"בואי כבר מייגן! אנחנו נפסיד את כל הכיף! תרדי!!! אני נשבעת לך אני אסע ואת לא תבואי איתי! תסעי באוטובוס!". עמדתי מול הראי והבטתי בהשתקפותי בפעם האחרונה. השתקפות השמלה התכולה שלי גרמה לגומה אחת לבצבץ בלחי. לקחתי מפתחות,פניתי לכיוון השידה ונישקתי את תמונתו של אבי לפני שיצאתי מהחדר. אני באה!!!". צעקתי כדי שלן תפסיק לחפור. "תודה רבה באמת, צאי כבר,אני ממש לא הולכת לפספס את דילן רוקד! "נכנסתי למכונית האדומה של לן. היא קיבלה אותה לפני חצי שנה ביום הולדתה השבע עשרה. "את פשוט פצצה מהלכת מייגן, תפסיקי להתגנדר כל כך הרבה. את ממש הולכת לסובב את כל הבנים על הרחבה". גיחכתי בחוסר רצון. ממש לא רציתי להיות שם. במכונית ליד לן, החברה הכי טובה שלי, בדרך למסיבת פתיחת השנה. רציתי לשכב במיטה ולהיזכר איך טיילתי כל ערב עם אבא בפארק עם האגם והברבורים ליד המרכז המסחרי.
"מייגן אנטוני!" לן צעקה את שמי לעבר השומר בכניסה. "מ י י ג ן א נ ט ו נ י! ב-א" . השומר הציץ לעבר הרשימה ונתן לי וללן להיכנס למועדון הרועש. כל הצעירים מהשכבה שלי היו שם, לא היה חסר אף אחד. היו עוד כמה צעירים מהתיכון ועוד כמה שאני לא מכירה. "מייגן! תראי אותו!! לא פספסתי אותו רוקד! תראי את דילן!. לן תפסה בידי ורצה לכיוונו של דילן. "לן, תעצרי, אין לי כח לרוץ" לן לא שמעה אותי היא רק המשיכה לתפוס בזרועי ולרוץ לכיוונו של דילן. "שיט!". נוזל צהוב ומגעיל התחיל לנזול על השמלה התכולה שלי. "סורי כלבה! בפעם הבאה תלמדי לא להיתקע לי בדרך!" פרחה מגעילה אמרה לי והמשיכה ללכת כאילו לא קרה כלום.
YOU ARE READING
Decision
Novela Juvenilמייגן אנטוני, בת שש עשרה חיה את החיים הכי מאושרים שיכלה לדמיין אי פעם. אך דבר אחד הורס לה את הכל. מות אביה. חייה משתנים מקצה לקצה והיא נשבעת לא לאהוב יותר. אבל הדברים משתבשים והיא מכירה נער שתצטרך להחליט החלטות חשובות לגביו והכי חשוב לגביה!
