"אני כל כך מצטערת סם!". יצאתי מהרכב אחריו. הרגשתי כל כך מובכת ממה שאמרתי . אני לא התכוונתי בכלל להזכיר את שמו של בריאן. "סם אני לא התכוונתי פשוט באותו הרגע חשבתי עליו .כאילו לא עליו..". הבעת פניו של סם החמירה וסבלנותו עמדה להיפסק. "לא חשבתי עליו! נזכרתי בלן, במסיבה אצל רייצ'ל. חשבתי עלייך. עלייך! כשבאת והזמנת אותי לרקוד איתך. יצא לי בריאן כי אחרי שרקדנו הוא גירש אותך! רק בגלל זה יצא לי השם שלו בכלל לא התכוונתי שזה יקרה אני נשבעת!". ניסיתי כל כך לגרום לסם להבין שאני מצטערת על הטעות שעשיתי. פניו של סם התרככו בהבנה והוא עצם את עיניו. "בסדר.". הוא אמר חד וחלק. "מה?". שאלתי אותו כלא מאמינה שהוא סתם יעבור לי על הדבר הזה בלי להגיב כמו חבר קנאי שכרגע נישק את חברה שלו והיא פלטה את השם של האקס שלה. "בסדר. אני מבין אותך את חשבת על לן והכל התבלבל לך. הבנתי שמה שרצית להגיד זה מכוון אליי ולא אליו". הוא הסביר לי את דבריו. הנהנתי במהירות וחייכתי. עברתי לצידו השני של הרכב ששם סם עמד וחיבקתי אותו. "אני אוהבת אותך סם. באמת אותך. ואני רוצה להיות איתך עכשיו." סם סוף סוף נתן לי את החיוך שחיכיתי לו. תפסתי את כף ידו ונכנסנו למסעדה הקרובה ביותר . "איפה את רוצה לשבת?". סם שאל אותי והסתכל על השולחנות המסודרים והערוכים. "בוא ניכנס לבפנים ליד החלונות". עניתי לו אחרי שגם אני עשיתי כמוהו והתבוננתי בכל המקומות. ניגשנו לשולחן הכי פנימי. התיישבתי וסם התיישב מולי. השולחן היה עגול עם אגרטל קטן וצבעוני במרכזו. לצד האגרטל עמדה המלחייה ומפיות. מלצרית בלונדינית ניגשה אלינו עם תפריטים. "שלום מה תרצו להזמין?". סם הסתכל עליי וחיכה שאני יענה. "מה?". שאלתי אותו שראיתי שהוא נועץ בי עיניים. "מה מה? תזמיני מה שאת רוצה!". סם ענה לי. ,נו תזמין גם אתה.". אמרתי לו גם ולא נתתי לו להשתיק אותי "קודם את ואז אני אזמין אל תדאגי לי". הסתכלתי עליו במבט חודר לכמה שניות ואז פניתי למלצרית. "אני אשמח לקבל פרגית, ציפ'ס ואורז. ואם אפשר גם סלטים". "אוקיי ושתיה?". הסתכלתי על סם, חיכיתי שידבר אבל ברגע שהסתכלתי עליו הוא הפנה לי את מבטו. הרגשתי שאני משחקת עם ילד קטן שעושה ממני צחוק. ומה שהכי עיצבן זה שראיתי עד כמה הוא מאושר מזה. הסתכלתי עליו וגיחכתי ופניתי למלצרית. "מים אם אפשר". פזלתי לעברו של סם וראיתי איך תוך כמה שניות הוא פצה את פיו. "לא! לא מים! רק לא מים! תביאי לנו בבקשה קולה!". המלצרית נבהלה מהתפרצותו של סם אך ענתה לו בחיוב. "ומה אתה תרצה לאכול?". היא שאלה אותו בסופו של דבר. "את מה שהגברת הזמינה.". סם ענה לה וחייך אליי חיוך ערמומי. "אוקיי בעוד כמה דקות אתם תקבלו את האוכל שלכם. היא הפנתה