כמה דברים קטנים שחשוב לזכור:
ג'ונגקוק וטאהיונג ביחד אחרי שג'ונגקוק גילה שזה שהוא הסגיר את אבא שלו למשטרה לא היה משהו רע. הוא פוגש את ההיונג שלו- לי ביון שהוא הבוס של הגנגסטרים במקום אבא של ג'ונגקוק. בפרק האחרון של הסיפור מסופר שג'ונגקוק מפגיש בין החברים שלו לאח של לי ביון - קוראים לו שי וון, והוא וג'ימין נדלקים אחד על השני.
לטאהיונג יש אח גדול וחברה שלחברה קוראים נא- רי.
טאהיונג, ג'ימין, הוסוק, יונגי, ג'ין והחברה שלו - בני אותו גיל והם עוברים ללמוד באוניברסיטה.
ג'ונגקוק ושי וון נשארים לעוד שנה אחת בתיכון. (נאמג'ון מורה לספורט בתיכון)
ועכשיו לפרק😄
שי וון לא האמין בהאהבה ממבט ראשון למרות שבשביל גימין הוא היה מוכן להאמין בכל בולשיט שקיים בעולם, כל עוד הוא תיאר נכון את המצב בו הם היו. ואהבה ממבט ראשון בהחלט הייתה אחת מהסיטואציות בהם הם נתקלו.
לא שהוא התלונן על זה, שי וון חשב שזה דיי מגניב שהוא יכל לספר לכולם "את האהבה שלי זיהיתי ממבט ראשון" למרות שכל חבר שאמר לו משהו כמו- 'אני לא יודע למה התאהבתי בה, זאת הייתה אהבה ממבט ראשון' הוא היה מגיב בנעיצת מבט ו- "אחי אתה חולה בראש. איין אהבה ממבט ראשון"
אז כן, הוא רץ עכשיו בשבילי הקמפוס של ג'ימין כמו משוגע וחושב על דברים כאל.. מישהו תפס בזרועו ומשך אותו לשביל צדדי, שי וון כמעט החליק מהסטייה הפתאומית מנטיב הריצה שלו.
הוא הרים את ידו, מוכן להרביץ למי שזה לא יהיה כשהוא קלט את ג'ימין לפניו. "היי צ'ים" הוא בירך את חברו בחיוך, "מה עשית הפעם? למה אתה בורח שוב מאבטחת הקמפוס שלי?" שאל ג'ימין והניח את ידיו על מותניו, החולצה שהוא לבש שגם ככה הייתה צמודה עליו נמשכה מעט כלפי מעטה, חושפת את עצמות הבריח הבהירות שלו וקצה של סימון היקי.
ההיקי שהוא עשה לו היום בבוקר, ממש לפניי שהם נפרדו וכל אחד הלך למוסד הלימודים שלו. "אתה יודע שעלו לי עכשיו עוד כמה רעיונות למקומות בהם אני יכול לסמן אותך?" הוא שאל את ג'ימין ולפניי שהשני היה מסוגל לענות משהו שי וון כבר הוריד את מסיכת הפנים השחורה שלו ונישק את ג'ימין בתשוקה. ג'ימין מעולם לא התנגד להתנשק בציבור, במיוחד אם זה היה הוא שמנשק אותו. שפתיו העבות והבשרניות של ג'ימין היו כנגד שפתיו המעט יבשות, מתגרות בו, מנסות לבדוק גבולות,
"הוא רץ לשם" נשמעה קריאה ממורד השביל, המקום ממנו שי וון הגיח.
הוא התנתק מג'ימין וליטף את לחיו של חברו, "אני צריך ללכת צ'ים" שי וון אמר וכבר לבש חזרה את המסיכה. "למה אתה רץ?" שאל ג'ימין את שי וון, "כי מישהו חייב לרוץ" הוא ענה, הוא בהחלט רצה להישאר ולנשק עוד קצת את ג'ימין, הוא עדיין לא הספיק לגרום לשני לגנוח לתוך פיו, שי וון לא אהב לעזוב בצורה כזאת חפוזה, אבל מה אפשר לעשות, שי וון למד מניסיון שאם הוא לא רוצה שיתפסו אותו הוא צריך לרוץ בלי לעצור כדי לנשק מישהו מסויים מאוד סקסי.
YOU ARE READING
Demones
Fanfictionג'ונגקוק סובל מבריונות בבית הספר שלו, אבא שלו בכלא והחיים שלו בכללי דיי מסובכים, התלמיד החדש שמגיע מחליט לשחרר אותו מהשדים שלו, הזכרונות מהעבר מסרבים לעזוב. אבל ג'ונגקוק לא רוצה להפתח לאנשים אחרים, הוא רוצה להישאר לבד כדי לא להפוך למישהו שפוגע באחרי...
