טאהיונג ישב על הרצפה הקרה ליד ג'ונגקוק, היה לו קשה לשמוע עד כמה ג'ימין וג'ונגקוק היו קרובים, היה נראה שקוקי אהב מאוד את ג'ימין, הוא שם לב שהוא לא סיפר לו את כל הפרטים עליהם ושהוא משמיט חלקים בשבילו, הוא הרגיש שעוד מעט יגיע החלק הקשה בכל הסיפור החלק שגרם לקוקי שלו לחשוב שהוא אדם רע, השתיקות וההפסקות בין מה שקוקי אמר היו מרובות יותר והמבע על הפנים שלו היה אטום,
"ואז עלה לי רעיון בראש" ג'ונגקוק רעד וטאהיונג מיהר לחבק אותו קרוב אליו "בהתחלה חשבתי שזה רעיון מגוחך, שאני לא נורמלי שאני חושב דבר כזה, אבל אחרי עוד יום הבנתי שזה רעיון טוב"
***
ג'ונגקוק נכנס למשרד של אבא שלו, השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת ובשעות האלו הוא בדרך כלל היה ישן אחרי פעילות לילה, הוא שנא את הפעילויות האלו, הוא רצה שאבא שלו יהיה כמו האבות האחרים, עובדים בעבודות רגילות, מגיעים לפגישות ומסיבות בבית הספר, לא עוברים דירה כל כמה חודשים בלי סיבה אמיתת, החשש להתחבר אל אנשים אחרים כי הם יכולים להלשין והפחד מהשוטרים. ג'ונגקוק החליט לסיים את הסיפור המעצבן הזה, כל מה שהוא רוצה היה להראות לאבא של ג'ימין שהוא אדם טוב, אדם שאכפת לו מהחוק.
שהוא מספיק טוב בשביל להיות עם ג'ימין.
ג'ונגקוק פתח כמה קלסרים במהירות,הוא ידע איפה לחפש, הוא ידע היכן אבא שלו מאחסן את התיקיות עם החומרים למבצעים וכל הדברים האלו, הוא הוציא במהירות כמה דפים מכל קלסר והכניס אותם בזהירות לתיק שלו, התכנית שלו תעבוד.
היא חייבת לעבוד.
הוא סידר את כל הקלסרים והדפים במקום שלהם, אסור שאבא שלו יחשוד במשהו.
"אני הולך לבית הספר," קרא ג'ונגקוק לאמו, דואג שהיא לא תשים לב שהוא יצא מחדר העבודה של אבא שלו,
"להתראות חמוד."היא נופפה לו לשלום והוא הרגיש צביטת אשמה קטנה על מה שהוא עומד לעשות, אבל הוא התעלם ממנה, הוא עושה את זה למען ג'ימין, בשביל שהם יוכלו להיות ביחד.
ג'ונגקוק סימן לנהג שהוא לא צריך שיסיעו אותו היום, הוא התחיל ללכת לכיוון בית הספר ורק אחרי שהוא היה בטוח שאף אחד לא מסתכל עליו, מחשבה מטופשת לגמרי, אבל בהתחשב בלחץ בו הוא היה הייתה הגיונית לגמרי, הוא התחיל לרוץ לכיוון השני.
הוא היה צריך לרוץ, הריצה גרמה לו לא לחשוב.
היה אסור לו לחשוב.
אם הוא היה חושב הוא לא היה מעז לעשות את זה.
הוא היה הולך לבית ספר כמו פחדן.
אבל אין לו דרך אחרת,הדרך היחידה שהייתה לו להוכיח לאבא של ג'ימין שהוא אדם טוב הייתה הדרך הזאת.
ג'ונגקוק נעצר מתנשף מהריצה והסתכל על המבנה מולו, הוא מעולם לא חשב שהוא יכנס לשם מרצונו, אבל הוא עומד פה עכשיו, מביט על השוטרים הנכנסים ויוצאים, על האנשים ועל הניידות שחונות בחוץ.
ג'ונגקוק נשם נשימה עמוקה, מנסה להרגיע את הלב שלו שפעם במהירות.
YOU ARE READING
Demones
Fiksi Penggemarג'ונגקוק סובל מבריונות בבית הספר שלו, אבא שלו בכלא והחיים שלו בכללי דיי מסובכים, התלמיד החדש שמגיע מחליט לשחרר אותו מהשדים שלו, הזכרונות מהעבר מסרבים לעזוב. אבל ג'ונגקוק לא רוצה להפתח לאנשים אחרים, הוא רוצה להישאר לבד כדי לא להפוך למישהו שפוגע באחרי...
