חודש אחר כך
ג'ימין מיהר להתגנב אל תוך הבית, השעה כבר הייתה שלוש לפנות בוקר והוא לא רצה להעיר את ההורים שלו, הוא וג'ונגקוק ניהלו שיחות מאוד רציניות בחודש האחרון וג'ימין שם לב איך לאט לאט ג'ונגקוק משתנה לאדם טוב יותר, אדם שמבין שפשע זה לא דרך חיים כל כך טובה,
"למה אתה חוזר רק עכשיו?" אמא שלו צצה מולו והבהילה אותו, היא עמדה עם ידיים שלובות וסקרה אותו במבט חודר, ג'ימין העביר יד על החולצה שלו, מישר אותה, מקווה שהוא ניראה בסדר, "חשבתי שאתה הולך לג'ונגקוק, ג'ימין, אם יש לך ידידה אל תתבייש לספר לנו" היא אמרה בתוכחה קלה והקול שלה התרכך טיפה,
"אני הייתי אצלו" הוא ענה, הם בהחלט היו ביחד, הוא עדיין יכול לחוש את טעם השפתיים של ג'ונגקוק על השפתיים שלו,
"אז מי עשה לך את ההיקי הזה?" היא שאלה וג'ימין מיהר לכסות אותו בכף ידו, לעזאזל, הוא שכח ממנו לגמרי. איך היא שמה לב?
"אני...זה.." הוא התחיל לגמגם,
"הוא עשה לך את זה?" היא שאלה בעיניים גדולות, מופתעות, ג'ימין השתתק, בדרך כלל הוא היה יכול לצפות את התגובות שלה אמא שלו מראש, לפעמים הוא היה משלים משפטים שהיא הייתה אומרת, אבל הפעם היה לה מבט לא מוסבר על הפנים, הוא פחד שהיא הולכת להפתיע אותו, ולא לטובה.
"אני..." הוא התחיל עוד פעם אבל היא קטעה אותו,
"זאת לא שיחה לעמידה במדרגות באמצע הלילה, אני רוצה לדעת הכל" היא הלכה למטבח והדליקה את האור, ג'ימין הלך אחריה בחשש, ובזמן שהיא הכינה שתי כוסות שתיה חמה הוא סיפר לה, הוא לא סיפר לה הכל כמו שהיא ביקשה, הוא השמיט כל כך הרבה דברים.
הוא השמיט את זה שג'ונגקוק עיקם לו את היד כל פעם שהם נפגשו ביומים הראשונים, עד שהמורה נתנה להם לעשות ביחד את העבודה.
הוא השמיט את זה שג'ונגקוק גר עם גנגסטרים בבית.
הוא השמיט את זה שהמשפחה של ג'ונגקוק פושעים.
הוא השמיט את זה שג'ונגקוק נוהג אפילו שאסור לו כי הוא קטן.
הוא השמיט את זה שג'ונגקוק נישק אותו אפילו שהוא לא כל כך רצה.
הוא השמיט גם את הקטעים שהוא היה נבוך מידי להגיד.
הוא השמיט כל כך הרבה דברים, דברים שהיה אסור לו לספר.
"אני אוהב אותו" הוא סיים והשפיל את עיניו לכוס שעמדה מולו, עדיין מלאה, "הוא גרם לי להבין עד כמה אני אוהב אותו למרות שפחדתי מהתגובה שלכם" הוא היה כנה עם מה שהוא אמר, הוא אוהב את אמא שלו, גם אם הוא לא כל כך מסתדר עם אבא שלו,
"דיברת עליו המון, הייתי צריכה לדעת שזה משהו יותר מסתם חברות" אמרה אמא שלו חצי אליו וחצי לעצמה,
"את לא כועסת עליי?" הוא שאל והרים קצת את המבט,
"אני אהיה כנה אתך ג'ימין, אני לא ממש אוהבת את הרעיון הזה, אתה הבן היחיד שלי ותמיד חשבתי שתתחתן עם מישהי שתהיה כמו בת בשבילי, אבל אלו החיים שלך ואני לא יכולה לקבוע לך שום דבר בנוגע לאהבה. אני אדבר עם אבא שלך, תסיים לשתות ותלך לישון, כבר מאוחר." היא קמה מהכיסא ונישקה אותו על הראש, "לילה טוב" היא לחשה ויצאה מהמטבח משאירה את ג'ימין מלא בהקלה וקצת מועקה.
***
"ג'ונג-קוקי" גנח ג'ימין, "אנחנו צריכים להיכנס לשיעור" ג'ונגקוק התרחק ממנו קצת
"זאת לא אשמתי שהורדת את החולצה מולי וראיתי שהסימון קצת דהה, אני רוצה שכולם, חוץ מהמשפחה שלי, ידעו שאתה שלי" קבע ג'ונגקוק ברכושניות ונישק את השפתיים של ג'ימין. הם היו במלתחות, ג'ונגקוק בדיוק סיים את שיעור הספורט שלו והשיעור ספורט של ג'ימין התחיל לפני כמה דקות,
"אה.. בקשר לזה שידעו שאני שלך, ההורים שלי יודעים עלינו, ו... הם רוצים לפגוש אותך" את סוף המשפט ג'ימין כמעט לחש,
"אז אני אפגוש אותם ואקסים אותם כמו שהקסמתי אותך, אל תפחד ג'ימין, אתה יודע שאני מדהים בכל מה שאני עושה" ג'ונגקוק התקרב לג'ימין שוב, אבל האחרון עצר אותו,
"אני לא חושב שזה רעיון טוב שתפגשו, אני... אני מפחד" ג'ונגקוק עצר את המחשבה על השפתיים של ג'ימין
"היי, תסתכל עליי" הוא אמר בעדינות, ג'ימין הרים אליו מבט מפוחד, "למה אתה חושש כל כך? הם עושים לך משהו? הם גם פושעים?" הוא שאל וג'ימין גיחך אבל אז הגיחוך נעלם מפניו,
"זה רק... אני לא חושב שכדי שתפגוש את אבא שלי הוא..." ג'ימין השתתק והסתכל בחשש על ג'ונגקוק "הוא מנהל תחנת המשטרה והוא מחפש אחרי אדם שאני מאמין שהוא אבא שלך"
טא - דם
מישהי חשבה שאבא של גימין יעבוד במשטרה? מה יקרה עכשיו?
עוד שתיי פרקים חוזרים להווה, והשתיי פרקים האלו כבר מוכנים, אז אם אתן מגיעות לעשרים וחמש הצבעות ושלושים תגובות (ממשתמשים שונים) אני מעלה את הפרק הבא, אם זה לא קורה עד ליפניי שבת אתן תצטרכו לחכות עד סוף השבת. 😄😄
לוב יו❤
YOU ARE READING
Demones
Fanfictionג'ונגקוק סובל מבריונות בבית הספר שלו, אבא שלו בכלא והחיים שלו בכללי דיי מסובכים, התלמיד החדש שמגיע מחליט לשחרר אותו מהשדים שלו, הזכרונות מהעבר מסרבים לעזוב. אבל ג'ונגקוק לא רוצה להפתח לאנשים אחרים, הוא רוצה להישאר לבד כדי לא להפוך למישהו שפוגע באחרי...
