Decision

פרק 25

"היי אמא..". נכנסנו הביתה, החימום דלק ובריאן ואני הורדנו את המעילים. אמא עמדה במטבח והכינה ארוחת ערב. "או.. היי. מייגן.. בריאן.. כמה אני שמחה לראות אותך..". אמא חייכה אלינו ועזבה את האוכל שעל הגז ופנתה אלינו. היא תפסה  בכתפיו של בריאן בעדינות ורכנה לנשק אותו על לחייו. בריאן חייך אליה ונישק אותה חזרה. "גם אני שמח לראות אותך..". בריאן השיב לאמא בשמחה. תפסתי את אמא לחיבוק ארוך ומחמם. היא נישקה אותי על מצחי וליטפה את גבי. "התגעגעתי אליך מאוד..!". אמא אמרה לי בקול מתחנן. הרפתי ממנה והבטתי בה המומה ומלאת הומור. "התגעגעת אלי?! לא ראית אותי כולה יום! יום אחד אמא! אחד!". אמא ליטפה אותי בלחיי וחייכה אלי ברכות ."אני לא רוצה לאבד עוד מישהו יותר וגם אם זה אומר להתגעגע אלייך אחרי יום אני אעשה את זה!". נישקתי בחוזקה את לחייה של אמא ותפסתי את כף ידו של בריאן. הוא חייך אליי והובלתי אותו אל המטבח. אמא רצה במהירות הבזק. וחסמה אותנו בידיה. "עדיין לא!! לא סיימתי להכין את ארוחת הערב!! שזה יהיה מוכן אני אקרא לכם ונאכל כמו בני אדם!!". הבטתי בבריאן והוא השיב לי מבט,החלפנו מבטים של לא מבינים מה עובר על אמא שלי היום, צחקנו אחד לשני והבטנו בה. "אמא את ממש התחרפנת היום!!". "תגידי מה שבא לך רק אל תתקרבי למטבח שלי!". אמא סובבה אותי ואת בריאן בכתפינו בגסות ודחפה אותנו לעבר המדרגות "אנחנו הולכים! אנחנו הולכים! למה באלימות גברת אנטוני?!". בריאן הרים את קולו בצחוק והביט באמי. אמא הוציאה לו לשון והוא קרץ לה. רצנו במעלה המדרגות לתוך חדרי וסגרנו בטריקה את הדלת מאחורינו. צחקתי בזמן שבריאן קפץ על המיטה ועף לעברה השני מרוב התנופה. "אתה.. ממש דפוק.. תחשוב קצת בהגיון! אתה בטטה ואתה קופץ ככה על המיטה?! המיטה יכלה להישבר!". אמרתי לבריאן בזמן שצחקתי . ראשו הציץ מבעד למיטה, הוא הביט בי מבולבל ושיפשף את מצחו בכף ידו כמישהו שרק הרגע התעורר מתרדמת ארוכה. "מה? איך.. איך קראת לי? בטטה?? אני.. בטטהה??". לא יכולתי להפסיק לצחוק למראה המבולבל של בריאן. הוא הניף את ידיו בגסות והשעין אותם על קצה המיטה עדיין יושב על הרצפה. "אני בטטה?! מתי הסתכלת על עצמך במראה בפעם האחרונה.. יא פרהה!! את לא עוברת בדלת מרוב השומן שלך!". בריאן התחיל לצחוק למשמע דבריו. לקחתי תנופה וזינקתי על המיטה, ואני, בדיוק כמו הטעות שבריאן עשה פיספסתי את המיטה ונחתתי על הרצפה לצידו של בריאן. בריאן קם על רגליו כמו שיכור וצחק בזמן שהצביע עליי.  שלחתי אליו את ידי והוא התיישב על המיטה נשען בנוחיות ושילב את רגליו. גררתי את עצמי מהרצפה והתיישבתי לצידו של בריאן. שכבתי למרגלות רגליו של בריאן והנחתי את ראשי על בירכיו. בריאן שיחק בשערי ועצמתי את עיניי. ידיו  של בריאן הפסיקו ללטף את שערי, כנראה שגם הוא עצם את עיניו. לאחר כמה דקות שמעתי בערפול את קולותיהם של אמא ובריאן. הרגשתי את ראשי נשען על הכריות ושמעתי סגירת דלת. "סטון.. היי קומי..