השניים נהנו מהשקט ושריקות הרוח העדינות הנשמעות מבחוץ. ביתו של וויל עדיין ריק עוד משעות הצהריים, ובליבו הוא קיווה שאימו לא תבחין במזרק מורפיום אחד חסר מהמלאי ששמרה אצלה. וכך, כשזוג ידיים חסונות מלטפות הלוך ושוב את שיערה וכתפיה, כריס שקעה בשינה עמוקה, נשימתה יציבה ולשם שינוי, רגועה.
***
כריס התרוצצה הלוך ושוב, מהמטבח אל שולחן 9 ושוב אל המטבח וחוזר חלילה. שמונה גברים לבושי חליפות שנראו מבוגרים אפילו יותר מקלאוד ישבו סביב שני השולחנות שחיברה בשבילם. כל אחד מהם אחז את התפריט של אטלנטיס בין שתי ידיו, כאילו היו מבוגרים המתעניינים בכותרות היום בעיתון. הם החליטו על השתייה ורק לאחר מכן על המנות, ולמרבה צערה של כריס היא נאלצה לרוץ בין השולחנות אל הבר והמטבח שוב ושוב. היא הייתה לחוצה מקצב ההזמנות, טרודה מהרעש הגובר שיצרו אותם המשקיעים ללא כל בושה ובעיקר עצבנית, שאוליבר הרשה לעצמו לאחר למשמרת כזו עמוסה.
ובדיוק כשמצאה לעצמה כמה רגעים של נחת להישען על הבר, נשמע אותו הקול העבה קורא בשמה, מהדהד בין קירות המבנה.
"וואיט! למשרד שלי. 2 דקות," ראשו של הבוס הנוקשה הציץ מבעד לחריץ קטן שפתח בדלת, כשהוא זימן בקול תקיף ושתלטן את כריס למשרדו. כיאה לאדם השואף לאידאליות מוחלטת, עמידה בזמנים הייתה תנאי שכל עובד היה מוכרח להפגין בעת עבודתו באטלנטיס, אף על פי שקלאוד התייחס לכך בקיצוניות יתרה.
לפני שיכלה להתפנות למשרדו כריס הגישה את המשקאות לאותו השולחן, וניגבה את ידיה בסינר השחור הקשור על מותניה עליו תפור בכחול בוהק שם המסעדה באותיות מסולסלות ומחוברות.
"כדאי שתמהרי. יש לך רק עוד 40 שניות להגיע למשרד שלו," העירה בסרקזם אחת העובדות מהבר שעמדה לידה ושפתיה התעקלו לחיוך קטן. כריס גיחכה באדיבות וחייכה בחזרה אל הנערה. היא השפילה את עיניה לכמה שניות בודדות אל תג השם הנתלה על חולצת העובדת בצד שמאל, לפני שחזרה להביט בפניה. 'ויקטוריה בל' היה שמה.
"פעם אחת ראיתי על השולחן שלו חתיכת נייר שכתובות עליו שעות קבועות שהוא יוצא לשירותים!" ויקטוריה לחשה וצחקקה, כמה קווצות שיער נתלו על ריסיה כשמצמצה. שיערה החום הקצרצר היה אסוף לקוקו כדרישת המסעדה, אך הוא היה מרושל וחלק ממנו היה פזור על צווארה ופניה כיוון שהיה קצר מידי. היא הייתה מעט שחומה וסומק קל עיטר את לחייה. עיניה, ירוקות כמו ענף של זית שרק נקטף מהעץ, בהקו לסירוגין מהאור הנשקף מחלונות בית הקפה. אם כריס לא הייתה יודעת שגיל המינימום לעובדים הוא 18, עוד הייתה בטוחה שויקטוריה בת הרבה פחות.
כריס צחקקה בשקט כשמשכה אחורה את הגומייה משיערה האסוף והעבירה בו את אצבעותיה בניסיון לסרקו.
"תאחלי לי בהצלחה," היא נאנחה ואספה את שיערה מחדש. בדיוק כמו שקלאוד היה מצפה ממנה, היא רצתה להיראות מסודרת כמה שיותר לפני שנכנסה למשרדו, למרות שלא הייתה ידועה לה הסיבה מדוע. כריס נקשה על הדלת פעמיים לפני שפתחה אותה, החריץ הקטנטן כמעט ולא אפשר לה לראות אף חלק ממשרדו של הבוס.
"תיכנסי," קרא קלאוד, קולו אחיד ועמוק. כריס פתחה את דלת המשרד לרווחה לפני שנכנסה וסגרה אותה מאחוריה לאחר מכן.
YOU ARE READING
Behind My Shadows \\ Hebrew
Novela Juvenilמתח. חודשים בודדים חלפו מאז התאונה הטראומתית של כריסטיאן אליס וואיט, והיא עדיין מנסה להתרגל לחיים שאחרי. לצידה שלושת חבריה הטובים ביותר, ובחור חדש שמכירה גורם לליבה לפעום בקצב שלא הכירה לפני... אך משהו אפל מסתתר מאחורי הצללים של כריס. לימים היא נאלצ...
