Decision

פרק 29

נכנסנו ללופט. בריאן לא עזב את זרועי וניסה לעבור בין כל הצעירים שהיו שם בשביל רייצ'ל. הרצפה רעדה והמוזיקה גברה יותר ויותר. כולם התנועעו לפי הקצב, החזיקו כוסות צבעוניות ביד עם שתיה חריפה, עלו וירדו במדרגות בלי הפסקה וכמובן הדיבורים של כולם הוסיפו לאווירה. הפעם האחרונה שהייתי במסיבה עם רייצ'ל זה היה  שבריאן התוודה בפני שהוא אוהב אותי וסם התחיל איתי. לן היתה כאן. היא היתה כאן כדי לעזור לי. עצב נכנס בי כשנזכרתי בלן אבל הכאב הזה נעלם ברגע שראיתי את רייצ'ל מתקרבת לכיוונינו. היא לבשה שמלה אדומה קצרצרה שכמעט חשפה את ישבנה המוצק. השמלה היתה חסרת כתפיות ובכך היא הדגישה את החזה הרב מימדים שלה. רייצ'ל לא היתה גבוהה במיוחד אז היא הרשתה לעצמה לנעול נעל עקב באורך של מקל סנוקר. הנעל היתה שחורה ומגושמת והעקב היה כל כך דק שכבר חיכיתי בקוצר רוח לראות אותה נופלת. היא צעדה לעברנו מחויכת מנפנפת בשערה החום והגולש. שפתיה היו עבות אז כמובן שהיא מרחה עליהן אודם אדום בשביל להדגיש את גודלן. רייצ'ל היתה נורא גדולה בהרבה מובנים בגופה. חבל שהכל היה כל כך יפה בה שלא יכולתי להגיד שמשהו לא במידה הנכונה. " היי! בריאן!!". רייצ'ל צעקה מבעד למוזיקה וחייכה את החיוך הכי מגוחך שיכלה לחייך אי פעם לבריאן. " היי!!". בריאן צעק כמוה וחייך אליה בדיוק ההפך ממנה את החיוך הכי אמיתי ויפה שלו שכמובן חשף את גומותיו העמוקות.  רייצ'ל נעמדה לצידנו. בריאן עדיין לא עזב את ידי ואני בוודאי שלא רציתי לשחרר אותה ובטח שלא עכשיו. עמדתי מאחורי בריאן מנסה שכמה פחות להיראות בעיני רייצ'ל. " אז מה אתה נהנה בריבי?". רייצ'ל שאלה את בריאן בקול הכי צפצפני שיכל לצאת מגרונה. ומה זה בריבי?! הפכה את החבר שלי להומו. " אמ.. האמת שרק עכשיו הגענו אז.. עדיין לא נהנתי כל כך אבל אני בטוח שנהנה בטירוף..". בריאן ניסה לנחם אותה בדבריו ונתן לה את ההרגשה שאף פעם בחייו הוא לא היה במסיבה כל כך " מדהימה" כמו שלה. "אה.. רק עכשיו הגעתם?!". רייצ'ל הדגישה את המילה הגעתם והציצה בפרצוף מריר מעבר לכתפו של בריאן מסתכלת עליי במבטה המגעיל. " כן רק עכשיו הגענו!!". התנפלתי עליה ועקפתי את בריאן מגוננת גם עלי וגם על בריאן. בריאן משך אותי בעדינות אליו מנסה להגיד לי להירגע. "אה.. אני פשוט לא ידעתי שאת.. באהה.. מייגן..". רייצ'ל ניסתה לצאת נחמדה אבל ראיתי בעיניה את אותה שנאה שחשתי כלפייה. " כן אני באתי! אם החבר שלי הולך אני הולכת איתו!!" התגוננתי וצעקתי עליה כאילו היא איימה עליי. אני מודה שקצת הגזמתי אבל זה לא עניין אותי. שמעתי צחוק חנוק מאחורי וכשהסתובבתי ראיתי את פרצופו האדום של בריאן. הוא הניח את אגרופו על פיו מנסה