~נקודת מבט איימי~
"איתן לא עונה לי," אמרתי לקלואי כששכבנו יחד על המיטה שלי.
הספקתי לעדכן אותה במצב אחרי שרנאטו וג'ייק אמרו לי שהעניין טופל ושהכל בסדר גמור.
"אולי תנסי את?" הצעתי.
"איימ', הוא לא ענה לך, נראה לך שהוא יענה למישהו?" שאלה ובעל כורחי חייכתי אבל שכנעתי אותה לשלוח לו הודעה.
הדלת נפתחה ואני די בטוחה שכמוני, גם קלואי חשבה שזה יהיה איתן.
"גם אני שמח לראות אתכן," אריק נכנס לחדר ופגש מבטים מאוכזבים.
"אני יכול להגיד לך משהו?" הוא שאל אותי ולא הבנתי למה הוא טיפה חושש.
"מה עשית?" שאלתי ישירות וקלואי התחילה לצחקק.
"בהצלחה," אמרה לאריק. "אני הולכת לחפש משהו לנשנש," הוסיפה ויצאה מהחדר.
"מה עשית?" שאלתי שוב והוא התיישב לידי.
"קודם כל, רק רציתי לעזור לאיתן," התחיל והבטתי בו מבולבלת.
"אתה אמרת לאיתן משהו?" שאלתי והוא היה נראה מעט מופתע אבל אז נזכרתי שלאריק אין מושג בכלל משום דבר.
"אין לי מושג במה עסקתם כל היום אבל כשהיית בחדר עם ג'ייק תירגמתי לאיתן מה אמרתם," אמר לבסוף ונאנחתי.
"אני מצטער," התחיל לומר וקלואי חזרה עם כמה חטיפים.
"איימ'.." קלואי הביטה בפלאפון שלה וכבר הבנתי במה מדובר.
"איתן ענה לך." אמרתי והיא הנהנה.
"איך את יודעת הכל? יש לך כוחות?" אריק היה מבולבל.
"לא ידעת?" קלואי שאלה בחיוך.
"אריק.." נאנחתי והוא שוב התנצל.
"מה עשית?" קלואי צחקה על מבטו המתנצל.
"יכול להיות שאיתן כועס על איימי בגללי," הסביר ושוב התנצל.
"זה בסדר," אמרתי לבסוף. הוא רק ניסה לעזור לאיתן שמן הסתם רצה לעזור לי.
"בטוח?" רצה לוודא והנהנתי.
"יופי, עכשיו תקום מהמקום שלי," קלואי ביקשה אבל אריק התעלם בהפגנתיות.
"את בטוחה בטוחה?" שאל וקלואי זרקה אותו מהמיטה ואני חייכתי, קצת.
"אתה בסדר?" שאלתי והבטתי בו מלמעלה.
"הרצפה מאוד לא נוחה," מילמל והתרומם.
"עכשיו אני מבטיחה לך שהכל בסדר," הבטחתי בחיוך וגם הוא חייך על אף שהתאמץ להסתיר זאת.
"לילה טוב, איימי," הדגיש את שמי והביט בקלואי שגילגלה עיניים בחיוך.
"לילה טוב," חיבקתי אותו והוא יצא.
YOU ARE READING
Our friendship
Romanceאיימי קופר חוותה אובדן של שני הוריה כשהייתה רק בת 10 וכתוצאה מכך היא אומצה על ידי אחי אביה ועברה לגור עמו ועם משפחתו באמריקה. היא זוכרת לא מעט ממה שקרה, חלקם אולי הייתה שמחה לשכוח, אך היא איננה יכולה. המעבר ממקסיקו לאמריקה לא היה פשוט אך בת דודה שלה...