לכי להתקלח..!". שמעתי את קולו של בריאן לצידי. פקחתי את עיניי במהירות, ואפי הריח ריח של  ניקיון ורעננות. שערו של בריאן היה רטוב ופניו ברקו. הוא נכנס למקלחת. שהבטתי על בגדיו יכולתי לזהות מיד את בגדיו. הוא לבש את בגדיו של אבא. אפילו בבגדים האלו נשאר לבריאן המראה הסקסי והמושך. תפסתי בכתפו של בריאן והתיישבתי על המיטה. נישקתי קלות את שפתיו ויצאתי מהחדר. צעדתי לעבר המקלחת, האדים עדיין היו באוויר מהמקלחת הקודמת שבריאן עשה. הורדתי את בגדיי ופיזרתי את שערי ונכנסתי למקלחת. התקלחתי במשך עשרים דקות הייתי צריכה לנקות מגופי את כל העצבות של ההלוויה של לן, את היום הארוך בביתנים ואת הדרך הארוכה הביתה. יצאתי מהמקלחת ועטפתי את גופי במהירות בגלל הקור החודר שהיה באוויר. גילגלתי מגבת סביב שערי ויצאתי מחדר המקלחת, רצתי בקלילות לחדרי והשארתי עקבות של רגליי על מרצפות הקומה. נכנסתי לחדרי ובריאן התכרבל בתוך שמיכת הפוך שלי. עיניו היו עצומות וגבו פנה אלי. התקדמתי אליו בזהירות והתכופפתי אליו. נשימותיו  היו איטיות וכך הבנתי שהוא ישן עמוק באמת. פסעתי לעבר הארון והורדתי את המגבת מגופי, התלבשתי במהירות ובדיוק ברגע שסידרתי את חולצתי בריאן פיהק. "שקטט!! כמה רעש אתה עושה!". צעקתי עליו. "מה את עושה פה?!". בריאן קם בבהלה. "אתה יודע.. זה החדר שלי.. באתי להתלבש..". הורדתי את המגבת מראשי וניגבתי את שערי. "רגע את רוצה להגיד לי שהרגע התלבשת כאן?? אלוהים לא יכולתי להתעורר כמה דקות לפני ?!?!". בריאן טפח את ידיו לצידי המיטה והשמיעה קול אנחה. זרקתי בגסות את המגבת שהייתה בידי על פרצופו של בריאן. "כדי לך מאוד להפסיק עם ההתנהגות הזאת!". בריאן משך מפניו את המגבת וצחק. "מה עשיתי?!". הוא הרים את קולו והתנהג כמו ילד קטן. "מה עשיתי?!". חזרתי אחריו ולעגתי לו. בריאן זינק מהמיטה ורץ לעברי. כשראיתי אותו מתקרב צרחתי והפנתי אליו את גבי מכסה את עיניי, אחרי שניה הרגשתי את גופו של בריאן נצמד אליי בתנופה, הוא לא הפסיק לצחוק ולנשק את שערי. הסתובבתי אליו וצחקתי איתו. הוא הצמיד אותי לקיר שמאחורי ונישק אותי. תפסתי את ראשו הרטוב ונישקתי אותו. משכתי את שערו לאחור ובריאן פלט צעקה מפיו. "בפעם הבאה שאני אשמע אותך אומר משהו סוטה כזה אני אתלוש לך כל שערה ושערה עם פינצטה שמעת??". בריאן עצם את עיניו בחוזקה מנסה להתגבר על הכאב. "אני חבר שלך אני לא יכול להיות סוטה! זה דברים שאני מצפה ממך בתור חבר סטון..!". משכתי עוד יותר חזק בשערו של בריאן, עד שהוא התכופף לאט לאט מכאב. "אעעעע!!! טוב טוב! שמעתי הבנתי הפנמתי מיציתי עשיתי! רק תעזבי אותי!!". צחקתי למשמע תחנוניו של בריאן והרפיתי משערו. בריאן תפס את ראשו ושיפשף את שערו במהירות, מנסה להעלים את הכאב. "אעע. אככ.. אמרתי לך שאת בהמה..ואני גבר וזה לא אמור לכאוב לי.. ושום דבר לא כואב.. לא יודע מה קורה בבית הזה! אמא שלך מתנהגת כמו נערה מתבגרת, את נהיית בהמה.. ואני! אני..". בריאן הפסיק את דבריו והביט בי המום.. "ואני מתנהג כמו הומו!!". בריאן הפנה לי את גבו ובא לצאת מהחדר. התפקעתי מצחוק ממה שבריאן אמר ורצתי אליו במהירות, רציתי לעצור אותו לפני שייצא מהחדר. סובבתי אותו אליי ותפסתי את פניו בשתי צידיו. "אתה לא הומו.. פשוט.. אתה סקסי חושני ממכר.. אתה לא יכול להיות הומו.. והאמת! אני אוהבת איך שאתה מתחנן!". צחקתי ונישקתי את בריאן על שפתיו יכולתי להרגיש את חיוכו בין שפתי. הדלת נפתחה בגסות, והרפיתי במהירות מפיו שלב בריאן. "האוכל מוכן! המזמוזים אחר כך! עכשיו רדו למטה..!". אמא פקדה עלינו וטרקה את הדלת. נישקתי בפעם האחרונה שוב את בריאן ופתחתי את הדלת . רצנו במורד המדרגות למטה. והצלחות היו מוכנות בכדי שנתחיל לאכול.

