Behind My Shadows \\ Hebrew

ערב חג המולד- חלק ג׳

"הלוואי והיית כאן איתי, סבתא... הם מדהימים, כולם, גם וויליאם. למרות שאני לא מכירה אותו הרבה זמן... הוא מסקרן אותי, הוא גורם לי לחייך בכל פעם שאנחנו מדברים... אני יודעת שאם היית פה, היית עוזרת לי להבין מה אני באמת מרגישה, אבל אולי את עושה את זה אפילו טוב יותר כשאת מאפשרת לי להבין את זה לבד," כריס לחשה בקולה השקט אל האש. החום שלה, הצבעוניות המדהימה שלה... כמעט גרמה לה להרגיש כאילו האש מקשיבה לתחושותיה, שתקנית וגוועת אך מעכלת את דבריה.

***

כריס התעטפה במעיל לפני שיצאה החוצה והתיישבה על ספסל הנדנדה שבחצר. גופה התכווץ למעין צורה של כדור וידיה חיפשו חום בכיסי המעיל. למרות שהיה קר מאוד, בעיקר בשעות מאוחרות כמו עכשיו, היא מצאה נחמה ברוח הצוננת שנשבה ובפתיתי השלג שכיסו את הגבעה והגן.

היא שמעה את דלת היציאה אל הגן נפתחת ונסגרת, ושניות לאחר מכן שמיכת צמר חמימה עטפה את גופה. כריס הרימה את מבטה ושפתיה התעקלו לחיוך קטן כשגילתה את וויל רוכן מעליה ודואג שהשמיכה תכסה אותה היטב, לפני שתפס את מקומו לידה על הספסל.

בדיוק כמוה, הוא נשם עמוק את האוויר הקריר והביט סביב על הבתים המוארים למחצה, על ההרים לפניהם ועל השלג שנמס בחלקו.

"זה יפיפה," לחש וויל. כריס חייכה בהסכמה, ומבטה נותר צופה קדימה ברחוב השומם.

"זו הסיבה שזה החג האהוב עליי, חג המולד. הכל כל כך שקט," היא לחשה בחזרה, כמה מפנסי הרחוב השתקפו בעיניה וגרמו להן לנצוץ.

"אני זוכרת כל חג מולד שהיה לי עם סבתא שלי... היינו מבשלות ביחד, אפילו כשהייתי קטנה מידי מכדי להגיע לסירים... היא הייתה לוקחת את היד שלי ומלמדת אותי להרגיש את התבלינים, להריח אותם, ואז מספרת לי איך היא למדה מאימה לבשל כשהייתה בגילי. הייתה לה מחברת מתכונים מתפרקת שהיא כתבה עליה 'אוכל הוא זיכרונות'..."

שפתיו של וויל לבשו חיוך קטן, והוא הביט בכריס עם ניצוץ הערצה בעיניו.

"היא הייתה מתעקשת כל שנה לאפות את פאי התפוחים שלה, למרות שהיא ידעה שאני שונאת אותו. הייתי מנסה להפריע לה בכל דרך אפשרית; הייתי פותחת את כל המגירות שהיא הייתה פותחת ומוציאה משם את הקמח והסוכר, כמעט כל מוצר אפשרי שמצאתי, והייתי מלכלכת את כל המטבח, מעיפה את הכל," כריס נזכרה בחיוך, סיפורה גרם לוויל לגחך ולהתבונן בה באמפתיה.

"היא הייתה שונאת את זה, אבל היא אף פעם לא עצרה אותי," כריס הסתכלה אל וויל, כל אחד מהם שקע עמוק בעיניו של השני.
"בכל שנה שהיא הייתה אופה אותו, היא הייתה יודעת שאני הולכת לנסות ולהרוס לה הכל, אבל היא לא אמרה כלום. היא הייתה כל כך מאופקת וסבלנית, שזה כמעט הוציא אותי מדעתי," הסבה את מבטה אל הרחוב השומם. ביישנות שקטה מנעה ממנה להביט בעיניו המהפנטות של וויל זמן ממושך כמו שהביט בשלה, אך היא עדיין לא מנעה מזיכרונותיה להמשיך ולצוף.