טאהיונג הגניב עוד מבט אל ג'ונגקוק בזמן שהם נכנסו לעוד חנות בגדי ספורט, הוא חשב שהוא לעולם לא ישכח את הרגע שהילד הזה פרץ מתוך השער מתנשף, זה היה ניראה כאילו הוא פרץ מתוך איזושהי דרמה, הוא היה ניראה כל כך פאקינג מושלם. הוא לבש מכנסיים ממש צמודות שהבליטו את הרגליים הארוכות שלו ו... טוב, הם הבליטו עוד כמה דברים שהוא הרגיש ממש מוזר כשהוא חשב אותם עליו בזמן שג'ונגקוק הלך לידו, והסריג הגדול הזה שהוא לבש גרם לו לרצות לחבק אותו. טאהיונג גם שם לב לעגיל חישוק קטן באוזן של ג'ונגקוק, כל פעם שהוא ראה אותו הוא השתנה לו מול העניים.
מבחור שקט עם קפוצ'ון ענק למאמן ספורט בחזרה לקפוצון, לבחור שרירי שלובש גופיות מגניבות חזרה לקפוצ'ון ואז לבחור סקסי. הוא בהחלט חשב שג'ונגקוק יכול לוותר על הקטע של הקפוצ'ון, הוא יכול להחליט להיות מאמן ספורט, בחור שרירי או בחור סקסי ולהגיע בדרך הזאת לבית ספר, התלמידים יתייחסו אליו הרבה יותר יפה אם הוא יראה להם ביטחון עצמי, אבל הוא לא רצה לדחוק בג'ונגקוק יותר מידיי על ההתחלה, הוא הסתפק בזה שהוא ראה שג'ונגקוק בהה בו גם בזמן שהוא יצא מהבית וזה גרם לו לחייך.
"מה אתה אומר על החולצה הזאת?" שאל ג'ונגקוק והרים חולצה מאחד המדפים,
"היא תהיה יפה לך, בוא ניקח אותה" הסכים טאהיונג
"בשבילי?" שאל ג'ונגקוק מופתע,
"כן, אני לא מוכן שהמאמן שלי ילבש משהו לא איכותי, תראה גם שם יש חולצות יפות.." הוא תפס את היד של ג'ונגקוק ומשך אותו לקצה השני של החנות, הוא רצה להמשיך להחזיק את היד שלו אבל הוא שחרר, הוא ידע שזה יהיה מוזר וג'ונגקוק יכול להיבהל והוא לא רצה שזה יקרה. הוא גרם לג'ונגקוק להסכים לקחת עוד חולצות ועוד שתיי זוגות מכנסיים ואז הם הלכו אל הקופות עם ערימות של בגדים. טאהיונג חיכה בחיוך לרגע שהמוכרת תגיד את סכום הכסף שהם צריכים לשלם, כשזה קרה הוא ראה את העיניים של ג'ונגקוק נפערות בתדהמה,
"זה יקר מידיי" הוא לחש לו באוזן, לא מודע למה שהוא עושה לטאהיונג שהרגיש את נשמותיו המהירות מדגדגות את עורו,
"תשלום אחד בבקשה" הוא אמר למוכרת מנסה להתאפס על עצמו, מגיש לה את כרטיס האשרי שלו, ג'ונגקוק הביט בו בתדהמה כשהכרטיס עבר בלי בעיות, "שכחתי שאתה אחד מהילדים העשירים שאוהבים להשוויץ בכסף שלהם" מלמל ג'ונגקוק בטון קצת ביקורתי וטאהיונג הרגיש כעס קל, זה לא מה שהוא רצה שג'ונגקוק יחשוב, כן, הוא רצה להשוויץ ולהראות שיש לו הרבה כסף אבל ג'ונגקוק לא צריך להתעצבן עליו, הוא לקח את השקיות בכעס ויצא מהחנות כשג'ונגקוק ממהר אחריו,
"אני מצטער" הוא שמע את קולו השקט של ג'ונגקוק פתאום לידו, טאהיונג נעצר והסתכל עליו,
"אני לא צריך לכעוס עלייך, אני מצטער..." ג'ונגקוק מולל את שוליי הסריג שלו במבוכה ונעץ את המבט שלו ברצפה
"אני... אתה קנית דברים גם בשבילי ואתה.. סליחה" טאהיונג הרגיש אייך כל הכעס שבו נעלם, הוא היה צריך לחשוב על זה, בטח לג'ונגקוק איין הרבה כסף והוא בא ככה ומוציא סכומים מטורפים רק על בגדים... הוא היה צריך להתחשב בו,
"אני גם צריך לבקש סליחה" הוא אמר וחייך אל ג'ונגקוק, "זאת הייתה המריבה הראשונה שלנו, בוא נלך לאכול גלידה ונשכח ממנה" הוא הציע וג'ונגקוק הרים אליו את הפנים וחייך, זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה אותו מחייך, זה גרם לו להרגיש מיוחד.
הוא גרם לג'ונגקוק לחייך.
"טאהיונג?!" הם שמעו קול מאחוריהם, הוא ראה אייך ג'ונגקוק קופא במקום, הוא הסתובב וראה את ג'ימין עומד מאחוריו עם אישה מבוגרת בשמלת סריג אפורה, "ג'ונגקוק" היא קראה בקול מופתע ואוהב וטאהיונג הרגיש מבולבל.
טאה מבלה עם קוקי וההורס מסיבות שלנו -גימין- הגיע😳 אבל מי זאת האישה שאיתו? אייך היא מכירה את קוקי?
YOU ARE READING
Demones
Fanficג'ונגקוק סובל מבריונות בבית הספר שלו, אבא שלו בכלא והחיים שלו בכללי דיי מסובכים, התלמיד החדש שמגיע מחליט לשחרר אותו מהשדים שלו, הזכרונות מהעבר מסרבים לעזוב. אבל ג'ונגקוק לא רוצה להפתח לאנשים אחרים, הוא רוצה להישאר לבד כדי לא להפוך למישהו שפוגע באחרי...
