עברו שבועיים מאז שאחיו של סבסטיאן הגיע לאיזור ומאז שסבסטיאן נתן לי הצצה לעבר שלו. שבועיים של לקום עם סבסטיאן בבוקר, להתאמן איתו בצהריים במרכז האימונים, ולהתנשק איתו בכל פינה במרתף, ולבלות כת החופשה מהמוסד בנעימים. נהיתי איתו כל כל - זה היה פשוט לא הגיוני. שכחתי מכלדבר אחר כשהייתי איתו - והרגשתי באמת בבית. ג'ייק ומארי נהיו כמו אחים שלי, מארי בעיקר כמו אחות גדולה. תמיד רציתי כזאת. היא דאגה לי, לימדה אותי דברים, והרגשתי איתה בנוח. החיים בלהקה היו נהדרים כל כך שבקושי שמתי לב שאחיו של סבסטיאן נמצא באחד החדרים באחד המסדרונות.
ההתעוררתי בין זרועותיו החמימות והתמתחתי קלות, משתדלת לא להעיר אותו. הפעם דאגתי שהשעון יהיה על השידה בצד שלי, כך שהצלחתי לראות בקלות שהשעה היא עשר בבוקר.
שכבתי במיטה הרכה, זרועותיו נחות ברפיון על מותניי. הצמדתי את גבי אליו, לוקחת את כף ידו שנכרכה סביב הבטן שלי ומניחה אותה סמוך לחזי, כדי שאוכל לשחק בה ולנשק אותה. וכדי שתיגע לי בשדיים בלי שהוא ידע שאני רוצה את זה.
הוא גנח, מלמל משהו לא ברור, והתקרב אליי, זקפתו מתחפרת בישבן שלי.
"אופס, מישהו כאן התעורר." מלמלתי, מצחקקת. הזקפה שלו הייתה קשה וגדולה, וזה הזכיר לי כמה גדול הוא שם למטה, וכמה אני מפחדת מזה.
"את הערת את המישהו הזה." שמעתי את קולו של סבסטיאן והחנקתי חיוך בזמן שהצמיד אותי אליו וגרם לזין שלו להיכנס ממש לתוך הישבן שלי. אלוהים אדירים.
"זה לא היה בכוונה." צחקקתי.
ידו השמאלית החליקה על בטני ואצבעותיו חדרו לתוך התחתונים שלי באיטיות. "גם זה לא בכוונה."
התפתלתי תחת מגעו וניסיתי לא להתחרפן מהחום שהרגשתי. האצבעות הקשות שלו היו מחוספסות ולא עדינות בכלל - ואהבתי את זה.
"סבסטיאן." גנחתי, נשימתי מתחילה להיות לא סדירה בעליל. ידו החליקה עוד קצת ונגעה בפתח שלי, עולה טיפה למעלה ומגיעה לדגדגן שלי. רציתי לצעוק מעונג כשהוא התחיל ללחוץ על האיזור הרגיש שלי במעגלים מדהימים ולחקור. לא עצרתי אותו הפעם. הייי מעורפלת מהשינה, ורציתי אותו. מאוד.
"את אוהבת את זה?" הוא לחש באוזני, גורם לגלי תשוקה ועונג לטלטל אותי. הוא גס. מאוד גס. זה עושה לי את זה.
"כן, כן, תמשיך!" התנשמתי, מחזיקה את ידו ומנסה לדרבן אותו לעשות את זה מהר יותר. הוא עשה את זה בכזאת איטיות!
"חבל." ידו יצאה משם והשאירה אותי בודדה ומשתוקקת למגע המענג שלו.
"סבסטיאן!" צעקתי בכעס, מתכווצת. יכולתי לספק את עצמי במקומו, אבל לא ידעתי איך. לא עשיתי את זה בעצמי אף פעם. ועכשיו, אחרי מה שעשה, כלום לא ישתווה למשהו שאני יכולה לעשות לבד.
YOU ARE READING
The Hardest Way
Romansהיא לא יודעת על עצמה כלום. כשכולם יודעים משהו עליך ןאתה לא יודע כלום, זה לא כיף בכלל. לידיה, עבריינית צעירה בת 17, נכנסת למוסד סגור לעבריינים צעירים. הכל היה נחמד ביותר - עד שהיא פגשה בבחור המסתורי, ושם העניינים הסתבכו. מכיל: *אלימות *קללות *תכנים...
