Our friendship

why?

~נקודת מבט איימי~

בשעה טובה סיימתי לעבוד היום. רוב הזמן ג'ייסון הקניט אותי והוריד לי את הכובע כל 10 דקות.

"איתן," נגעתי בכתפו. לא רציתי להיות מרוחקת מאיתן שוב והחלטתי לדבר איתו לפנע שנגיע למצב שאנחנו לא מדברים במשך כמה ימים, שוב.

"אתה נשאר עוד משמרת?" שאלתי ולמזלי הוא נד בראשו לשלילה.

לפני שהספקתי לומר משהו נוסף שרלוט הגיעה, כמובן.

"זה לא הגיוני, יש לה רדאר שמתריע לה מתי לבוא?" נאנחתי בקול ואיתן צחק.

"אני נשבעת שאם היא תקרא לי אמילי-" התחלתי ללחוש והיא קטעה אותי, "היי אמילי".

"בהצלחה," איחלתי לו בספרדית וברחתי מהאזור, לא טורחת לתקן אותה.

התחלתי לעשות את דרכי הביתה ברגל ולפתע עצר אותי מישהו.

"איימי, נכון?" שאל והנהנתי מבולבלת. "אני טום," הציג את עצמו.

"אה, טום של קלואי?" שאלתי את השאלה הראשונה שעלתה לי לראש והוא הנהן בחיוך נבוך, "אני מניח".

"בבקשה אל תגיד לה ששאלתי את זה," התחננתי והוא צחק. היא תהרוג אותי אם תדע את זה.

"אין בעיה," הבטיח והנהנתי. הוא שאל אותי אם הכל בסדר אצל קלואי, מסתבר שהיא מתנהגת קצת מוזר וכבר הבנתי למה הוא מתכוון.

"אתה הולך אם קלואי לנשף?" שאלתי והוא הנהן, כמו שחשבתי.

"קלואי לא יודעת את זה," אמרתי לו והוא לא ממש הבין. דבר שדי הגיוני כי אני גם חשבתי שזה די ברור מאליו שהם ילכו יחד.

המשכנו את דרכנו לבית שלי והסברתי לו את המצב וייעצתי לו מה לעשות.

****

"איפה קלואי?" זבדיאל שאל בזמן שהתארגנו לערב סרט שלנו.

"היא בטח תבוא בדקות הקרובות," השבתי והבאתי לכריס את הקערה שלו ועוד שתי קערות לכל השאר.

ג'ואל הביא את השתייה יחד עם כוסות וכל אחד תפס מקום בספות.

"אני מקווה שאתה מודע לטעות הזאת," הודעתי לאריק שישב לידי וצחק עליי.

קלואי נכנסה עם חיוך על הפנים וסימנתי לה שתספר לי הכל עוד מעט.

"החלטתם להתעלל באיימי?" שאלה כשהביטה בסרט שעמדנו להפעיל.

"אתם אמרתם שזה לא כל כך גרוע," אמרתי מבולבלת אבל הם התעלמו ממני בהפגנתיות.

...

התעוררתי בבוקר על הספה, מחובקת עם כרית.

שטפתי פנים וירדתי למטבח להכין לי אוכל ולפתע הדלת נפתחה.

"כמה זמן ישנתי?" שאלתי מבולבלת כשראיתי את ג'ייק ואמנדה.

הם הסבירו לי שהתבטלו להם כמה פגישות וצימצמו להם את מה שנותר והם סיימו הכל בבוקר.