פרק 27

4.1K 388 36
                                    

סבסטיאן חזר כשכוס זכוכית גבוהה מלאה בנוזל כתמתם בידו האחת וכוס באותה צורה עם נוזל אדמדם בתוכה. הוא התקרב אליי, בוחן את כל החדר סביבנו בחשדנות שלא מתבלטת יתר על המידה. כשסיים לבחון כל פינה בחדר הוא הגיש לי את הכוס עם הנוזל הכתום.

"מה זה?" שאלתי ובחנתי את הנוזל.

"פשוט תשתי את זה." הוא אמר ושתה את תכולת הכוס השנייה בשלוק אחד, כאילו זה בכלל לא היה משקה אלכוהולי חריף.

"אמ, אני רוצה לדעת מה זה. אני לא יודעת איזה סם שמת שם." אמרתי לו, מנערת את הכוס בעדינות מול עיניי באובר-דרמטיות.

"נו קדימה, זה וודקה ומיץ תפוחים." הוא גלגל את עינייו.

חייכתי בשעשוע ושתיתי את תכולת הכוס, לאט יותר ממנו. לעזאזל, קשה לשתות כמות כזאת מהר כל כך. אני לא מנוסה בשתיית אלכוהול בכלל.

כשראה אותי שותה ככה הוא צחק. "שתית אלכוהול פעם בכלל?"

"שתיתי בירות, ופעם אחת שוט של וויסקי." עניתי, כמעט מסיימת את כל תכולת הכוס.

"והשתכרת?" הוא נעץ בי את עיניו שנראו מעט משועשעות.

"לא, אף פעם לא." משכתי בכתפיי וסיימתי את כל המשקה, מרגישה את החמימות בגרוני.

"אני כל כך עומד לשכר אותך הלילה." הוא צחק בשקט, לוקח ממני את הכוס ומניח על השולחן הקרוב.

"לידיה!" שמעתי את קולו של כריס מאחוריי והסתובבתי. הוא היה לבוש בחליפה לבנה ועניבה אפורה, ונראה פשוט מדהים. זנחתי את סבסטיאן ורצתי אליו - עד כמה שיכולתי עם העקבים האלו - מחבקת את צווארו וצוחקת. הוא חיבק אותי חזרה, והרחיק אותי כדי לבחון את גופי.

"את נראית מדהים, ילדה." הוא חייך חיוך מושלם שחשף את הגומות המושלמות שלו.

"גם אתה." חייכתי חזרה, פורעת את שיערו, שהיה פרוע ומרושל גם ככה. רק אחרי שכריס התרחק ראיתי את ג'סיקה עומדת מאחוריו.

"די, אתם בני זוג לנשף?!" התחלתי לצחוק.

"למה את צוחקת?" ג'סיקה נראתה עצבנית וסמוקה וכריס נעמד לידה.

"את יוצאת לנשף עם הומו?" המשכתי לצחוק.

"אנחנו יוצאים כידידים, תסתמי את הפה." היא אמרה, מחניקה חיוך.

"ואו, חשבתי שיהיה לך איזה בן זוג הורס כזה..." התחלתי לומר וכריס קטע אותי.

"אני לא הורס?"

"אתה הומו." אני וג'סיקה אמרנו יחד והתפוצצנו מצחוק. האלכוהול מתחיל להשפיע.

בקושי הבחנתי בסבסטיאן שנעמד לידי, כנראה עם המבט האדיש והמחורבן

"אופס," ג'סיקה אמרה והביטה בי ברוב משמעות. "אני חושבת שלקחנו כאן למישהו את הדייט."

העפתי מבט לכיוון סבסטיאן, שמבטו אכן היה נוקשה וקר. כבר שכחתי איך זה מרגיש כשהוא ככה, מרוב שההתנהגות שלו שונה לידי. למה הוא עושה את זה?

The Hardest WayWhere stories live. Discover now