Demones

פרק 9

"טאהיונג" ג'ונגקוק ידע של מי הקול הזה אפילו בלי להסתובב,
"ג'ונגקוק" הוא שמע עוד קול קורא לו, קול שגרם לו לחשוב על העבר, להיזכר בדברים שהוא לא רצה, הלב שלו התכווץ בכאב
"מה אתה עושה איתו?" הוא שמע את ג'ימין שואל בכעס את טאהיונג
"ג'ימין למה אתה כועס?" הוא שמע את אמא של ג'ימין שואלת והכאב שלו גדל, יבבה בלתי נשלטת יצאה מפיו והוא התחיל לרוץ, הוא לא יכל להסתובב ולראות אותה, הוא לא יכול להיזכר בכל הדברים שהוא נעל בתוכו. מישהו קרא מאחוריו אבל הוא לא עצר, הוא המשיך לרוץ עד שניגמר לו האוויר, הוא קרס על הרצפה בפינה שקטה, לא היה אכפת לו מאף אחד, הוא לא ראה אף אחד, הוא חיבק את הברכיים שלו, מניח את הראש עליהם, הדמעות שכאילו חיכו להזדמנות התחילו לזרום החוצה, בהתחלה לאט ואז במהירות, הוא לא ידע כמה זמן עבר הוא פשוט לא יכל לעצור אותם, מישהו התיישב לידו,
"ג'ונגקוק" זה היה טאהיונג, אייך הוא מצא אותו?

***

טאהיונג הסתכל מופתע על ג'ונגקוק שיבבה קטנה יצא מפיו. ג'ונגקוק בוכה? ואז פתאום הוא התחיל לרוץ כאילו מישהו רודף אחריו עם סכין,
"ג'ימין! אתה מוכן להסביר לי מה קורה פה?" אמרה האישה המבוגרת לג'ימין אבל טאהיונג ההמום לא נישאר שם, הוא עזב את השקיות והתחיל לרוץ אחריי ג'ונגקוק, לעזאזל הוא צריך להתאמן על הריצה שלו, למה ג'ונגקוק רץ כול כך פאקינג מהר? האוויר ניגמר לו, והוא פשוט רצה להפסיק לרוץ אבל ג'ונגקוק באמת הלחיץ אותו, מה קרה לו? הוא הסתכל מסביב, ג'ונגקוק נעלם, הוא המשיך לחפש אותו מפוחד, ואז הוא ראה אותו, מקווץ בתוך עצמו, יושב על הרצפה עם ראש ביין הברכיים, זה גרם לו להרגיש עצב והקלה בבת אחת, "ג'ונגקוק" הוא אמר והתיישב לידו, הוא לא היה מסוגל לעמוד אחרי הרצפה
"קוקי" הוא אמר והוא לא ידע מאיפה הכינוי הזה צץ פתאום, הוא שמע את הבכי של ג'ונגקוק, בכי מלא בכאב, "קוקי" הוא אמר ועטף אותו בחיבוק, להפתעתו ג'ונגקוק נאחז בו,
"בבקשה תגיד לי מה קרה" הוא התחנן אבל ג'ונגקוק רק המשיך לבכות, הוא החניק את הסקרנות והדאגה שלו והידק את החיבוק שלו, לאט לאט הבכי נחלש, "אתה בסדר?" הוא שאל בדאגה והתרחק קצת מסתכל על הפנים האדומות של ג'ונגקוק,
"אני לא רוצה לדבר על זה" הוא לחש ונישמע כל כך שבור שטאהיונג פחד שהוא יתפרק לו מול העיניים,
"אני אקח אותך הביתה" הוא עזר לו לקום, "איפה השקיות?" ג'ונגקוק שאל פתאום, מנגב כל זכר לדמעות מפניו, טאהיונג נזכר שהוא השאיר אותם ליד ג'ימין ואמא שלו, ג'ונגקוק נתן לו מבט כועס, "ככה אתה עוזב בגדים שעלו כל כך הרבה כסף?" ולפניי שטאהיונג הספיק להגיד משהו ג'ונגקוק התחיל לרוץ, טאהיונג קילל בשקט והתחיל לרוץ אחריו, הוא השיג אותו וזה לא היה בגלל שהוא רץ מהר אלא בגלל שג'ונגקוק עצר פתאום, הוא שם לב שג'ימין עמד עם כל השקיות שלהם והסתכל על ג'ונגקוק,
"תיקח אותם ובוא נלך" ביקש ג'ונגקוק בשקט, טאהיונג מיהר לקחת את השקיות,
"אנחנו עוד נדבר" אמר ג'ימין, העיף עוד מבט בג'ונגקוק שתקע את המבט שלו ברצפה והלך, בשנייה שהוא הלך ג'ונגקוק מיהר אליו ועזר לו לקחת את השקיות, הם היו בשקט, אף אחד לא דיבר כל הדרך למכונית וגם לא כשהם הכניסו את השקיות, הנסיעה גם הייתה שקטה וטאהיונג שם לב שג'ונגקוק נירדם, כנראה הוא היה ממש מותש מכול מה שקרה...

טאהיונג עצר ליד הבית של ג'ונגקוק, כבר היה חשוך בחוץ והשעה הייתה מאוחרת, הוא הסתכל עליו והרגיש שהוא לא מסוגל להעיר אותו, הוא יצא מהמכונית והרים את ג'ונגקוק שהיה יותר כבד ממה שהוא חשב, הוא הסתבך עם הפתיחה של השער אבל הוא פתח אותו בסוף איכשהו, החצר הייתה חשוכה ומלאת צללים והבית היה חשוך לגמרי, ג'ונגקוק אמר שאיין לו אחים והוא יודע שאבא שלו בכלא אבל מה עם אמא שלו? הוא הסתכל על ג'ונגקוק שישן בזרועות שלו, הייתה לו על הפנים הבאה כל כך רגישה ופגיעה שגרמה לו לרצות לחבק אותו ולהגן עליו מכולם. הדלת נעולה, מה הוא יכול לעשות? הוא ידע איפה המפתח נמצא, אבל הוא הרגיש כל כך נבוך להוציא אותו מהכיס האחורי במכנסיים הצמודים של הילד שישן ביין הזרועות שלו, השיער של ג'ונגקוק היה מבולגן, והיה סימניי דמעות על הלחיים החלקות שלו, והשפתיים הוורדות שלו היו מקווצות, זה לא בסדר אבל הוא פשוט יעשה את זה מהר, הוא הכניס את היד שלו לתוך הכיס ההדוק ונשך את השפה שלו, מרגיש אייך נהיה לו חם, הוא קילל לעצמו בשקט, מודה על החושך והוציא את המפתח, ממהר לפתוח את הדלת, הוא לא הדליק את האור, הוא לא רצה שג'ונגקוק יתעורר.
טאהיונג העלה בקושי את ג'ונגקוק לקומה השנייה, איפה שהוא שיער שנימצא חדר השיינה, דלת אחת, ממש מול המדרגות הייתה פתוחה, טאהיונג לא ראה אייך החדר ניראה בגלל שהיה חשוך, הוא הניח את ג'ונגקוק בעדינות על המיטה והעביר ערימת בגדים גדולה לכיסא שעמד ליד שולחן כתיבה, הוא כיסה את ג'ונגקוק בשמיכה והתיישב לידו על המיטה מוזיז קצוות שיער קטנה מהפנים שלו... מה לעזאזל גרם לו להתנהג ככה היום?

מה אתן חושבות שגרם לו להתנהג ככה? קוקי המסכן😳 אבל הכי חשוב שטאה היה שם בשבילו❤