Behind My Shadows \\ Hebrew

עד עלות השחר- חלק ג' ואחרון

כמה קשה היא אי הודאות, לעיתים אף מעיקה יותר מהאמת הכואבת. כמו סלע כבד התחושה הזו יושבת על כתפיו של וויל ושוברת את ליבו, והוא אינו בטוח כמה זמן עוד יוכל לשאת אותה. אז הוא צועד רק עוד צעד או שניים ומזיז את קצוות שיערה של כריס חזרה אל הקוקו שברחו ממנו, וברגע חד של אומץ שעוד כמה שניות יחלוף הוא שואל;

"האם את עדיין יכולה לשמוע את הלב שלי פועם, כריסטי?... או שאני הוא זה שלא יוכל לשמוע יותר את שלך?"

ליבו נצבט לאור שתיקתה. לעיתים שתיקה מספרת יותר ממילים, אולי הפעם בשורותיה הן שצודק.

השקט שבחדר הדגיש את הרעש מבחוץ, צעקות רמות ולא ברורות ותיפופי רגליים בלתי פוסקים.

כריסטיאן נאנחה. "חשבתי עלינו לא מעט בהיי רוידס... פחדתי שלא תסלח לי, או שתחשוב-" היא נקטעה כשדלת החדר נפרצה בסערה, ושלושה לובשי חליפות נכנסו דרכה. אחד מהם כבר מוכר לכריס, אדם שחוצפה הפכה לשמו השני והאחראי לפלישה אל החדר.

"ארו סבסטיאן ג'יימס, מה שאתה עושה עכשיו הוא עבירה על החוק!" צעק אחד מהם הלבוש חלוק לבן.

ארו שעט אל מיטתה של כריס והזיז מדרכו את וויליאם, אין בכוונתו שאיש מלבד כריס ישמע את דבריו.

"תגידי להם שאת עדיין לא מרגישה טוב ושאת חייבת להישאר כאן!" ארו בלבל במהירות, ספק לוחש ספק צועק לאוזנה.

"אין לך הזכות להיכנס לחדר הזה ללא אישור-" "למרשתי יש את הזכות לטיפול רפואי הולם, במיוחד אחרי הרשלנות הרפואית שלכם!" הוא התנגד והצביע אל השלישי, וזה השתתק והידק את עניבתו במבט זועם.

"מי אתה שתחליט מתי היא כשירה בריאותית לחזור לידיים המלוכלכות של בית החולים שלך-" "שמור על המילים שלך, ג'יימס!-" "שמור על המטופלים שלך, סיטבון!" ג'יימס ירק את שמו, ואז חזר אל כריס המבוהלת. פיליפ סיטבון, זהו לובש החליפה השלישי. אחד מארבעת עורכי הדין של בית החולים היי רוידס והקשוח ביותר מביניהם, דווקא הוא זה שנשלח להחזיר אותה לשם.

"את חייבת להגיד להם שאת עדיין לא מרגישה טוב כריסטי, הם יקחו אותך בחזרה!"

אבל הנערה החלשה עדיין מבולבלת, לא מבינה על מה ולמה כל ההמולה מסביבה ומדוע ארו ג'יימס החליט להופיע פתאום.

"אני לא אבקש ממך לעזוב פעם נוספת, ג'יימס. החדר הזה נמצא תחת השגחה של היי רוידס ואין כניסה אליו אלא עם אישור!" כעס פיליפ, וארו בתגובה לבש את אחד מהחיוכים המעושים שלו.

"מעניין שהרופא של מיס וואיט לא מגבה את טענתך, מר. סיטבון," שילב את ידיו, ושני עורכי הדין כעת תולים מבטם בעוטה החלוק הדומם בצד החדר.

"הויכוח שלכם הוא משפטי- ולא רפואי, מר. סיטבון. יש לו הזכות לשהות בחדר הזה בדיוק כמו שלך, ואם הוא אינו ראוי להישאר בו- הרי שגם אתה לא." הכריע הרופא למורת רוחו של פיליפ, אולם זה עוד לא מוותר.