Decision

פרק 34

אולם הספורט רעש. כל התלמידים התקהלו באולם. כל אחד תפס כיסא לעצמו והתלחשש עם חבריו. ניסיתי לעבור בין כולם כדי לתפוס לי מקום טוב יחסית למשך השעה וחצי הקרובה. "אני רואה אותך. בואי אני באמצע בשורה האמצעית..תזהרי שלא ידרסו אותך בדרך:)". סם שלח לי הודעה. חיפשתי אותו בעיניי, בין כל התלמידים. מאחורי קבוצת בנות גדולה שעשתה רעש בלתי פוסק ראיתי את סם מנפנף לי ומסמן לי לבוא. עליתי במדרגות ותפסתי במעקה פחדתי  ליפול  בין כולם וניסיתי  להגיע בשלום לסם. סם קם מכיסאו ושלח לעברי את ידו. "בואי!". תפסתי את ידו של סם ונמשכתי בין הקהל. "אוו..מה הולך פה אני מרגישה כאילו זה היום האחרון ללימודים!". אמרתי לסם והתיישבתי בכיסא הפנוי לידו. סידרתי את שערי הבהיר והחדש שעדיין לא התרגלתי אליו וניסיתי להסדיר את נשימתי. "אממ.. לא עדיין לא אבל הוא מתקרב". סם הסתכל עלי וחייך. חייכתי אליו בחזרה. שתינו שתקנו לכמה שניות. זו היתה שתיקה מביכה. סם התחיל לצחוק וחיבק אותי. הנחתי את ראשי על חזהו ועטפתי את בטנו וגבו בשתי זרועותי.מנהל בית הספר נעמד במרכז האולם והחזיק בידו את המיקרופון."אנחנו עומדים בפתח סופה של שנה. שנה חשובה שעברה על כולנו, אמנם עדיין היא לא נגמרה, ויש לכם עוד כמה  בחינות גדולות לעבור שישפיעו על השנה הבאה והאחרונה שלכם בתיכון. נשאר לכם רק חודש וחצי לקיץ הגדול. ואז תתחילו את השנה האחרונה שלכם. אבל בנוסף לזה בית הספר נקלע למצב מסובך שאנו חושבים שצריך לשתף אתכם בו".הקולות באולם הלכו ופחתו עד שלא נשמע קול אחד. "בית הספר השנה נקלע למצב כלכלי קשה יחסית לשנים קודמות שהמצב היה מעולה, ולכן יש לנו לצוות ההנהלה סדר עדיפויות נורא גדול. נשף הסיום שלכם שנה הבאה נמצא ברשימה. אך במקום נורא נמוך". קולות התלמידים גברו על המנהל בקריאות בוז ואכזבה. לא האמנו שיתכן ונשף הסיום שלנו יעמוד על כף המאזניים ויכול להיות שיתבטל עקב המצב. המנהל השתיק את התלמידים וניסה להרגיעם. "אנא היעזרו בסבלנות והקשיבו לדבריי עד הסוף. המורים שלכם שכל כך דואגים לכם ורוצים לעזור לכם הציעו רעיון. ואני חשבתי עליו הרבה והבנתי שאם אתם תתמכו בנו אנחנו נצליח במיליון אחוז.".הסתכלנו אחד על השני בסימן שאלה גדול וניסינו להבין למה הוא מתכוון. "המורים שלכם הציעו שבחודש וחצי האחרון שנשאר לכם אתם תלכו במרכז העיר ותציגו כל כישרון שלכם בדרך הכי יצירתית שיש. העיר שלנו חיה, העיר שלנו תוססת, העיר שלנו אוהבת לראות אתכם הצעירים שלנו מראים את הכישרונות שלהם לעולם. כמובן שאת הכסף שתרוויחו מדי יום אתם תתנו לבית הספר והוא ישמור לכם אותו בשביל הקמת נשף הסיום שלכם". התחוללה באולם סערה של צווחות וצרחות משמחה . כל כך שמחנו מהרעיון שגם נהיה במרכז העיר ונפגין כישורים וגם יתקיים לנו נשף הסיום. "אך! בתנאי שגם אתם תשקיעו בבחינות האחרונות שלכם, ועם נראה שהממוצע של כולכם נראה במצב שאפשר להתגאות רק אז אתם תצאו לעיר ותרוויחו כסף". קולות השמחה שוב התגברו ומחיאות הכפיים צרמו באוזניי. "זה הזמן להשקיע!!". המנהל ניסה להתגבר על צעקותינו וצחק. התלמידים התחילו לצאת מהאולם בזמן שהם מפטפטים בהתרעמות אחד עם השני. "אני חושב שזה רעיון מעולה.ככה גם לא נשתעמם אחרי הבחינות שלנו בבית ספר ונצא להשתעשע קצת". סם אמר לי והניח את ידו על עורפי והצמיד אותי אליו.  "אני גם חושבת ככה". הסכמתי לדבריו. אחרי כמה דקות הצלחנו לצאת מהאולם. כבר התחילה ההפסקה וכל בית הספר יצא לבחוץ. זה היה יום נעים בשביל לשבת בחוץ. סם ואני צעדנו על הדשא מחובקים. "אז מה גברת אנטוני האם תסכימי ללמוד איתי לבחינה אחת לפני לפני האחרונה?". סם שאל אותי וסובב אותי כמו בלרינה. צחקתי ועטפתי את צווארו בשתי ידיי. "בשמחה". נישקתי אותו על שפתיו נשיקה מתוקה. "מייגן?". קולו של המורה שלי קטע את הנשיקה. "כן". הסתובבתי אליו במהירות וחייכתי. "אני יכול אותך לכמה דקות ואני מיד אחזיר אותך לידיו של סם?".