נשארתי לבד בחדר. הוא היה שקט, מפחיד, ואפילו מלחיץ בצורה מסויימת. לא זיהיתי את המקום בכלל, אפילו לא הייתי בטוחה שהמקום הוא חלק מהמוסד. הקירות נראו כמו קירות של מרתף, עשויים לבנים אפורות, והתקרה הייתה נמוכה. לא היו חלונות.
כעבור כמה דקות וויל חזר, הזקנה אוחזת בזרועו והולכת לצידו. לידו היא נראתה אפילו יותר נמוכה.
הבנתי שהגיע הזמן לענות על השאלות שלי. בזמן שהלך כבר חשבתי בדיוק מה אשאל. קודם כל על המקום הזה, ולבסוף על סבסטיאן. קיוויתי שהם יענו לי ויסדרו את המחשבות שלי קצת, כי כרגע היו הרבה מאוד חורים בעלילה של החיים העכשווים שלי. אפשר גם להגיד שבחיים הקודמים שלי, כי באופן כללי אין לי מושג מאיפה הגעתי או מי ההורים שלי, ויש לי תחושה שזה קשור למה שהולך במקום הזה.
נזכרתי במעומעם בדבריה של המנהלת - אני פה מסיבה מסויימת. אני רוצה לדעת מה הסיבה.
"ובכן," החלה המנהלת לדבר, מתיישבת על כיסא ליד המיטה. עברתי באיטיות לישיבה כדי שלא יכאב לי יותר מידי וכיסיתי בשמיכה את חזי עד כמה שיכלתי. "וויל אתה רשאי לצאת."
וויל הנהן ברצינות ויצא מהדלת בצייתנות.
עכשיו נשארתי לבד עם המנהלת. שוב. הפעם זה לא היה מפחיד, בעיקר כי ידעתי שכל מה שהרגשתי ביום הראשון שלי כאן לא היה פרי דמיוני. משהו באמת קורה כאן, והוא לא טבעי בכלל.
"קדימה, תתחילי עם השאלות שלך." היא דירבנה, ממקמת בנוחיות את גופה השמנמן על הכיסא שלה.
"א-אמ," עכשיו כשההזדמנות שלי הגיעה חטפתי בלק אאוט. היו לי כל כך הרבה שאלות שפשוט לא ידעתי ממה להתחיל. כל הארגונים שלי לפני כמה דקות פשוט עפו מזכרוני.
"איפה אנחנו עכשיו?" התחלתי עם השאלה הראשונה שנפלטה לי.
"במרתף של בניין חדר האוכל."
"מה? ממתי יש כאן מרתף? אף פעם לא הייתי כאן." כיווצתי את גבותיי. ג'סיקה לא לקחה אותי לכאן כשעשתה לי סיור.
"המרתף הזה סודי."
סודי? למה הכל חייב להיות בסוד?! "מי הביא אותי לכאן? הייתי בחורשה. מי מצא אותי?"
"סבסטיאן." השם שלו העביר בי רעד קר. רציתי לשאול עליו, מאוד, אבל בחרתי לחכות לסוף. יש דברים חשובים יותר עכשיו. ואני מעדיפה לא לחשוב עליו כרגע, זה מבלבל מידי.
"ו-והוא הביא אותי לכאן? למה?"
"כי זאת המרפאה של הלהקה. כאן הוא ידע שאנשים טובים כמו וויל יטפלו בך."
"להקה? איזה להקה?" הרמתי גבה, לא מצליחה למנוע מתמונה של המנהלת בלבוש פאנקיסטי שחור לעלות בראשי.
"להקת זאבים, כמובן." היא חייכה אלי.
"זאבים? על מה את מדברת?" היא משוגעת.
YOU ARE READING
The Hardest Way
Romanceהיא לא יודעת על עצמה כלום. כשכולם יודעים משהו עליך ןאתה לא יודע כלום, זה לא כיף בכלל. לידיה, עבריינית צעירה בת 17, נכנסת למוסד סגור לעבריינים צעירים. הכל היה נחמד ביותר - עד שהיא פגשה בבחור המסתורי, ושם העניינים הסתבכו. מכיל: *אלימות *קללות *תכנים...
