המורה עמדה מולם והסתכלה על ג'ונגקוק, על ג'ימין ואז על הדף. ועוד פעם, ג'ונגקוק, ג'ימין והדף. ג'ונגקוק שמר על פנים קפואות אבל בתוכו הוא התחיל לחשוש
"בסדר. אני אקבל את זה, אתם צריכים לעשות לי עוד שתי דו"חות כאלו" אמרה לבסוף המורה וג'ימין לקח ממנה את הדף, ג'ונגקוק חיכה שהיא תתרחק, "מה לעזאזל כתבת שם?" הוא שאל וחטף את הדף מג'ימין המחוייך,
"ג'ימין לקח את ג'ונגקוק לארוכת צהריים, ג'ונגקוק אכל המון בשר וגם את הבשר של ג'ימין.." קרא ג'ונגקוק בקול "ג'ונגקוק גרם לג'ימין לשלם על הארוחה ואז הם נסעו ביחד וג'ימין ראה גן עדן של פרחים וגם ארבע גנגסטרים מפחידים... ג'ימין אתה לא חושב שהגזמת קצת?" הוא שאל משועשע והמשיך לקרוא בשקט "ג'ונגקוק השוויץ בגוף המושלם שלו והראה לג'ימין את הקעקוע שלו... אתה באמת חושב שהגוף שלי מושלם?" הוא עצר שוב את הקריאה ונתן לג'ימין אגרוף קטן בכתף וג'ימין צחק, "ג'ונגקוק עזר לג'ימין לעשות עבודה בביולוגיה וההיונג שג'ונגקוק הכי אוהב קנה להם שתי מגשיי פיצה וג'ונגקוק אכל כמעט את הכול לבד, אחר כך ג'ימין ניפרד יפה מג'ונגקוק ונסע לבית שלו. הסוף. אתה ממש ילד מצחיק" אמר ג'ונגקוק
"הרבה אומרים לי את זה" גיחך ג'ימין בתשובה וקפץ במקום קפיצה קטנה, ""אני פנוי היום בגלל שסיימתי את העבודה, אתה רוצה ללכת אחריי הצהריים ביחד?" שאל ג'ימין כשהם יצאו מבית הספר,
"אני לא יכול היום, יש לי אימון" ענה ג'ונגקוק וראה מכונית שחורה מוכרת מתקרבת,
"אני יוכל לבוא ליראות את האימונים שלך?" שאל ג'ימין והעיניים שלו נצצו בהתרגשות, "אני אחשוב על זה, נדבר," הוא ענה והתקדם לכיוון המכונית שחיכתה לו אבל ג'ימין עצר אותו בפתאומיות, חוטף את הפלאפון מהידיים שלו, "מה אתה עושה?" ג'ונגקוק שאל וניסה לקחת חזרה את הפלאפון שלו אבל ג'ימין התחמק ממנו בזריזות ואז, כשג'ונגקוק סוף סוף תפס אותו ג'ימין החזיר לו את הפלאפון בחיוך,
"עכשיו יש לך את המספר שלי ולי יש את שלך, נדבר." אמר ג'ימין תוך כדי שהוא הולך אחורה ואז הוא נופף לו לשלום, הסתובב והלך, ג'ונגקוק עמד עוד כמה שניות בשקט ואז נכנס למכונית, הוא רצה לדבר עם לי ביון היונג, הוא רצה לשאול אותו אם הצורה שג'ימין מתנהג היא בסדר או שהילד הנמוך צריך לקחת כמה כדוריי הרגעה, הוא קופצני, שמח ופעיל מידיי בשבילו, הוא לא יכול להסתדר עם אנשים פזיזים כאלו, 'אסור לפעול בלי לחשוב' היה אחד המשפטים שאבא שלו חזר עליהם שוב ושוב, והיה ניראה כאילו ג'ימין לא מכיר בכלל את המילה 'לחשוב'. אבל בתוך המכונית לא היה לי ביון, זה היה אחד מהעובדים האחרים של אבא שלו,
"איפה לי ביון?" הוא שאל קצת עצבני,
"הוא הלך עם הבוס" ענה הבחור שנהג וג'ונגקוק נאנח, לפעמים הוא כמעט שכח שלי ביון היונג עובד אצל אבא שלו, לפעמים הוא ראה אותו כמו אח גדול שהוא שכח למה בכלל הוא הכיר אותו, אבל זה לא מה שגרם לו להתעצבן, מה שהכעיס אותו הייתה העובדה שהוא גם רצה ללכת איתם, לעשות דברים ביחד עם אבא שלו וכולם, אבל הם אף פעם לא נותנים לו. ממש כאילו הוא ילד קטן שיעשה שטויות.
***
"היה נראה שהיית ממש עצבני שם" העיר ג'ימין לידו, "מה קרה?" הוא שאל כשג'ונגקוק לא ענה
"לא קרה כלום"הפטיר ג'ונגקוק ומעך את הפחית הריקה שלו, לא היה לו כוח לדבר והוא באמת לא הבין למה הוא התקשר לג'ימין והסכים לו לבוא איתו, טוב, הוא כן ידע, זה היה בשביל הדו"ח המטופש של המורה. הם ישבו באחת מפינות החצר בבית של ג'ונגקוק וכמה פחיות שתיה לידם, חלקם מלאות וחלקם ריקות, אבא שלו ולי ביון היונג עדיין לא חזרו, ואמא שלו הלכה לאיזשהו מקום שאבא שלו ביקש, הוא גם רצה לפעול ולעשות דברים. פתאום הוא שם לב שג'ימין ממש קרוב אליו הוא לא נרתע אחורה אלא רק הסתכל עליו במבט של 'מה אתה רוצה עכשיו'ובפתאומיות ג'ימין התחיל לדגדג אותו, הידיים שלו דגדגו את ג'ונגקוק במהירות "תפסיק" הוא ביקש כשדמעות צחוק זולגות מעיניו "תפסיק" ג'ונגקוק ביקש שוב צוחק בלי שליטה,
"אל תהיה עצוב ג'ון- קוקי.." ג'ימין לא הספיק להגיד את כול מה שהוא רצה כשג'ונגקוק דחף אותו ממנו לדשא, מתחיל לדגדג אותו,
"אתה תלמד להפסיק כשאומרים לך" הוא אמר בחיוך כשג'ימין התחיל לצחוק ולנסות לברוח ממנו.
הם שכבו אחד ליד השני על הדשא, מסתכלים על השמים מלאי הכוכבים,
"תודה" אמר ג'ונגקוק כמעט בלחישה,
"על מה?" שאל ג'ימין מלכסן אליו מבט
"תודה שגרמת לי להרגיש טוב יותר" הסביר ג'ונגקוק בשקט, חיוך גדול התפרס על פניו של ג'ימין,
"זה אומר שאתה רוצה שאני ידגדג אותך יותר חזק פעם הבא?" הוא שאל
"תעשה את זה ואני לא אפסיק לדגדג אותך גם כשתתחנן" הזהיר ג'ונגקוק בגיחוך.
גימין פשוט נידבק לקוקי😂
YOU ARE READING
Demones
Fiksi Penggemarג'ונגקוק סובל מבריונות בבית הספר שלו, אבא שלו בכלא והחיים שלו בכללי דיי מסובכים, התלמיד החדש שמגיע מחליט לשחרר אותו מהשדים שלו, הזכרונות מהעבר מסרבים לעזוב. אבל ג'ונגקוק לא רוצה להפתח לאנשים אחרים, הוא רוצה להישאר לבד כדי לא להפוך למישהו שפוגע באחרי...
