Behind My Shadows \\ Hebrew

מורפין הידרוכלוריד - חלק ג'

אוליבר המתוסכל נפרד בנשיקה קטנה על שפתיה של אמה ויצא לדרכו, מעט מבולבל מהשיחה עם כריס. כלומר, הילדה הרשתה לעצמה לחלק לו פקודות כאילו היה חייל תחת פיקודה. אבל אוליבר, כיאה לראשו הקטן לא הבין מדבריה של כריס שקודמה להיות בכירה מעליו. נו טוב.

***

כשאוליבר הגיע למסעדה, המצב סביבו היה נראה טעון. למרות שהמקום לא היה עמוס בלקוחות כבדרך כלל בערבים, העובדים התרוצצו במרץ משולחן לשולחן, ויקטוריה הוציאה משקאות בקצב שוטף ליושבים על הבר, וקלאוד הנשען על הבר מבפנים ומביט על עובדיו נראה קפדן יותר על הפרטים הקטנים, תווי פניו היו מכווצים ברצינות.

כריס הגיחה מחדר העובדים האחורי בדיוק שתי דקות לפני השעה 6 בערב. לא עבר רגע לפני שהבחינה באוליבר המבולבל עומד כמו פסל בכניסה למסעדה וחוסם בגופו את דלתות הכניסה לזוג סועדים המבקשים להיכנס.

היא התקדמה לעברו בצעדים פזיזים ואחזה בזרועו.

"אני מתנצלת, ערב טוב, מה השם?" כריס חייכה באדיבות אל הזוג אחרי שמשכה את אוליבר מהכניסה, וזה הבחין בזוג המבוגר רק באותו הרגע.

"מיד נדאג לכם לתפריט," הוסיפה בשעה שהובילה את השניים אל השולחן, ונשמה לרווחה כשהתיישבו בדממה ללא קיטורים, להבדיל מרוב הלקוחות באטלנטיס.

כשהתרחקו מהשולחן, החיוך הנחמד סר מפניה של כריס והתחלף בטון רגזני למדי.

"מה עובר עליך? למה אתה כל כך מעופף, אוליבר?"

אוליבר השיב בשתיקה ומבט משתאה.

"קלאוד קידם אותי רק לפני חצי שעה, אני לא רוצה לפשל! זה אומר שהטעויות שלך עולות לי ביוקר, והתפקיד אפילו עוד לא קבוע! אוליבר, בבקשה, רק תשתדל לא לפשל היום, זה ממש חשוב לי!"

"אוקיי! אני אנסה, אבל את חייבת להיות רגועה יותר, כריסטי. את מפחידה אותי," אוליבר התלוצץ, ולמרבה הפלא חיוך קטן עלה גם על שפתיה של כריס.

"אתה מתחיל עם 3, אותו הזוג שחסמת הרגע. אז אם תרצה להוציא מהם טיפים הלילה, תצטרך להקדיש להם קצת יותר תשומת לב."

"חה חה, מצחיק מאוד, כריסטיאן. תשתדלי שהתפקיד לא יעלה לך לראש," אוליבר פתר בהערה עוקצנית ונטש את השיחה לטובת השולחן.

במבט פזיז אל השעון הגדול והעתיק התלוי קרוב למטבח, כריס הבינה שאת שתי הדקות שנותרו להפסקה שלה היא בזבזה, ועליה לשוב לעבודה. הסועד של שולחן 17 כנראה כבר בדרכו.

בלית ברירה וחריצות, כריס ניקתה וערכה את השולחן. כעת כל מה שנותר לה הוא להמתין.

היא נכנסה לפנים עיגול הבר ונשענה עליו בתשישות. לידה, ויקטוריה הנמרצת תזמנה מקצה אחד של הבר למשנהו, והגישה משקאות ליושבים סביבו בחיוך פלרטטני וקריצה. הקצוות הקצרים של שיערה נדבקו מעט למצחה מזיעה, אולם היא עדיין הצליחה להיראות מושכת ובו זמנית מתוקה.