"היי גורה." סבסטיאן אמר בחיוך כשנכנסתי למרכז האימונים, נשען על הקיר ומחייך חיוך פלרטטני.
"היי אידיוט." אמרתי, לא מחייכת בכלל. כן, אני מאוד אוהבת אותו, אני רוצה אותו, אבל קודם שיצטער על העובדה שהוא טיזר מסריח. כמו שאני הצטערתי.
"אל תגידי לי שאת כועסת על היום בבוקר," הוא צחק והתקרב. "זה היה נראה כאילו נהנית."
"בן של זונה." סיננתי.
"מבינה עכשיו איך זה כשעושים לך טיזינג?" הוא חפן את סנטרי והרים אותו, כאילו אני ילדה קטנה. הגובה והגודל שלו באמת גרם לי להרגיש ככה לפעמים.
"אז זאת הייתה הנקמה המתוקה שלך?" הרמתי גבה, נועצת בו את עיניי.
"לא, פשוט רציתי להינות קצת." הוא משך בכתפיו ונישק את שפתיי בקלילות.
הזעפתי את פניי ומשכתי באוזנו, גורמת לו להתכופף אליי ולפלוט אנקה. "אל תעשה את זה שוב. או שתעשה ותתן לי לגמור."
"אני רוצה שהפעם הראשונה שתגמרי בגלל מישהו תהיה כשאני בתוכך." הוא לחש לי ועזבתי את אוזנו, דלוקה לגמריי מהגסויות שלו. לעזאזל איתו, אני לא יכולה ללמד אותו לקח אף פעם. הוא פשוט טוב יותר.
"טוב, גורה, איפה הפסקנו בפעם שעברה?" סבסטיאן שם מולי משקולות וחבל קפיצה.
בשבועיים האחרונים עברתי אימונים קשים בפיקודו, ופיתחתי כושר פיזי וקורדינציה. סבסטיאן טען שככל שתהיה לי שליטה בגוף שלי, כך יהיה לי קל לשלוט בהשתנות שלי לזאבה.
האימונים היו נוראיים ומעייפים, ולרגע פחדתי שאהיה יותר מידי עייפה כדי לבצע את מה שתכננתי. הייתי מוטשת כבר עכשיו, ועוד לא התחלנו.
"קפיצה בחבל." מלמלתי. עבדנו על סיבולת לב ריאה ועל מיקוד - הדבר הכי נוראי בעולם. סבסטיאן היה מוכשר בזה, אבל אני פחות.
"אז קחי את החבל, ותתחילי." הוא נעמד מולי בפישוק קל כשידיו שלובות על חזו. כשהיינו במרכז האימונים, הוא היה חייב להיות רשמי יותר. הוא היה סבסטיאן הקר והאדיש שהכרתי כשהגעתי למוסד. ברגע שהאימון מתחיל - הוא רציני.
"כן, המפקד." מלמלתי ולקחתי את החבל, פורשת אותו בין ידיי ומתחילה לקפוץ.
"כמה אני צריכה לק-"
"לא לדבר." הוא קטע אותי. היה בו משהו סקסי כשהתנהג ככה. לא. לא לא לא. אני לא בקטע של סאדו מאזו. די לידיה.
המשכתי לקפוץ, נושמת ונושפת בסדירות כמו שאמר לי ומיישרת מבט קדימה.
"את זזה מצד לצד. תנסי להתמקד בנקודה אחת עליה את קופצת." הוא אמר כשעיניו נעוצות בעיניי.
הנהנתי ועצמתי עיניים, מתרכזת. הקפיצות התחילו לעייף אותי, אבל ידעתי שאסור לי לעצור. כבר כמה פעמים התפרקתי והפסקתי, לפעמים נפלתי על הרצפה באפיסת כוחות וגרמתי לסבסטיאן לסחוב אותי לחדר, אבל ידעתי שאני צריכה להיות חזקה ולמתוח את הגבול שלי, להרחיב את תחום היכולת שלי.
YOU ARE READING
The Hardest Way
Romanceהיא לא יודעת על עצמה כלום. כשכולם יודעים משהו עליך ןאתה לא יודע כלום, זה לא כיף בכלל. לידיה, עבריינית צעירה בת 17, נכנסת למוסד סגור לעבריינים צעירים. הכל היה נחמד ביותר - עד שהיא פגשה בבחור המסתורי, ושם העניינים הסתבכו. מכיל: *אלימות *קללות *תכנים...