שלא לצחוק. " זה בסדר מייגן שהתלוות אליו זה לא מפריע לי"!. " יופי עכשיו אני מרגישה יותר טוב עם עצמי שקיבלתי את האישור שלך פוסטמה!" אמרתי ספק לעצמי ספק לרייצ'ל. בריאן תקע בי מרפק ועשה לי פרצוף רציני להראות לי שהגזמתי. " מה? מה אמרת פשוט אני לא שומעת!!". רייצ'ל צעקה מבעד למוזיקה והתקרבה אלי טיפה, מנסה להבין את דברי. "אמרתי יום הולדת שמח!!". התקרבתי לרייצ'ל וצעקתי אל תוך פניה. היא הינהנה בחיוב בראשה להראות לי כאילו היא הבינה מה אמרתי. "טוב נראה לי שאני אמשיך להסתובב פה בין כולם מקווה שתהנו"! רייצ'ל באה להתקדם ולעבור אותנו אך היא חזרה על צעדיה ונשענה על בריאן. היא נישקה אותו על חצי משפתיו וזרקה לו מבט מפלרטט. היא הסתובבה והמשיכה ללכת. גבותי התרוממו ופי נפער. " הלוואי תפלי במדרגות עם העקב הזה חתיכת זבל!!" צעקתי לרייצ'ל בזמן שהתרחקה.  בריאן סובב אותי אליו בגסות. "מה יש לך?? מה את מדברת אליה ככה מה היא עשתה?" ."מה היא עשתה?!?!  היא רק נשקה את החבר שלי על השפתיים במקרה!!". בריאן גיחך והסתכל עלי. " תגידי לי את רצינית?! זאת כולה נשיקה קטנה על חצי שפה מסכנה מי ישמע מה קרה!". בריאן הכעיס אותי בדבריו. במקום להיות בעדי ולהגיד שאני צודקת ושהיא לא היתה צריכה לעשות את זה הוא מגונן עליה ואם אני לא הייתי כאן עכשיו הוא כבר היה מעלה אותה לחדר שלה ועושה איתה דברים שאני אפילו לא רוצה לדמיין. " אה! כולה נשיקה קטנה על חצי שפה מסכנה?? סבבה!". עזבתי את ידו של בריאן וצעדתי בין כל האנשים. היה חושך והיו רק כמה אורות קטנים וצבעוניים שרק גרמו לראש שלי להסתובב יותר. ניסיתי להגיע למקום שיהיה לי בו קצת יותר אוויר לנשימה. "שתייה?!" קפץ עלי משום מקום נער עם מגש של כוסות ביד. האמת שאם לא היה כל כך חם בתוך הלופט והכל סביבי היה יותר שקט ורגוע לא הייתי לוקחת מהמוזר הזה שתיה. "אממ... כן תודהה!!". צעקתי מבעד למוזיקה. הוא הגיש לי כוס אדומה והמשיך בדרכו בין כל ההמולה. בסופו של דבר אחרי דחיפות רבות ומאמצים קשים הצלחתי להגיע למטבח הלופט. התיישבתי על אחד הכיסאות הגבוהים שהיו שם ושתיתי את השתיה שהבחור ממקודם הביא לי. היא היתה טיפה חריפה אבל קרה וצוננת. המטבח היה חשוך כמובן כמו כל הלופט ורק אורות קטנים היו באוויר. שמעתי קול חבטה על השולחן שנשענתי עליו והתרוממתי בבהלה. "אעע!! מה מי זהה?!  מה אתה חולה נפש??". צעקתי על אותה דמות  שעעמדה מאחורי החושך. " מייגן?".שמעתי את קולו של סם. "מה סם? מה יש לך?! אתה שיכור?!" ניסיתי לראות את פניו אבל לא יוכלתי.