Goodnight

326 16 5
                                    

~נקודת מבט איתן~

אחרי נסיעה די קצרה הגענו בחזרה לבית שלהם ונכנסנו פנימה.

"איימי," ג'ייק קרא כשנכנסנו ואני המשכתי לכיוון של קלואי, משאיר אותם לבד.

איימי הביטה בו מעט ולאחר מכן קפצה עליו בחיבוק, מעלה לכולנו חיוך על הפנים.

"אני מאוד מקווה שלמדת את הלקח," היא הזעיפה את פניה ונראתה יותר מדי חמודה ככה.

"אני לא עושה שום דבר בלי שאת או קלואי תיתנו לי אישור," ג'ייק הניח את ידו על ליבו ואיימי הנהנה, מאשרת את דבריו.

"אני ממש התגעגעתי," היא חיבקה אותו שוב וג'ייק צחק. לאחר מכן היא עברה לאמנדה וחיבקה אותה חזק גם כן.

"זאת פעם אחרונה שאתם משאירים אותי לבד עם קלואי כל כך הרבה זמן," הודיעה וקלואי עשתה פרצוף.

"היא נהנתה מכל רגע," קלואי סתרה את דבריה.

"טוב, אפשר לאכול?" הוסיפה וכולם הנהנו.

העברנו צלחות וסכו"ם אחד לשני והתחלנו למזוג אוכל, בדיוק כשסיימנו הדלת נפתחה

"תאכלו מהר," איימי וקלואי אמרו ביחד מתוך אינסטינקט ואני צחקתי.

"הגענו בזמן," הבנים חייכו.

....

~נקודת מבט איימי~

"אין מצב שאריק לקח חלק בהכנה," זבדיאל התנגד לעובדה הזאת וריצ'רד גם כן.

ככה בעצם החלה שיחה שאני לא לקחתי בה חלק כי הלכתי לדבר עם ג'ייק ואמנדה.

"אנחנו ממש מצטערים," אמנדה החלה לומר, "תאמיני לי שברגע שגילינו על התקלה חשבנו רק איך תגיבי,".

"הצלחתי לשמור על איפוק,"

"אני באמת חושב שיש לך כוחות על," ג'ייק פלט ואני ואמנדה פרצנו בצחוק.

"אני רציני," הוא באמת היה נראה רציני.

"האמת, ידעתי שלא תתנו לי לחוות את הטראומה ההיא פעם נוספת ולא תיתנו לקלואי לחוות דבר כזה לא משנה מה, זה מה שמנע את התקף והחזיק אותי למרות חוסר הידיעה," הודיתי והם עטפו אותי בחיבוק.

....

ג'ייק ואמנדה פרשו לחדר שלהם כדי לישון, הבנים חזרו כי הם צריכים לקום מוקדם לצילומים מחר, קלואי עוד שניה נרדמה עד השולחן והבנים טרחו לקחת אותה קודם לכן לחדר שלה וכרגע רק אני ואיתן בסלון.

~נקודת מבט איתן~

"תודה, שוב." איימי הביטה בי והודתה לי למרות שהסברתי לה שאין צורך.

"את חייבת להפסיק להודות לי,".

אני נזכר ברגע ההוא במכונית כשהיא הביטה בי והחזיקה את ידי ותוהה אם זה היה ידידותי או יותר מזה.

Our friendship Where stories live. Discover now