ידעתי שאצטרך לדבר עם סבסטיאן בשלב כלשהו, אבל לא היה לי מתי. זאת אומרת, היה לי מתי, אבל לא ראיתי אותו בכלל בכל המוסד. הוא לא הגיע לארוחות, לא היה בשיעורים, וכשבאתי לחדר שלו הוא היה ריק. עבר כבר שבוע שלם מאז הנשף, וסבסטיאן נעלם כלא היה.
התייאשתי מהחיפושים הנואשים שלי אחריו ברחבי המוסד, כך שהחלטתי שהגיע הזמן ללכת למרתף לשאול שאלות. ולבקר את וויל, כמובן. התגעגעתי לבחור.
נכנסתי לאולם הגדול, בדקתי שהוא ריק מאנשים, וחיפשתי אחר דלת הסתרים שברצפה. הדלת הייתה ריבוע קטן ומושחרר בפינה שברגע שידרכו עליו הוא יקפוץ למעלה ויהיה אפשרי להרים אותו ולחשוף את הסולם. ירדתי דרך מעבר הסתרים בסולם הארוך, וכשהגעתי לתחתית נחתתי בתוך חדר האוכל המשותף של הלהקה. בדקתי אם יש שם אנשים, אבל לא היו. אפילו לא מארי. המקום נראה ריק לגמריי.
התחלתי להתקדם לכיוון החדר של וויל, כדי לראות מה שלומו ולשאול על סבסטיאן שהחליט להיעלם כך פתאום. רציתי לראות כבר את סבסטיאן ולהתנצל. הרגשתי נורא. לא הצלחתי להשכיח את המבט הנעלב והמבולבל שלו כשברחתי, או את העובדה שהוא באמת נישק אותי מרצונו באותו הערב.
"לידיה?" שמעתי את קולו הגברי והגבוה של וויל והסתובבתי מיד בהתרגשות.
"וויל!" רצתי אליו וקפצתי, מחבקת את צווארו וכורכת את רגליי סביבו כדי לא ליפול. הוא חיבק אותי חזרה וצחק.
"סוויטי, התגעגעתי."
"אני צריכה לשאול אותך המון שאלות, וויל."
אמרתי, עדיין לא משחררת את החיבוק.
"אני כאן כדי לענות, סוויטי."
שחררתי את אחיזתי וירדתי ממנו בקפיצה, מסדרת את הבגדים שלי שהתקמטו. "איפה סבסטיאן?"
וויל החוויר מעט כששמע את השאלה והסיט את מבטו כמה פעמים, כאילו חיפש את התשובה הנכונה במקום מסויים במסדרון.
"הוא, אמ - הוא בחדר שלו."
"בחדר שלו במרתף? כי לא ראיתי אותו במוסד כל השבוע." כיווצתי את גבותיי. מוזר.
"אמ -" וויל העביר את ידו בשיערו. "הוא קצת... חולה."
"חולה? במה?" שאלתי בדאגה. אנשי זאב יכולים להיות חולים בכלל?
"אני לא ממש יכול לדבר על זה, לידיה." וויל נראה מתוסכל ביותר. למה הוא לא יכול לדבר על זה? שוב חזרנו לנקודת ההתחלה בה כולם יודעים הכל ואני כלום? שיט.
"מה הולך פה?" הבטתי בו במבט בוחן.
הוא הביט בי בתסכול עמוק, מחפש מה להגיד. "בבקשה לידיה, עזבי את העניין. תחזרי למוסד עכשיו."
"אין מצב, אני הולכת לראות את סבסטיאן. עכשיו." הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון המסדרון שבו נמצא חדרו של סבסטיאן.
"שיט." שמעתי את וויל אומר מאחוריי.
YOU ARE READING
The Hardest Way
Romanceהיא לא יודעת על עצמה כלום. כשכולם יודעים משהו עליך ןאתה לא יודע כלום, זה לא כיף בכלל. לידיה, עבריינית צעירה בת 17, נכנסת למוסד סגור לעבריינים צעירים. הכל היה נחמד ביותר - עד שהיא פגשה בבחור המסתורי, ושם העניינים הסתבכו. מכיל: *אלימות *קללות *תכנים...
