בריאן ישב על רצפת המרפסת הקדמית בבית שלי. הוא הצמיד את כפות ידיו על פניו והניד את ראשו לשלילה. הוא ישב שם במשך כמה דקות מנסה לעכל את מה שקרה. נכנסתי הביתה והשארתי את הדלת פתוחה, הלכתי למטבח ומזגתי לבריאן כוס מים. נשמתי עמוק ואמרתי לעצמי שאני צריכה להיות חזקה יצאתי לבחוץ. התיישבתי לצידו של בריאן והוא הביט ברצפה בזמן שהרטיט את רגלו הימנית.הושטתי לו את כוס המים אך הוא לא התייחס. הנחתי אותה לידי. "בריאן..". התחלתי לדבר אבל הוא קטע אותי באמצע. "מה אני לא מספיק לך סטון?..". הוא הפנה את ראשו אליי והסתכלתי טוב על פניו. עיניו ברקו מדמעות שעמדו שם והתנגדו לצאת. "אני לא מספיק לך?!.. מה אני לא נותן לך? כל דבר אפשרי אני מנסה לעשות הכי טוב! אני אף פעם לא בגדתי בך.. מה זאת ההודעה הזאת?? מה.. כמה..". בריאן הפסיק לדבר והשתעל, לא היה מסוגל להוציא את המילים מהפה. "כמה זמן את שוכבת איתו??". הוא הביט בי בזעם והרים את קולו.קמתי על רגליי וגם אני כעסתי עליו .כי הוא יודע טוב מאוד שאף פעם לא הייתי עם מישהו ואני גם לא מתכוונת להיות.בינתיים "אני לא שוכבת איתו ולא עם אף אחד אחר!". צעקתי עליו. בריאן קם בגסות על רגליו והתקרב אלי. "אז למה את צועקת? אם היית אומרת את האמת לא היית צועקת!". גיחכתי אל מול פניו שיבין איזה שטות הוא אומר. "מה הקשר?! אני צועקת כי אני עצבנית!". עדיין המשכתי לצעוק. הלכתי הלוך ושוב מחוץ לבית מנסה להירגע. בריאן תפס את ידי ועצר אותי. הוא סובב אותי אליו בעדינות וליטף את לחיי. הוא חייך בפה סגור בלי שיניים אבל עדיין הגומות שלו יצאו "את לא היית איתו?". שוב נעלבתי מזה שהוא חזר על זה. "מה אתה עד כדי כך אטום?! נראה לך שאני אשכב עם משהו אחר?!". העפתי את ידיו מפני וצעקתי עליו. בריאן חייך וצחק. לא הבנתי מה מצחיק ממה שאמרתי. "לא תשכבי עם מישהו אחר? מה זאת אומרת שכבר תכננת שאנחנו..". הוא הצביע עלי ועליו בהשתעשעות. משכתי אותו אלי וחייכתי. "אל תתחיל עם השטויות שלך פשוט אתה.. מבין.. טוב אמור להבין..". בריאן נישק אותי בחוזקה. נישקתי אותו חזרה וחיבקתי אותו ולא הרפיתי. "את לא בוגדת בי נכון?". "נו מה אתה לא תפסיק?? לא אני לא בוגדת בך! יכול להיות שסם השתכר אז שלח לי את ההודעה או שבטעות היא נשלחה לי.. אבל מה זה משנה?!". בריאן תפס בכתפיי והביט בי. "מחר אני כבר יטפל בו.. לילה טוב סטון!". בריאן חייך והלך למכונית שלו. עצרתי אותו במהירות וסובבתי אותו אליי. "אתה לא תטפל בו שמעת??". הרמתי עליו את קולי וניסיתי לחלץ ממנו את התשובה החיובית כי אם הוא יצטרך הוא גם יהרוג את סם. הוא צחק ונישק אותי, התעלם לגמרי ממה שאמרתי ופתח את הדלת של המכונית. הוא הפריח לי נשיקה באוויר. "שמעת?!". צעקתי לו שוב שניה לפני שנכנס לרכב. הוא שוב התעלם ממני ויצא ממגרש החניה. היה קפוא בחוץ וחיבקתי את עצמי מנסה להתחמם. חייכתי חיוך ביישן לעצמי, שמחתי שגמרנו את זה יפה והוא לא יצא בכעס כמו רוב הפעמים. אני לא בוגדת בו.. אני גם לא אבגוד בו אף פעם. הסתובבתי ונכנסתי במהירות הביתה לתוך החימום. ובשביל ללכת לישון ולהשלים את השעות שחסרות לי
YOU ARE READING
Decision
Novela Juvenilמייגן אנטוני, בת שש עשרה חיה את החיים הכי מאושרים שיכלה לדמיין אי פעם. אך דבר אחד הורס לה את הכל. מות אביה. חייה משתנים מקצה לקצה והיא נשבעת לא לאהוב יותר. אבל הדברים משתבשים והיא מכירה נער שתצטרך להחליט החלטות חשובות לגביו והכי חשוב לגביה!
