The Hardest Way

פרק 46

"הוא זה שנשך אותך?" שאלתי שאלה רטורית בקול קטן. ידעתי שסבסטיאן שונא את העובדה שהוא זאב, ושהוא לוקח את זה כקללה נוראית והיה מוותר על זה בכיף, ודמיינתי לעצמי את ההרגשה לרגע. אח שלך, הבן אדם הקרוב אליך שחולק איתך את אותו דם ואותה משפחה, עושה לך דבר כזה.

"כן," קולו של סבסטיאן נעשה קריר. "הוא תמיד שנא אותי."

"למה הוא שנא אותך?" שאלתי ברכות. בראשי ניסיתי לדמיין את סבסטיאן כילד קטן.

"כי אני..." סבסטיאן העביר יד בשיערו. "הרגתי את אמא שלי בלידה. היה סיבוך, וכשנולדתי היא מתה."

עיניי נפערו. "אבל... זה לא אשמתך..."

"היית צריכה לנסות להגיד את זה לאבא שלי ולאח שלי." הוא אמר במרירות.

"אתה יודע שזאת לא אשמתך, נכון?" בדקתי. לא רציתי שירגיש אשם על משהו שלא באשמתו. דברים כאלה יכולים לחרבן לאדם את החיים.

"מאז ומעולם הם שיכנעו אותי שאני רוצח, אבא שלי נהג להשתכר מדיכאון, וכשהיה חוזר היה מכה אותי מידי פעם." הוא לא הביט בי. הבנתי למה הוא לא מביט בי. לספר סיפורים כאלה בקול רם... זה קשה.

"אבל יום אחד הוא מת. מהרעלת אלכוהול." שמעתי מעט שמחה בקולו, וזה גרם לי להיחנק. כל חיי השתוקקתי להורים ומשפחה, חשבתי שאני מסכנה ומצבי נוראי, אבל הבנתי שאולי זה עדיף על פני משפחה שכן נמצאת שם, אבל הורסת לך את החיים.

"בן כמה היית?"

"עשר," הוא מלמל. "ג'ניה כבר היה בן ארבע עשרה, ובעזרת הכסף שנשאר לאבא שלי הוא שכר לנו דירה קטנה בברוקלין."

הנהנתי, מדרבנת אותו להמשיך.

"ג'ניה הפך את משימת חייו לאמלל אותי. כל דבר טוב שקיבלתי הוא לקח, אם זה מוחשי ואם לא. ואז יום אחד הוא חזר הביתה, בליל ירח מלא, ונשך אותי. דיממתי עד הבוקר, לא הבנתי מה קורה, עד שהוא הסביר לי מה אני עכשיו." עיני נעצמו.

"סבסטיאן," מלמלתי והתקרבתי אליו, מחבקת אותו ונושקת לראשו. הוא היה נראה כל כך עצוב... לא חשבתי שיוכל להפיק כמות כזאת של רגשות. סבסטיאן שהראה כלפי חוץ היה שונה לגמריי מהסבסטיאן שבפנים.

"וככה השנים חלפו להן. גדלתי, התפתחתי, ועשיתי הרבה כושר. לא רציתי להיות חלש, ונמאס לי מג'ניה. כשהייתי בן חמש עשרה... היה לי קשר ראשון עם בחורה."

השפלתי את עיניי. שיחת האקסים הגיעה מוקדם מידי בשבילי.

"היא הייתה מדהימה, הבחורה הראשונה ששמה לב אליי. היינו מבלים יחד שעות, והבנתי שאני אוהב אותה. היינו זוג הרבה זמן, ובנוסף גם חברים טובים. עד שיום אחד, החלטתי לספר לה מה אני."

הבטתי בו בעצב.

"בהתחלה היא לא האמינה, היא חשבה שאני משוגע, אבל כשהגיע הירח המלא היא באה לבקר. היא ראתה אותי משתנה, והיא פחדה, ובצדק. היא ברחה משם," סבסטיאן צחק צחוק מריר. "בבוקר ג'ניה חזר הביתה, ואמר שהוא שלח אותה לראות אותי משתנה. הוא אמר שהוא נשך אותי מסיבה מסויימת - הוא לא רצה שאהיה אהוב. הוא לקח ממני את האהבה היחידה שהייתה לי, היצור האנושי הראשון שהבחין בי. לא ראיתי את אותה הנערה יותר לעולם."

המילים שלו שברו אותי מבפנים, רציתי לבכות, אבל עצרתי את עצמי. ידעתי שזה לא בסדר שאני אבכה עכשיו.

"בגלל זה פחדתי ממערכות יחסים. שיקרתי לך כשאמרתי שאת הראשונה שלי," הוא בחן את הבעתי כדי לראות אם אני כועסת. אבל מי לעזאזל יכעס עליו?! לא יכלתי לכעוס עליו. שום סיכוי שבעולם. "הייתי אז בן שש עשרה כשזה קרה, היום אני בן תשע עשרה. מאז לא לקחתי אף אחת ברצינות. כשהבנתי שאני מושך, התחלתי לזיין ולזרוק. זה סיפק את הצרכים שלי, ומנע ממני להיפגע."

הבנתי עכשיו את כל מה שקרה עם ג'ייק כשאמרנו לו שאנחנו זוג. הוא הזכיר לו את הבחורה ההיא.

"ובגלל זה פחדתי להיכנס איתך למערכת יחסים. ועכשיו הפחד מתעצם כי הוא הגיע. הוא בא להרוס את הדבר המדהים שקיבלתי."
בתוכי חייכתי, ונשקתי ללחיו. ליטפתי את כתפיו וגבו וניסיתי להרגיע אותו כמה שיותר.

"לא משנה מה ג'ניה יעשה או יגרום לך לעשות, זה לא יבריח אותי," הדבקתי נשיקה על שפתיו. "אני אוהבת אותך."

"אבל בכל זאת," הוא מלמל בקול מתחנן. "אל תסתובבי לבד, ואל תתקרבי אליו. הוא מסוכן."

הנהנת בהבנה והבטתי עמוק בעיניו. שנאתי את העצב שמילא אותן, והייתי להוטה לגרש אותו. "מה אני יכולה לעשות שיגרום לך להרגיש יותר טוב?"

"ללכת לישון," הוא מלמל. "אני רוצה ללכת לישון, ולחבק אותך תוך כדי, ולא להרגיש שום דבר עד הבוקר." הוא קם מהמיטה ופשט את החולצה שלו, מתעסק גם עם המכנסיים.

"רגע," עצרתי אותו וקמתי אליו. כרכתי את ידי סביב צווארו ועליתי על קצות אצבעותיי כדי לנשק אותו. שפתיי נחו על שפתיו ברכות אוהבת, והייתי עדינה ונעימה. לא הייתה לשון בנשיקה הזאת בכלל, רק שפתיים. רק מגע רך וחמים שהמיס אותי לשלולית קטנה.

"לידיה?" הוא מלמל וניתק את הנשיקה. הבטתי לתוך עיניו וראיתי שעכשיו הן רכות יותר. "אני אוהב אותך."

-----------------

חייבת לומר שאני מאוד מאוכזבת מכמות ההצבעות.. יש המון קוראים ומעט מידי הצבעות וזה נורא מבאס..

המטרה לפרק הבא: 90 תגובות ו370 הצבעות.