טאהיונג ישב בקפטריה והביט לפתח בעצבים, הוא חיכה לג'ונגקוק שיכנס, אבל היה ניראה שג'ונגקוק החליט שהוא לא צריך לאכול היום כי הוא פשוט לא הגיע. זה גרם לטאהיונג להיות חסר סבלנות, הוא רצה לשמוע מג'ונגקוק אייך עברו עליו השעות האחרונות, הוא לדוגמה ממש לא הצליח להתרכז, כל השיעור הוא חשב על ג'ונגקוק ואייך התלמידים הגיבו כשהוא ניכנס לכיתה, טאהיונג הזדקף ונופף בידו בהתרגשות בשניה שג'ונגקוק ניכנס,
"איפה היית? חשבתי שהחלטת לברוח מהבית ספר" הוא התבכיין כשג'ונגקוק התיישב לידו,
"הלכתי אל נאמג'ון, דיברתי אתו" הסביר ג'ונגקוק בשקט וטאהיונג נזכר בזה שבבית הספר ג'ונגקוק כמעט לא מדבר. "איפה הוסוק?" שאל ג'ונגקוק והתחיל לאכול,
"הוא הלך לשבת עם חברה שלו" טאהיונג הצביע עם האגודל על השולחן שמאחוריהם. "אייך היה היום? מישהו אמר משהו? מה דיברת עם נאמג'ון? אייך הוא הגיב על זה שדיברת אתו?" השאלות פרצו מטאהיונג חסר הסבלנות במהירות,
"לא היה משהו מיוחד, בעיקר נעיצת מבטים מהתלמידים, הרבה דיבורים סביבי, שאלתי את נאמג'ון אם אני יכול להצטרף לשיעורי הגנה עצמית והיה נראה שהוא דיי שמח" טאהיונג הרגיש אייך הוא מתמלא בגאווה הוא כל כך שמח ליראות שג'ונגקוק התחיל להיפתח אל אנשים ולקבל ביטחון.
"אני יכל לשבת פה?" טאהיונג וג'ונגקוק הרימו את מבטם, רואים את ג'ימין עומד מולם עם מגש אוכל, טאהיונג השתתק והסתכל על ג'ונגקוק רואה אייך פניו התקשחו הוא רצה להגיד לג'ימין ללכת כשהשניות עברו וג'ונגקוק לא אמר כלום.
"אתה יכל לשבת" אמר ג'ונגקוק בפתאומיות והיה נראה לטאהיונג שהוא אמר את המילים האלו בכוח. ג'ימין התיישב עם חיוך קטן, "אני נותן לך לשבת פה רק בגלל שככה התלמידים האחרים יראו שהשלמת איתי, הם יבינו שאתה לא הולך להציק לי יותר וגם הם יפסיקו. אל תפרש את האישור שלי בדרך מוזרה" פלט ג'ונגקוק ליפניי שחזר אל האוכל שלו והמשיך לאכול בשקט. רק אז טאהיונג שם לב לכל המבטים שהיו נעוצים בהם, ג'ימין היה אחד הילדים המקובלים בבית הספר וזה שהוא בא והתיישב פתאום עם הילד שהיה מושא ההצקות שלו במשך תקופה כל כך ארוכה גרם לשמועות מוזרות להתפשט במהירות. טאהיונג התחיל לאכול גם, הוא ידע שזאת התחלה, שבסופו של דבר ג'ונגקוק יסלח לג'ימין על הכול. ג'ונגקוק היה אדם טוב מידי בשביל לכעוס על מישהו שביקש סליחה ממנו. הוא שמח שלפחות הפעם ג'ונגקוק לא רץ מהקפטריה בגלל שג'ימין הופיע מולו כמו הפעם ההיא שהם היו בקניון.
"ההורים שלך חוזרים היום" ג'ונגקוק הפר את השתיקה, פונה בקול שלא עלה על לחישה לטאהיונג שהנהן בראשו, אתמול הם היו צריכים להישאר בחדר שלהם בזמן שהמנקות ניקו את כל הבית לכבוד החזרה של ההורים שלהם ואחר כך הם התגנבו אל המטבח וניסו לשכנע את נא - רי לתת להם לאכול מהמאכלים שהיא הכינה.
YOU ARE READING
Demones
Fanfictionג'ונגקוק סובל מבריונות בבית הספר שלו, אבא שלו בכלא והחיים שלו בכללי דיי מסובכים, התלמיד החדש שמגיע מחליט לשחרר אותו מהשדים שלו, הזכרונות מהעבר מסרבים לעזוב. אבל ג'ונגקוק לא רוצה להפתח לאנשים אחרים, הוא רוצה להישאר לבד כדי לא להפוך למישהו שפוגע באחרי...