הסתכלתי סביבי וראיתי כמה נרות דולקים על השיש. קמתי מהכיסא והעמדתי אותם בלב השולחן כך שזה בדיוק האיר את פניו של סם. סם היה כל כך חתיך ומושך. הוא לבש חולצה מכופרת תכולה ומכנס שחור. החולצה שלו היתה חצי פתוחה וחשפה את החזה החסון שלו שכבר זכיתי לראות היום. שערו היה מבולגן אבל זה רק החמיא לו יותר וגרם לו להיראות עוד יותר ילד רע. "חיכיתי לך! שלחתי לך הודעה! חיפשתי אותך!" סם התנדנד מצד לצד, עיניו התגלגלו ובין כל מילה למילה הוא צחק כמו מטורף. "סם כמה שתית?!". לא יכולתי שלא לצחוק למראה המגוחך שלו." את לא רוצהה לדעתתת!!". הוא זרק  את ידיו לאורך השולחן והניח גם את ראשו, גופו היה מוטל על השולחן מנסה להחזיק את עצמו בכוח. "אתה צריך לישון סם!" הסתכלתי עליו וראיתי שהוא במצב של אובדן חושים. "אני צריך אותך!" הוא הרים האיטיות את ראשו והביט בי. ירדתי מכיסאי והרמתי את סם מהשולחן. תפסתי אותו בזרועותיו מאחורה.הוא נטל את ראשו על כתפי. " אני אמצא מישהו שייקח אותך הביתה אתה לא מדבר מהיגיון!". " רק שתדעי שמי ששיכור אולי לא מדבר מהיגיון אבל הוא מדבר מהלב."!.הוא הביט בי מבעד לכתף שלי. סם התרומם והסתובב אלי. הוא תפס אותי בכתפי ודחף אותי לארון מאחורי. הוא הצמיד אותי לארון והתחיל להריח את צווארי. "אככ.  מייגןן.. למה את יוצאת עם הבהמה הזה?! יש לך אותי!". דחפתי את סם ממני וניסיתי להרחיק אותו.' אל תקרא לבריאן בהמה ואני איתו בגלל שאני אוהבת אותו!". "ואני אוהב אותך אז מה?" סם הביט לתוך עיני. הוא הצמיד אותי שוב לקיר מאחורי. והפעם לא נתן לי להשתחרר.הוא כרך את ידיו משני צידיי ראשי וחסם לי את כל האפשרויות ליציאה. הוא סקר אותי מכף רגל ועד ראש. כשהגיע לפניי הוא הסתכל על שפתי למשך כמה שניות ואז עיניו עלו ופגשו את עיני. לא יכולתי לעצור את עצמי שסם נצמד אלי ככה והביט בי בעיניו המהפנטות. הסתכלתי על שפתיו הממכרות ועוד לפני שהספקתי להפנות את מבטי פיו כבר היה בתוך פי. הוא תפס את ראשי בחוזקה ונישק אותי בלהט. לא התנגדתי לו ותפסתי בשולי חגורתו ומשכתי אותו יותר קרוב אלי. נישקתי אותו בעוצמה ותחבתי את ידיי בשערו. רציתי לנשק אותו הרבה זמן. רציתי לדעת מה מרגישים שמנשקים את סם. " ועוד מה רייצ'ל עושה?!". שמעתי את קולו של בריאן. הרפיתי מסם וראיתי אותו עומד בפתח המטבח נשען על הקיר בסובלנות. הוא לא נראה כועס או פגוע. ידעתי שמה שעשיתי היה משהו קטנוני ודבילי והוא בטוח חושב שנישקתי את סם רק בשביל להחזיר לו, אבל אני ידעתי שנישקתי אותו לא בשביל לגרום לבריאן לקנא, נישקתי אותו כי התחלתי להרגיש כלפיו משהו מוזר. " תגיד לי אתה רציני?! זאת כולה נשיקה קטנה על חצי שפה מסכנה! מי ישמע מה קרה!" . חזרתי על דבריו של בריאן ותקעתי לו מבט מסופק. תפסתי בזרועו של סם השיכור ועקפתי  את בריאן. יאתי מהמטבח לעבר רחבת הריקודים, מלא ביטחון וגאה בעצמי.