הוא שאל אותי בחינניות וחייך. "כמובן". הנהנתי אליו. "אני כבר חוזרת. הרפתי מידו של סם ואמרתי לו. צעדתי אחרי מורי לתוך הבניין.בראשי עברו כל מיני מחשבות על מה ירצה לדבר איתי. כבר הרצתי במוחי את כל הדברים הגרועים שעשיתי השנה ופחדתי שיגיד לי שאני לא חלק מהפעילות להרכבת הנשף.   נכנסנו למשרד שלו.  הוא התיישב בכיסאו וסימן לי להתיישב מולו. התיישבתי וחיכיתי שידבר. "מייגן את יודעת אולי היכן בריאן? הוא לא היה כאן בשבועות האחרונים.". נשמתי לרווחה ששמעתי שזה לא משהו עלי. אבל לא כל כך שמחתי כי היה מדובר בבריאן. ידעתי שבסופו של דבר יפנו אליי. הסתכלתי עליו בתסכול. ליבי התחיל לפעום בחוזקה וגרוני התייבש. נורא היה קשה לי לדבר על בריאן במיוחד שאני מנסה לשכוח ממנו בכל הכח שאני יכולה. "אממ.. האמת.. שהפעם האחרונה שראיתי אותו זה היה ש.. .הוא נסע! הוא אמר לי שהוא נוסע והוא לא יודע אם הוא יחזור, ואם כן אז הוא אמר שהוא יסדר את העניין של הלימודים איתכם  זה כל מה שאני יודעת". דיברתי מהר וניסיתי לגמור עם זה. "אוקיי תודה מייגן את יכולה ללכת ". הוא חייך אלי וסיים את דבריו. מיהרתי לצאת מחדרו. "רק אם הוא יתקשר אלייך תוכלי להודיע לי מה מצבו?". הוא שאל אותי לפני שסגרתי את דלתו. "כן המורה". עניתי לו. "תודה מייגן". יצאתי מהחדר והתהלכתי במסדרון. לא נראה לי שבאמת יצא לי לדבר איתו שוב אבל לא רציתי להישמע שלילית. כשיצאתי שוב לבחוץ ראיתי שסם עדיין מחכה לי. ניגשתי אליו ונישקתי אותו בחוזקה. הוא הביט בי במבט מתפלא ומרוצה. "מה זה היה עכשיו?". "סתם אסור לי לנשק את החבר שלי?" "בטח שמותר לך וגם לי". הוא משך אותי אליו ונישק אותי. צליל של הודעות קטע את הנשיקה שלנו. הסתכלתי בפלאפון שלי וראיתי הודעה מהנהלת בית הספר. גם סם הסתכל בפלאפון שלו. "שלחו לי שאנחנו צריכים לבוא ולרשום מה הדבר..". "היצירתי שאנו רוצים להציג". סם המשיך את דבריי והסתכל עלי. הבטתי בו בשקט. "יש לי רעיון". סם אחז בשתי כפות ידיי. "נלך להנהלה נירשם באיזה דבר יצירתי מטופש ונלך מפה ונתעסק בדברים יותר מעניינים מזה". "זה נשמע לי רעיון מעולה". אחרי שנרשמנו בסוף לרכיבה יצירתית על אופניים יצאנו מבית הספר ונכנסו למכוניתו של סם. הידקתי את החגורה והתחלנו לנסוע."ניסע אליי ונתחיל ללמוד?". שאלתי את סם בזמן שהתניע את הרכב. "אממ.. לא ניסע לאכול במרכז העיר.". הוא חייך אליי.  . נכנסו לכבישים במרכז העיר. הוא תפס לי את ידי במשך כל הנסיעה. לא דיברנו במשך הזמן שהיינו ברכב. שמענו רדיו על ווילים נמוך ונעים וסם לא הפסיק לחייך. הייתי מרוצה מהמצב ושטוב לו. השענתי את ראשי על החלון ולכמה דקות נזכרתי במסיבה שעוד התקיימה בבית של רייצ'ל ולן אמרה לי שמישהו רוצה לרקוד איתי וזה היה סם. אבל כמה שניות אחרי זה בריאן הבריח אותו ולא עזב אותי. שתי דמעות זלגו מעיני כי נזכרתי בלן וכנראה שנזכרתי גם בבריאן שנלחם עלי.. "היי מייגן! היי הכל טוב?". סם העיר אותי למציאות. ניגבתי את דמעותי הקטנות במהירות וחייכתי אליו. "כן הכל מעולה סתם נזכרתי במשהו.". "אני לא רוצה שתבכי יותר שמעת?". סם נישק את כף ידי. הנהנתי בראשי ועצמתי את עיניי. "כן". הרגשתי את ידו של סם בשערי ואת לחיו צמודה לראשי בידו השניה הוא חיבק אותי חזק והצמיד אתי אליו. לא פקחתי את עיניי, הרגשתי כאליו זה בריאן שיושב ומחבק אותי. עוד דמעה באה לרדת על לחיי אבל חנקתי אותה ולא אשרתי לה לצאת. סם ליטף את לחי ונישק אותי. "אני אוהב אותך מייגן". חייכתי למשמע קולו של סם. "גם אני אוהבת אותך בריאן". נישקתי אותו בחזרה. "סם". הוא הרחיק אותי משפתיו והביט בי ברוגז. רק לאחר כמה שניות הבנתי את הטעות המרה שיצאה מפי.