וויליאם ג'יי קרטר

1K 100 6
                                    

צפצוף שעון טורדני הקיץ את כריס משנתה. עיניה האדומות מדמעות נפקחו במהירות, והיא שפשפה אותן ואספה נשימה עמוקה. 'זה היה חלום... זה היה רק חלום...'

כריס ניסתה להירגע והעבירה את ידה בשיערה הפרוע והסבוך משינה. כמו רבים לפניו, גם הלילה האחרון הציף אצלה זיכרונות מהתאונה. מפעם לפעם זה הרגיש לה מוזר יותר- לחוות את אותם המראות, לשמוע את אותם הקולות... כמו תקליט שבור, בכל לילה.

היא העיפה מבט ישנוני אל השעון, וכשהבחינה שהשעה כבר מאוחרת זינקה ממיטתה הישר אל המקלחת.

כריס יצאה לבית הספר מוכנה וחצי ערנית לעוד יום ארוך. הרוחות המקפיאות של תחילת החורף בלונדון הכו בה עוד בפתח הדלת, והיא הידקה את המעיל שעטף אותה כמה שיכלה לפני שהחלה ללכת לכיוון תחנת האוטובוס. על אף שהטמפרטורות עלו מאז הלילה, הקור נותר כמעט בלתי נסבל.

לא הרבה אחרי שעזבה את ביתה כריס מצאה את עצמה מול שערי בית הספר, והנה אוליבר נשען על ברזלי הגדר ולוגם את טיפת הקפה האחרונה מהכוס התרמית שלו כמו בכל בוקר. כשזיהה אותה בין המון התלמידים הוא צעד לקראתה בחיוך ואז עטף אותה בחיבוק חמים, אך פניו לבשו דאגה כשהבחין כמה חיוורת היא.

"את הופכת לבנה יותר מיום ליום, כריסטי," אוליבר הניח את ידיו עטופות הכפפות על לחייה ובדאגה טהורה בחן את פניה, הסומק שברח מהן והשקיות תחת עיניה.

"כריסטיאן אליס וואיט. זה מגיע עם השם," היא חייכה חיוך ציני ועייף.

"אני לא צוחק. מתי הייתה הפעם האחרונה שישנת כמו שצריך?"

"למרבה הצער, ב-15 במאי," לחשה בעצב ומבטה נפל אל האריחים ברצפת הרחוב. "חשבתי שזה כבר אמור היה לעבור. מסתבר שקווינס לא תמיד צודקת אחרי הכל, הא?"

אוליבר גלגל את עיניו ולשם שינוי, בחר לשתוק.
ברברה קווינס, פסיכיאטרית מטעם הרווחה שנכנסה לחייה של כריס בימים הראשונים שלאחר התאונה, התעקשה במשך מספר הפגישות המצומצם שהוקצב להן שהסיוטים והקולות שכריס טענה ששמעה הם תוצאה של תסמונת פוסט טראומטית, ולא תגובה טבעית כמו שטענה כריס. בתום לב היא שיתפה בסיוט התאונה הרודף אותה ובכך חפרה לעצמה בור עמוק יותר- קווינס קבעה שזקוקה לפגישות על בסיס קבוע ולא רק לכמה אם ברצונה להוכיח כי מסוגלת לחיות בכוחות עצמה, זאת נוסף על מרשמים ארורים לתרופות פסיכיאטריות.
אוליבר ואמה נטו לתמוך בדעותיה של קווינס- למורת רוחה של חברתם, וליאן לעומתם התנגדה בתוקף לטיפול תרופתי ולקשקושי הפסיכולוגיה של קווינס.

"קווינס פסיכולוגית מוסמכת, כריס."

"היא מטומטמת עם תעודות."

"אולי היא מטומטמת, אבל לפחות היא ניסתה לעזור לך. את פשוט לא אפשרת לה," נראה שאוליבר השתדל לשמור על כבודה של קווינס, ודביקותו במטרה הזו הרגיזה את כריס.

Behind My Shadows \\ HebrewWhere stories live. Discover now