סבסטיאן נראה מבוהל ובהה בבחור שעמד כמה מטרים מולו. מעולם לא ראיתי את סבסטיאן ככה. הוא היה נראה חרד.
"מ-מה אתה עושה כאן?" הוא שאל בקול רועד מעט, ידו תפסה את ידי, והוא משך אותי אל מאחורי גבו בצורה מגוננת.
"באתי לבקר את אחי הקטן," קולו היה משועשע. הוא לא נשמע כמו בן אדם נחמד. בכלל. "סתם, אני צוחק. למה שאבוא לבקר אותך?"
סבסטיאן התקשח והבטתי בג'ייק ומארי שעמדו לידינו, רוצה להבין מה קורה כאן ולמה סבסטיאן מפחד כל כך מהבחור הזה, שהוא כנראה אחיו הגדול. ג'ייק ומארי נראו מפוחדים לא פחות מסבסטיאן, אבל היה בהם גם כעס. ג'ייק היה בעמדת התקפה.
"למה אתה כאן?" ג'ייק שאל בקול נוקשה, צועד צעד קדימה.
"אה, סיפור עצוב," הוא החל לספר ונשען על רגל אחת. "נתקעתי באיזור בלי הרבה כסף, וחשבתי להישאר במרתף עד ש... אשתקם."
ידיו של סבסטיאן התאגרפו. "אתה לא נשאר במרתף."
"למה לא? המרתף הוא מקלט למזדאבים, ואני זקוק למקלט." הוא הוציא סיגריה ומצית מהכיס והדליק אותה בנונשלנטיות מוחלטת.
"יש מקלטים אחרים." מארי הצטרפה ונעצה בו מבט זועם. הבחורה הקטנה הזאת נראתה מפחידה עכשיו כשהביטה בו.
מה הולך כאן?!
"אבל ממש מתחשק לי להיות במקלט הזה." הוא חייך ועיניו נפלו עליי, בוחנות את כל גופי.
"אתה לא תהיה במקלט הזה." סבסטיאן סינן בזעם.
"שאני אפספס הזדמנות לראות את הזאבה המולדת האחרונה?! לא נראה לי. כולם חשבו שאת אגדה." הוא פנה אליי והתקרב קצת, אבל סבסטיאן הסתיר אותי מאחוריו טוב טוב.
"מארי, קחי אותה מכאן." ג'ייק סינן ומארי מיד קפצה ואחזה בידי, מפרידה אותי מסבסטיאן בכוח. הייתי המומה מידי מהסיטואציה כדי למחות, כך שפשוט באתי אחריה.
היא תפסה מונית תוך שניות ודחפה אותי למושב האחורי, נכנסת למושב הקדמי ואומרת לנהג את הכתובת. שתקתי כל הנסיעה וניסיתי לפענח במוחי מה לעזאזל קרה שם. הכל היה מהיר מידי. סבסטיאן נראה חרד כל כך, המבט שלו היה כל כך צעיר ברגע שאחיו החל לדבר... והאח הזה! העתק של סבסטיאן! הוא לא רוצה לפספס אותי. הוא נראה כמו חתיכת חרא, מריחים את זה.
הגענו לשערי המוסד אחרי הנסיעה השקטה שהרגישה כמו נצח, ומארי שילמה וירדה מהרכב, מושכת אותי החוצה לכיוון הכניסה למרתף דרך החומה של המוסד.
נכנסנו וירדנו במדרגות הרבות, עד שהגענו לאולם הכניסה הקטן, ומשם מארי הובילה אותי למסדרון שלא הכרתי.
"תעצרי רגע!" התחננתי ונעצרתי בעצמי באמצע המסדרון. "מה קורה כאן?"
מארי הסתכלה עליי בחוסר אונים ומשכה בידי בכוח בלי לדבר, דוחפת אותי לתוך אחד החדרים. הוא היה מאובזר לגמריי, ולפי התמונות הבנתי שזה החדר של מארי וג'ייק. הוא היה בגודל של החדר של סבסטיאן, רק מקושט הרבה יותר. ראיתי בגדים של ג'ייק על הכיסא ואת האיפור של מארי - זאת ממש דירה של זוג.
YOU ARE READING
The Hardest Way
Любовные романыהיא לא יודעת על עצמה כלום. כשכולם יודעים משהו עליך ןאתה לא יודע כלום, זה לא כיף בכלל. לידיה, עבריינית צעירה בת 17, נכנסת למוסד סגור לעבריינים צעירים. הכל היה נחמד ביותר - עד שהיא פגשה בבחור המסתורי, ושם העניינים הסתבכו. מכיל: *אלימות *קללות *תכנים...
