"בוקר טוב," קלואי הגיעה מחוייכת לסלון, מאושרת שיש לה חופש. "בוקר נוראי," אימצתי את קולי שבקושי נשמע. "וואו, את צרודה לגמרי," קלואי נבהלה מהקול שלי. "הספקתי לבקר אצל הרופא והוא אמר לי שברגע שמתחיל לכאוב לי הגרון אז עדיף לי לאמץ שתיקה ולהשתמש בכתיבה," שוב אימצתי את קולי. "אני חושבת שהגרון שלך מתחיל לכאוב," אמרה בזמן שראתה שעיוותתי את פניי כששתיתי את התה שלי, ואני בכלל לא אוהבת תה. "אני לא יכולה לאכול כלום," מילמלתי מיואשת.
הדלת נפתחה ואיתן נכנס. "בוקר טוב," הוא חייך אלינו. "בוקר טוב," קלואי השיבה ואני הנהנתי. "הכל בסדר?" שאל והנהנתי בשנית. "אין לה קול," קלואי צחקה עליי וסיפרה לו על העינוי שעברתי אתמול. "ואני אמור לסמוך עליהם?" פנה אליי והנהנתי מחייכת. "הם רק-" התחלתי להגיד ובקושי יצא ממני קול. לקחתי מחברת אקראית והתחלתי לכתוב בה. "הם רק רצו שאני איהנה," איתן הקריא את מה שכתבתי. גם קלואי יצאה להגנתם, כמובן, וסיפרה שאריק ישב איתי בזמן שהם עלו על עוד מתקנים. "אוקיי.." הוא עדיין היה סקפטי לגביהם, "אז אני מבין שלעבודה את לא מגיעה," שיט, שכחתי לבטל משמרת. רגע, אולי אני יכולה לעבוד.
"אני יכולה להיות רק במטבח היום," איתן הקריא את מה שכתבתי ונד בראשו, "אין מצב,"
"בוקר טוב," הדלת נפתחה והבנים נכנסו אחד אחרי השני. "הוא שוב כאן," ריצ'רד מילמל בספרדית וגילגלתי עיניים. "איתן," רנאטו פרש את ידיו וחיבק את איתן בחיוך. "אותנו רנאטו אף פעם לא מחבק," כריס העיר בספרדית וחייכתי בסתר. "אנגלית בבקשה," קלואי צעקה להם מהמטבח. "טוב, אני הולך למשמרת," איתן הודיע וקלואי נופפה לו בזמן שאני חיבקתי אותו, "אתה לא חושב לעזור להן?" כריס שאל את איתן בזמן שקלואי התעצבנה שהיא לא מצליחה להכין כלום ואיתן הרים גבה ונאנחתי, "אתה הרי ידיד ממש טוב שלהן. אם היינו יכולים אנחנו היינו עוזרים להן" ריצ'רד הצטרף. "אני חייב ללכת," השיב איתן, "אבל לפחות לא גרמתי לאיימי לאבד את הקול כמוכם," עקץ אותם ויצא מהבית בזמן שאריק, זבדיאל וג'ואל צחקו עליהם, "הוא הכניס לכם," רנאטו הצטרף וצחק.
"באמת איבדת את הקול?" הם מיהרו לשנות נושא וחייכתי מהנהנת. "היית אצל הרופא?" רנאטו שאל ושוב הנהנתי, כותבת משהו במחברת. "הרופא אמר לה לכתוב ולא לדבר כשכואב לה הגרון," קלואי הסבירה. "זה אמור לעבור תוך יומיים בערך," ג'ואל הקריא. "זה אומר שלא הכנת אוכל?" כריס שאל וזרקתי עליו את המחברת. "אני הולכת לישון," סימנתי לרנאטו והוא הנהן.
...
~נקודת מבט קלואי~
"אני רעב," כריס הודיע וכולנו גילגלנו עיניים. "הגיע הזמן שתלמדו לבשל," הכרזתי. "כאילו שזה יקרה," ריצ'רד צחק. "אני גם בעד," רנאטו הסכים איתי ולקח אותם איתו אל מחוץ לבית.
"בואו נתחיל ממשהו פשוט," הצעתי כשנעמדנו במטבח. "חביתה," הוצאתי ביצים מהמקרר.
"להנמיך את האש," צעקתי והם כולם צייתו. "ועכשיו להפוך," הם כולם עשו זאת בצורה אחרת, ורק 2 מהם הצליחו-ג'ואל וריצ'רד.
YOU ARE READING
Our friendship
Romanceאיימי קופר חוותה אובדן של שני הוריה כשהייתה רק בת 10 וכתוצאה מכך היא אומצה על ידי אחי אביה ועברה לגור עמו ועם משפחתו באמריקה. היא זוכרת לא מעט ממה שקרה, חלקם אולי הייתה שמחה לשכוח, אך היא איננה יכולה. המעבר ממקסיקו לאמריקה לא היה פשוט אך בת דודה שלה...