"את רואה?! אני בדיוק כמו פלין הזה מתנהג כמו הומו!!". בריאן התלונן בזמן ששלושתינו ישבנו על הספה בסלון וצפינו בפלונטר. אכלנו את האוכל שאמא הכינה. ואני ואמא לא הפסקנו לצחוק על בריאן. "פלין לא הומו! הוא נסיך! חתיך הורס וחושני!!!". "לא נו אני אומר לך.. הוא הומו.. הוא סתם יוצא עם רפונזל ובינתיים מקיים יחסים עם השומר שלו!". נעצתי בבריאן מבט רצחני בכדי שיבין את מה שאמר. שבריאן הבין את דבריו הוא התנצל ונישק אותי.  כשסיימנו לאכול בריאן ואני שטפנו כלים והודינו לאמא על האוכל. אמא נפרדה מאיתנו ופרשה לחדרה. " נראה לי אני אלך..". בריאן הסתכל עליי מיואש. "לא לא לא!! אל תלך!! לא בבקשה! אני לא רוצה שהיומיים הכי כיפיים האלו יגמרו!!". זינקתי על בריאן וכרכתי את רגלי מסביב למותניו. ואת ידיי סביב עורפו. הוא תפס את גבי וחייך אלי. "גם אני לא רוצה שהם יגמרו..אבל.. יש לי גם משפחה שאני אמור לראות מה שלומם.. לא דיברתי עם אמא שלי והיא יכולה להתחיל לדאוג.. היא והראש המשונה שלה.. אני לא רוצה להדאיג אותה סתם..". בריאן ליטף את לחיי האחת ונשק לי. ירדתי ממנו וחייכתי אליו בהבנה. "טוב.. אני לא אמנע ממך ללכת.. גם ככה מחר אנחנו צריכים לחזור מהחופשה אז ניפגש בבית ספר..". השפלתי את מבטי. "כן!". בריאן תפס את סנטרי ורכן אלי ונישק אותי בתשוקה. הרפיתי ממנו וטפחתי על גבו. "יאללה לך..!". פקדתי עליו וחייכתי אליו. הוא חייך אלי בחיוך מלא שיניים וגומותיו העמוקות הופיעו. הוא יצא מבעד לדלת והפריח לי נשיקה באוויר. כיביתי את הטלוויזיה וסגרתי את דלת הכניסה.כיביתי את האורות בבית. השארתי רק אור קטן אחד במטבח. עליתי לחדרי כדי להתכונן לשינה. נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת. התכרבלתי בתוך הפוך והסנפתי את ריחו של בריאן שנדבק לפוך שלי. חיפשתי בעיניי את הפלאפון שלי וראיתי שהוא לא שם. קמתי במהירות והדלקתי את האור בחדר. חיפשתי אותו מתחת לכרית, על השידה, מתחת למיטה כשראיתי שהוא לא נמצא בחדר. יצאתי במהירות ונכנסתי למקלחת חיפשתי גם שם וזה לא נמצא גם במקלחת. שמעתי פתאום את צלצול הדלת כמה וכמה פעמים ודהרתי במהירות למטה. פתחתי את הדלת ובריאן עמד בפתח הדלת עם מבט רצחני בעיניו. "בריאן?? מה קרה?!". ניסיתי להבין מה קרה שהוא חזר כל כך כעוס. "חיפשת את זה?!". בריאן צעק עלי והושיט לי בחבטה את הפלאפון שלי. הסתכלתי באדישות על הפלאפון שלי וניסיתי להבין את הדברים. "כן.. חיפשתי אותו.. מה.. מה הוא עשה אצלך?". "התבלבלתי בין הפלאפון שלי לשלך!". הוא עדיין צעק עליי. "אה.. תודה ברי.. אבל למה את צועק.. אתה רוצה אולי.. להיכנס.." נכנסתי ללחץ כשראיתי שהכעס של בריאן גובר וניסיתי להרגיעו. "לא! אני רוצה להבין מה זאת ההודעה המזורגגת הזאת!!". "איזו הודעה?". "שסם הבן..". קטעתי את בריאן באמצע הקללה שלו וקפצתי למשמע קול החבטה של אגרופו על מעקה המרפסת. "דיי הודעה מסם?!". פתחתי בבלבול את בפלאפון שלי ובאמת הופיעה הודעה מסם.

"מייגן.. אני צריך אותך.. איפה את אישה שלי.. אני צריך אותך במיטה שלי.. כמו שאנחנו תמיד לילה ולילה.. אני צריךך אותך להרגיש אותך ולאהוב כמו בכל לילה לפני שאת הולכת לישון תחזרי אלי אהובה שלי אני לא אעזוב אותך לעולם.. אני נשבע לך!!". הייתי המומה למקרא ההודעה והבטתי בבריאן. הוא רתח מזעם.. ולא האמין שאני בוגדת בו.