ערב חג המולד- חלק א'

679 83 16
                                    

"כריסטיאן אליס וואיט! קומי כבר!" אוליבר צעק בקולי קולות, קפץ על מיטתה ומשך את השמיכה מעליה בתנועה חדה.

"אוליבר, תסתום!" גערה כריס והטיחה בו את אחת הכריות שלה. והנה שוב, היא שואלת את עצמה מדוע נכנעת בכל שנה לישון באותו הבית עם אוליבר, ליאן ואמה, גם אם לערב אחד בלבד.

"וויל, אתה יכול בבקשה להגיד לו שיפסיק להציק לי?!" כריס התחננה אל וויל, שדווקא נראה משועשע מאוד מכל הסיטואציה אי שם ממפתן הדלת.

"מצטער, כריסטי, אבל הפעם זה מוצדק. אנחנו מוכנים ליציאה," השיב לה וויל, וצחק למשמע גניחתה הרגזנית.

"האם עוד 10 דקות תמימות של שינה יהרגו מישהו?" מלמלה כריס ושפשפה את עיניה בניסיון להתרגל לאור הסגרירי שבקע מחלון החדר. היא העיפה מבט קצר על המזוודה הפתוחה שליד הדלת, זו שארגנה יומיים לפני כן וכעת עליה לארוז שוב.
מסורת חג המולד המשותף נולדה 3 שנים קודם, באותו הכריסטמס בו הוריה של ליאן נפרדו ואביה- מר מקונן, עזב לעוד אחת מנסיעות העסקים הקבועות שלו, כנראה כדי להשתעשע שוב עם אחת מנערות הליווי שיפגוש שם. ליאן נותרה לבדה, אוליבר תיעב את החגים המשפחתיים עם אחיו הגדולים וילדיהם ומשפחתה של אמה מעולם לא ציינה את חג המולד.

כמובן שאליס פתחה את ליבה וביתה בפניהם, ואת שלושת חגי המולד שקדמו למותה הארבעה ציינו באותו הבית הצנוע בקמדן.
השנה, לעומת זאת, הכל שונה מידי, וכריס נמנעה מלשאת את הכאב שכרוך באירוח כדרכה של אליס, ללא אליס.

"תודה על העזרה," נחרה כריס בסרקסטיות.

"אין על מה, אורורה. בזמנך החופשי כדאי שתסיימי לארוז, כל המזוודות כבר סגורות והציוד מוכן. אמה וליאן בדיוק מסיימות לארגן את ארוחת הבוקר ואז נצא," וויל חייך חיוך רחב והזדקף במרץ, כזה שלא הסתדר לכריס בשעה כה מוקדמת של הבוקר.
ברגעים הבאים כששתיקה שררה ביניהם נדמה שוויל לא ניתק את מבטו מפניה של כריס, גם כששפשפה את פניה מקורי השינה, והחיוך ההוא לא סר מפניו עת שהתבונן בה.

"אם זה בסדר מבחינתך, אני רוצה להתלבש..." כריס מלמלה באי נוחות, ועיניו של וויל לפתע התרחבו כשהבין את המסר.

"ברור! אני ארד למטה בינתיים לעזור לבנות. אוליבר בטח עושה להן בלגן," הוא השיב במבוכה קלה.
רק רגע לפני שיצא מהחדר, קראה אליו כריס;

"תוודא שהוא לא מכניס קינמון למאפים, הוא תמיד שוכח!"

וויל הציץ מפתח הדלת, ובגבה מורמת בפליאה הוא שאל; "למה בלי קינמון? זה הכי טעים!"

"אלרגית," כריס משכה בכתפיה, "אני מיד מתנפחת ונהיית אדומה, מחזה די מזעזע," היא צחקה. "אוליבר לעומת זאת מטורף על קינמון, אף פעם לא שותה קפה בלעדיו ומכניס אותו לכל מאכל אפשרי. במיוחד בחג המולד."

"איי איי, קפטן!" הצדיע וויל. אז יצא מהחדר וסגר אחריו את הדלת, והותיר את כריס להתארגן לבדה.
היא לקחה מחדר הארונות מגבת נקייה וכמה בגדים מהמזוודה, הלכה לכיוון חדר האמבטיה ונעלה את הדלת.

Behind My Shadows \\ HebrewWhere stories live. Discover now