Decision

פרק 10

"3981" קראתי את ארבעת הספרות האחרונות של תעודת הזהות שלי לשומר הפארק בכניסה,כדי שאוכל לקבל אוזניות. בפארק היו יותר ממאתיים אלף בני נוער, והכי מצחיק שכולם קופצים,צועקים אבל לא מבינים כלום עד ששמים את האוזניות. אני ולן חיפשנו את סם בין כל אלפי הצעירים ובסוף מצאנו אותו ליד הכיכר. הוא היה שם עם רייצ'ל התקדמנו לכיוונם וסם רץ אלי והניף אותי באוויר "מי זאת היפה הזאת?" סם הביט בי מלמטה וקרן מאושר לא הפסקתי לצחוק. "סם תוריד אותי למטה! בבקשה!! אני מרגישה מגוחכת!!!". "כי את מגוחכת". בריאן הופיע עם שתי בקבוקי בירה ונצ'וס ביד. "אתה יודע שאתה ממש מצחיק לפעמים" אמרתי בציניות ועשיתי לו פרצוף שיראה לו שאני עצבנית. "אמ.. כן..אני יודע את זנ". הוא התקרב אלי. "לפחות מישהו מבנינו מודע לעצמו!". "עדיף שתסתום וזהו!". שילבתי את ידיי ברוגז. "אני אסתום ברגע שאת תסתמי". הוא לגם מהבירה והביט בי במבט מסופק. סם,לן ורייצ'ל דיברו בינהם ובריאן הצטרף לשיחה שלהם. הסתכלתי עליו,על הכובע האפור שלו,על הגומות בלחיו, על הגוף השרירי והחסון שלו,על החיוך שלו. רציתי להעיף לו סטירה ולהגיד לו שאני שונאת אותו ושאני לא רוצה לראות אותו יותר בחיים שלי. אבל באותו הרגע גם רציתי לתפוס את פניו בשתי צדדיו ולהגיד לו שאני אוהבת אותו למרות שאני מפחדת ושאני רוצה אותו והייתי מנשקת אותו " אני יודעת שאת שרופה עליו אבל אל תהיי כזאת שקופה". לן העירה אותי מהבועה שנכנתי אליה. רייצ'ל שמה את האוזניות על אוזנייה. ובריאן שם את שלו,כמה שניות לאחר מכן הם התחילו לרקוד.לא יכולתי לסבול את זה ולראות איך רייצ'ל מתנוענעת לצידו של בריאן. התרחקתי מהם כמה שיכולתי.. שמתי את האוזניות על אוזני והתחלתי לרקוד.בל להתייחס לאף אחד ובלי להסתכל על מישהו. שום דבר לא עניין אותי טיפות זיעה החלו לבצבץ על מצחי המוזיקה גברה,והאדרנלין בגופי בער הסתכלתי סביבי ומאות ני נוער  התנועעו לצידי במרחק של כמה צעדים לן וסם רקדו יחד.הרגשתי שמישהו תופס אותי במותניי,לא יכולתי להסתובב ולראות מי זה,היה צפוף מדי. הוא משך אותי הרחק מלן וסם לאזור שהיה פחות צפוף ושיכולתי לראות מי תופס אותי.בריאן.הוא משך את האוזניות מאוזני היה שקט מוחלט למרות שכולם קפצו ורקדו. "נפרדתי מרייצ'ל" בריאן אמר ופרצופי היה ממורמר. "אני לא רוצה אותה". הוא פסע צעד לעברי. "אני לא רוצה אותה". הוא אמר שוב ופסע עוד צעד אלי."היא לא מעניינת אותי". הוא התקדם עוד צעד אלי. "ולא אף אחת אחרת". הוא התקדם עוד צעד.הוא היה במרחק שלי שתי צעדים ממני.הוא התקדם אלי הכי מהר שיכל ותפס את שתי צידי פניי בשתי ידיו בחוזקה. הוא הצמיד את מצחו למצחי כככה שיכולתי להרגיש את נשימותיו על עורי. "אני לא רוצה אותה". הוא לחש לי. "אני לא רוצה אותה". הוא הגביר את קולו. "אני לא רוצה אותה". עכשיו הוא צעק,פחדתי שמישהו ישמע אבל כולם היו שבויים בתוך המוזיקה הרועשת. "אני רוצה אותך! אני רוצה אותך!!". הוא צעק ןתפס עוד יותר חזק את פני. "אני רוצה אותך" הוא צעק בלי הפסקה."תפסיק" "אני רוצה אותך" "תפסיק" "אני רוצה אותך" "תפסיק" צווחתי. הוא הרפה מראשי והתרחק ממני. הוא תפס את חולצתו ומשך אותה ושחרר.הוא היה עצבני. "שכולם ידעו מייגן שכולםם! ידעו! הוא התקדם אלי שוב והצמיד אותי אליו,יכולתי להרגיש את בטנו בבטני. הוא תפס שוב את ראשי והפעם הסיט את ראשו אחורה."אנני אוהבב אותך מייגןן!!!" אני בחיים שלי לא שמעתי אותו צועק ככה.הוא היה שיכור,הוא לחש לתוך פניי. "אני אוהב אותך". עוד לפני שהספקתי להגיב הרגשתי את פיו בתוך פי. הוא נישק אותי.בלי לחשוב פעמיים תפסתי גם אני בשתי ידי את פניו ונישקתי אותו בלי הפסקה למשך שתי דקות בריאן ואני עמדנו מתנשקים בתוך קהל של בני נוער שרוקדים לצלילי שירי האוזניות. הרחקתי בעדינות ובאיטיות את בריאן מפי. לא רצתי שיפסיק לנשק אותי אבל הייתי חייבת להגיד לו מה אני מרגישה כלפיו. "בריאן..אני..". "לא, אל תגידי לי.זנ בסדר,אני מבין את תלמדי לאהוב אותי עם הזמן.."."לא אני אוהבת אותך". לחשתי. בריאן הרים את ראשו והביט  לתוך עיניי יכולתי להרגיש איך עיניו החומות חודרות לתןך עיניי. "מה אמרת?" "שאני אוהבת אותך!!". צעקתי חיקיתי אותו כפי שעשה לפני כמה דקות בדיוק. הוא בא לנשק אותי שוב ועצרתי אותו. תפסתי את כף ידו. "בבקשה אל תפגע בי,בבקשה,אני מפחדת שתפגע בי,אני לאיכולה להגיד לך למה אני מפחדת אבל בבקשה אל תאכזב אותי". "אני לא אאכזב אותך". "אתה מבטיח?" "כן" "באמת?!" "כן!! עכשיו סתמי ותנשקי אותי". הוא תפס אותי שוב ועכשיו לא יכולתי לעצור את הנשיקה הזאת כי גם אני רציתי אותה