לנו את גבה והתרחקה מאיתנו. כשראיתי שהיא לא נמצאת בזווית עינינו. התפרצתי בצחוק קולני. "מה נראה לך שאת מזמינה מים? את יודעת שאני לא סובל את זה!". "נכון ובגלל זה הזמנתי את זה ביישת אותי לא דיברת בכלל מה אתה רצית שאני אעשה?? הייתי חייבת לעשות משהו בשביל לגרום לך לדבר!". "הצלחת.". סם חייך והתרומם קצת מכיסאו בשביל לנשק אותי. לאחר כמה דקות המלצרית הגישה לנו את האוכל. סם ואני אכלנו, דיברנו וצחקנו לפחות במשך שעתיים. "וואו הבטן כואבת לי ואני כבר לא יודעת ממה". ניסיתי לעצור את הצחוק ותפסתי את בטני שלא תתפוצץ. "זה היה טוב!". סם חייך אליי מרוצה מהכל. מהארוחה, מהשיחה ומהצחוקים. "את מדהימה אותי כל פעם מחדש!". חייכתי לסם ונישקתי אותו. סם הרים את ידו וסימן למלצרית לבוא. "אפשר בבקשה את החשבון?". סם ביקש ממנה."כן ,הנה.". היא נתנה לו את החשבון והלכה. "תראה לי.". תפסתי את החשבון מידיו של סם ורציתי לראות את הסכום. "מה את עושה?!". סם משך מידי את החשבון. "את לא צריכה לראות. סם הוריד את החשבון מתחת לשולחן והכניס את הכסף לפנים. רק שהכסף היה בפנים הוא ההעלה את הפנקס הקטן על השולחן. "נזוז?". הסתכלתי עליו בכעס שלא נתן לי לראות את החשבון וקמתי מהכיסא. "אין לך מה להתעצבן אני הגבר פה אז אני זה שישלם. מה את חשבת באמת שאני אתן לך להוציא על זה כסף?". הוא ציחקק לו ושילב את זרועו בזרועי בזמן שפנינו לכיוון הרכב. "אבל לא הייתי מתפלא אם הייתי הומו ואז המצב היה שונה לחלוטין.." סם המשיך בדבריו. "?תגיד לי נפלת על כל הראש אה??" . סם המשיך לצחוק ונישק אותי בלחי. "אבל יש לך מזל שאני מאוהב בך בטירוף". "באמת יש לך מזל. נכנסנו לרכב והתחלנו לנסוע לכיוון הבתים שלנו. כשהגענו אליי הביתה נכנסנו לבפנים. אימי ישבה בסלון וצפתה בטלוויזיה. "היי לכם! מה נשמע?". היא הסתכלה עלינו וחייכה.היא היתה נראית מותשת מהעבודה. "אנחנו בסדר גמור". סם ענה לה וחייך. "אנחנו בחדר אמא". הודעתי לה ועלינו במדרגות לעבר חדרי. "שמרו על עצמכם! מאוד!". "אמא!!". היא צעקה לנו וצעקתי עליה במבוכה בחזרה. שמעתי את סם חונק צחוק מאחורי והתעלמתי. לפני שנכנסנו לחדרי סם תפס אותי במותני וסובב אותי אליו. הוא התחיל לנשק אותי בכל פני."נראה לך שאמא שלי צדקה שהיא אמרה שנשמור על עצמנו??". צחקתי בין נשיקותיו של סם. "אממ.. אני לא יודע תגידי לי את!". סם הביט בי במבט מפלרטט ונישק אותי. על שפתי. הוא פתח את דלת חדרי והכניס אותנו פנימה. הוא טרק את הדלת מאחורינו עם רגלו והתהלך לעבר המיטה שלי. תפסתי את פניו של סם והחזרתי לו נשיקה עוצמתית."