Behind My Shadows \\ Hebrew

ברוכים הבאים להיי רוידס - חלק ב'

וויל נאנק מדמעות שלזגו גם על לחייו, ובלי אף מילה חיבק אותה חזק משחיבק במשך כל הערב. הם התייפחו בשקט זה על כתפה של זו, מחובקים ומתגעגעים עוד לפני שנפרדו. השעה כבר חמש דקות לשלוש, יומיים נותרו לסוף חודש מרץ. כריסטיאן ו-וויל סופרים את הדקות האחרונות יחד, מחובקים ובוכים, מקווים שהזמן בבית החולים יעבור מהר ושניהם ישארו בלבבות אחד של השני.

***

רק שעות בודדות לאחר מכן הופיע פיניאס בפתח דלת משפחת וואיט; פעם הכילה שלושה אנשים מאושרים- סב, סבתא ונכדתם. בעוד דקות מספר הבית יעמוד ריק, הזוג המבוגר שניהם אינם ונכדתם תהיה כלואה 340 קילומטרים הרחק מביתה.

פיניאס הגיע בליווי בשני שוטרים מלבדו, וידע בדיוק היכן בבית למצוא את וויל. הזוג הישן התעורר בבהלה כשדלת חדר השינה נפרצה לפתע, ואל החדר נכנסו בצעדים זריזים שני השוטרים הזוטרים. הם שלפו את וויל מהמיטה ללא רחמים ואחזו בו באגרסיביות, כך פינו למפקדם את הדרך אל כריס וכלל לא התייחסו לצעקותיו של וויל.

התמונה הייתה דומה לאותה האחת המכוערת בתחנת סקוטלנד יארד פחות מ-24 שעות לפני כן; הפעם וויל הוא זה הנאבק, שני שוטרים מגודלים אחזו בו בכוח וללא רחמים. ואז פיניאס צעד אל פנים החדר, ושלף משם בתנועות זריזות את כריס הבוכה בהיסטריה. היא התחננה לחיבוק אחרון, זעקה את המילים של וויל שנבלעו בתוך הסצנה המזעזעת.

אוליבר נשלח להמתין בניידת, וכלל לא היה מודע לעוול הנעשה בפנים ולחבריו הזקוקים לעזרתו. כך תם ונשלם עונשו של וויל על הפרת פקודותיו של פיניאס בליל אמש- נאסר עליו כל יחס, מילה או מגע ולו הקטן ביותר עם חברתו לפני שייפרדו. פרידתם אכזרית ועליהם להיאחז ברגעים מאותו הלילה כשיתגעגעו.

כריס נלקחה מחדרה של אליס והושלכה בדחיפה גסה אל תוך הניידת ועל אוליבר, שפניו הסגירו תדהמה קלה.

מהר מאוד הצטרף פיניאס אל הרכב ודלתותיו נסגרו, שני השוטרים כנראה חזרו לתחנה ומפקדם החל בנסיעה. שקט עצוב שרר במכונית, ומידי פעם מכשיר הקשר השמיע כמה קולות. כריס בכתה בדממה, משכה באפה בין אנקות הבכי ולא ניתקה את מבטה מחלון הרכב. היא רכנה קרוב אליו, שקעה בנוף המטושטש והנוסע שבחוץ ומחשבותיה הרחק משם, אל הבחור הנותר בוכה ושבור בביתה. בכל דמעה היא הרגישה אשמה, אולם עם זאת גם אפס חרטה על ליל אמש. את המגע והנשיקות להם זכתה לא הייתה מקבלת באף זמן אחר ב24 השעות הללו אם לא כשהיו לבדם, ואולי עדיף שאלו יהיו הזיכרונות האחרונים ממנו. החשש שוויל יאהב אחרת עדיין קיים ומציק לה מאוד... האם מוטב שתזכור פרידה סוחטת דמעות בבית החולים מאשר תתנחם בידיעה עד כמה חזקה אהבתו אליה?

אוליבר דווקא מצא נחמה בשקט, וריסן את הצורך לשאול מה קרה. על פי הדמעות והעובדה שוויל לא נוסע עמם הוא צייר לו תמונה מעורפלת שקיווה להבהיר כשיפגוש אותו.