ממקום למקום, ובפעם הראשונה מאז הכירותי איתו הוא לא נעץ את עיניו בעיניי. "אני חושב שגם אני."
ברגע שאמר את זה הרגשתי גוש עמוק בתוך החזה שלי משתחרר. רק באותו הרגע הבנתי כמה הכחשתי את מה שאני מרגישה, וכמה חששתי מהתגובה שלו אם אגיד לו את זה.
חיוך קטן התפשט על פניי והצמדתי את שפתיי לשפתיו שוב, דוחפת אותו אחורה עד שנפל על גבו כשאני מעליו. טיפסתי על חזו והמשכתי לנשק אותו כמו קודם, להוטה לפשק את שפתיו.
"קצת סבלנות, גורה." הוא לחש בחיוך לתוך שפתיי וצחקק. הצחוק העמוק והקטן שלו העביר בי זרמים מדהימים והדבר היחיד שלא נשאר לי היה סבלנות!
"ממתי אתה קורא לי גורה?" חייכתי, מרפרפת בשפתיי על שפתיו.
"מאז שהבנתי שעכשיו את באמת גורה." הוא יצב את פי מעל פיו ונישק אותי שוב כמו קודם, מסובב את לשונו וגורם לי לפלוט ציוץ מופתע.
"אני לא גורה." אמרתי כשעצר כדי לנשום.
הוא חייך וניענע בראשו, ידיו נכרכות סביבי וראשו עולה כדי לנשק אותי שוב. התרחקתי מראשו, לא מעניקה לו גישה לשפתיי.
"נו, תני לי נשיקה." הוא אמר בתחינה משועשעת, מנסה לתפוס את ראשי.
"תתנצל." דקרתי את אפו באצבעי.
YOU ARE READING
The Hardest Way
Romanceהיא לא יודעת על עצמה כלום. כשכולם יודעים משהו עליך ןאתה לא יודע כלום, זה לא כיף בכלל. לידיה, עבריינית צעירה בת 17, נכנסת למוסד סגור לעבריינים צעירים. הכל היה נחמד ביותר - עד שהיא פגשה בבחור המסתורי, ושם העניינים הסתבכו. מכיל: *אלימות *קללות *תכנים...