וואו החדר שלך מדהים! עכשיו באמת יוצא לי לראות אותו כשהוא סוף סוף מוכן". סם אמר לי בין נשיקותיי. הנהנתי בחיוב אך לא הרפיתי. נשכבנו על מטתי והרגשתי את כף ידו של סם בקרסולי. ידו עלתה לאט לאט לאורך רגלי וכשהרגשתי אותה בירכי עצרתי אותה בעדינות ואחזתי בה. באותם רגעים נזכרתי שהיינו ברכב של בריאן וכל כך רציתי אותו. סם ניסה לאט לאט להרים את חולצתי ולא עצרתי אותו. סם הוריד את החולצה מגופי והרגשתי איך הקור עוטף אותי. "לא סטון לא ככה ובטח שלא עכשיו!". נזכרתי בדבריו של בריאן. סם התחיל לנשק אותי בצווארי אך עצרתי אותו לפני שיהיה מאוחר מדי. "לא! רגע..לא ..לא". הפניתי את צווארי משפתיו של סם וניסיתי להתרומם. סם קם מעליי והתיישב במיטה מתנשף. כיסיתי את גופי עם החולצה והסדרתי את נשימותיי. "אני ממש עייפה, אני הולכת להתקלח..". ניסיתי למצוא דרך להראות לסם שאני לא רוצה את זה עכשיו. סם כנראה הבין והקל עלי. "כן נראה לי שגם כדאי שאני אלך ואני אתן לך לישון, עשינו הרבה היום. חייכתי לסם בחוסר רצון והשפלתי את מבטי. התעטפתי במגבת וסם נישק אותי. יצאנו מחדרי, הוא ירד במדרגות לכיוון היציאה ואני המשכתי מחדרי למקלחת. נשענתי על הדלת ושמעתי את הדלת הראשית נסגרת. נשמתי לרווחה ששמעתי שסם הלך. נכנסתי למקלחת ושטפתי את גופי מתחת למים החמים. לא הרגשתי שאני מסוגלת להיות עם סם. קולו של בריאן לא הפסיק להדהד לי בראש. אני מרגישה שאם אני אהיה עם סם אני לא אהיה שלמה עם זה. בריאן תמיד מפריע לי. למרות שאני אוהבת את סם. אני לא מסוגלת לחשוב שאני אהיה עם מישהו שהוא לא בריאן. אני צריכה ללמוד להתגבר עליו כי הוא לא יחזור. התקלחתי תחת המים החמים ונתתי לגופי להאדים. יצאתי מהמקלחת ובדרך לחדרי אמי עלתה במדרגות. "מייגן. מחר הולכים לאבא, עברו שנתיים זוכרת?". אמא פתאום הפילה עליי את הדבר הזה. איך שכחתי מחר יעברו שנתיים מאז שאבא נפטר. הכאב והעצב כמעט השתלטו עליי אך עצרתי אותם. "כן כן אני זוכרת..לילה טוב אמא.". נישקתי אותה ונכנסתי לחדרי התלבשתי ונכנסתי למיטה. כבר עצמתי את עיניי וכמעט שנרדמתי אבל אז נשמע צלצול מהפלאפון שלי. הסתכלתי במסך המואר וראיתי הודעה מסם. "אני אוהב אותך". סם שלח לי את שלושת המילים האלה שהציפו לי את הלב באהבה והרגשה טובה לפני השינה. "גם אני אוהבת אותך". שלחתי לו הודעה ולא כתבתי את שמו. שלא תקרה לי אותה טעות ושמו של בריאן ישתלט על מוחי. הנחתי את הפלאפון על השידה ונתתי לכל מחשבותיי לרחף בחדר החשוך.
YOU ARE READING
Decision
Teen Fictionמייגן אנטוני, בת שש עשרה חיה את החיים הכי מאושרים שיכלה לדמיין אי פעם. אך דבר אחד הורס לה את הכל. מות אביה. חייה משתנים מקצה לקצה והיא נשבעת לא לאהוב יותר. אבל הדברים משתבשים והיא מכירה נער שתצטרך להחליט החלטות חשובות לגביו והכי חשוב לגביה!