חודש פברואר, ושמיי לונדון כוסו בעננים אפורים. חלקם עבים וכהים, כבדים מהגשמים החזקים הדחוסים בהם. השאר בהירים מאורה של השמש, שהחליטה להאיר לשם שינוי אפילו מבעד לשכבתם העבה.
למרות זאת, בית הקברות לא יכל להיראות חשוך יותר משנראה עכשיו.
מול שתי מצבות שחוקות עשויות שיש, עטורות פרחים רעננים ומסביבן שמיכת נרות זיכרון, עמדה נערה חומת שיער, עורה צח וחיוור כאילו מעולם לא נחשף לאור יום. עיניה הנוצצות כיהלום מלוטש קדרו מבעד לקיר דמעות, וכאב עמוק כיסה אותן. התחושה כאבה יותר מסכין חד התקוע בין שכמותיה, צורבת הרבה יותר מהסימן שבקרוב חקוק על גבה במשך חודשיים.
היום, ביום הולדתה ה71 של אליס, מציינת כריס בצער עמוק תשעה חודשים ולילה אחד בדיוק לתאונה שגזלה ממנה את חיי סבתה, ובמובן מסוים, גם את חייה שלה, כמו גופה שעונשה להמשיך לנשום.
לכמה שניות בלבד, כריס הרשתה לעצמה להסיט את מבטה לכיוון הכניסה של בית הקברות. בסבלנות יתרה המתינה לה שם מכונית ירוקה וישנה, אמנם מעט חלודה מבחוץ אך בפנים תמיד תישאר בה תחושת הביטחון והחום. ומי מחכה בתוכה? אין זה אחר מאוליבר, הנושך את שפתו התחתונה בהתלבטות אם לצאת אל כריס ולבדוק לשלומה, או להמשיך ולהמתין עד שתחזור. אצבעותיו תופפו על ההגה בדאגה, ועיניו חזרו כל כמה שניות להביט בשביל היציאה. מבטה הריקני של כריס עדיין פנה לכיוון הכניסה, למרות שהיא רחוקה מכדי לראות את המכונית, או אפילו זכר לצבעה.
את ידיה הקפואות היא תחבה עמוק לכיסי מעילו של וויל. מידי פעם היא מחתה דמעה קרירה שזלגה על לחייה, פלטה נשימה קפואה והתעטפה עמוק יותר בתוך המעיל הגדול.
העננים האפורים נתנו את אותותיהם וגשם קל החל לטפטף. לולא המצבות המתכהות ממים, כריס כלל לא הייתה מבחינה בכך. היא כיסתה את ראשה עם כובע המעיל ורכסה אותו עד הסוף, כלל לא מוטרדת מהגשם המתחזק.
לעומתה, אוליבר היה מוטרד למדי. הוא החליט לצאת אליה, רק כדי לוודא שהכל בסדר. את מכוניתו הוא לא טרח לנעול ובצעדים מהירים התקדם אל קברם של צ'רלי ואליס, מוגן גם הוא מהגשם בעזרת כובע גרב ממנו הציצו כמה קצוות משיערו השחור, ומעליו כובע מעילו.
כשאוליבר הישיר מבטו קדימה הוא הבחין בנערה שחיפש, עטופה מעיל גדול ממנה ובגדיה רטובים. הגשם הקל הפך מסיבי בפחות מחמש דקות, ונראה שדבר לא הזיז לכריס חוץ ממחשבות מנקרות על סבתה.
פניו נפלו כשהבחין בידה עולה למחות דמעה נוספת ונתחבת שוב לכיס מעילה. גבה של כריס היה מופנה אליו, אולם נוכחותו של אוליבר הייתה מורגשת. הוא נעמד לצידה, עטף סביבה את ידיו והצמיד את שפתיו לראשה הנח על כתפו. עיניו נעצמו, אולי כדי למנוע דמעות בודדות שאיימו לרדת. אוליבר הספיק להכיר את אליס לפני שנהרגה, ואת שמחת החיים של כריס לפני שנאלצה להמשיך בחייה לבד. היא הייתה אישה יוצאת דופן, מיוחדת וחמה... תמיד קיבלה את פניו בחיוך ומאפה טרי שיצא מהתנור. בימי החורף הייתה מטפחת את האש באח ומבשלת מרק כמעט מכל ירק שמצאה במקרר. אליס הצליחה להפוך כל חסר טעם לבעל משמעות, ולא רק באוכל. דלת ביתה תמיד הייתה פתוחה לכל אורח וכל חבר, והאהבה שהרעיפה על אוליבר בכל פעם שהגיע גרמה לו לרצות לחזור, ובעיקר להרגיש מוערך ונאהב.
YOU ARE READING
Behind My Shadows \\ Hebrew
Fiksi Remajaמתח. חודשים בודדים חלפו מאז התאונה הטראומתית של כריסטיאן אליס וואיט, והיא עדיין מנסה להתרגל לחיים שאחרי. לצידה שלושת חבריה הטובים ביותר, ובחור חדש שמכירה גורם לליבה לפעום בקצב שלא הכירה לפני... אך משהו אפל מסתתר מאחורי הצללים של כריס. לימים היא נאלצ...
