Our friendship

our teacher

~נקודת מבט קלואי~

"אתם רוצים שאני אנגן בכינור?" שאלתי ואיימי החליפה צבע לאדום, גורמת לי לצחוק. "אוקיי, מה רואים?" איתן עשה את דרכו לסלון ואיימי מיהרה לחבוט בי.

"הכל רק לא אימה," היא מיהרה לקבוע. "רק בגלל שזה יום ההולדת שלך," איתן הסכים וחייכתי בזמן שאיימי עשתה את דרכה למטבח והכינה פופקורן.

"גם אם זה לא היה יום ההולדת שלה היית מקשיב לה," צחקתי על איתן והוא זרק עליי כרית, כמעט גורם לי ליפול.

"מה החלטנו?" איימי התיישבה ליד איתן. "מהיר ועצבני," אמרתי ואיתן הסכים. "אבל לא הראשונים," הוספתי. "כמה סרטים יש?" איימי הייתה מבולבלת ונאנחתי, אני צריכה להרגיל אותה.

....

"היא חיה?" איימי שאלה מאחורי הכרית וצחקנו עליה, "כן, הוא הצליח להציל אותה," השבתי והיא הנהנה מרוצה.

"אוי לא," היא מילמלה כשהגיע הסוף של גל גדות. "לא!" היא קראה כשהיא שיחררה את ידיה ונפלה לתוך האש.

"אני לא אוהבת את הסרט הזה," קבעה. "לפחות רק אחת מתה,כל השאר חיים" ציינתי.
"בפעם הבאה רואים סרט קומדיה ויהי מה," החליטה.

"אני הולכת להחליף לפיג'מה," הודעתי ואיימי הנהנה בזמן שעשתה את דרכה למטבח.

~נקודת מבט איימי~

הבטתי בכיור ונאנחתי, הוא מוצף. בלית ברירה התחלתי לשטוף את כל הכלים והרגשתי את המבט של איתן עליי.

"למה אתה מחכה?" שאלתי והגשתי לו את המגבת כדי שינגב את הכלים.

"את שוטפת לאט," הוא העיר לי והרמתי גבה. "אתה מוזמן להחליף אותי," פיניתי לו את מקומי אבל הוא החזיר אותי לשם בחזרה.

"אז..מה שלום אלי?" שאלתי. "נראה לי שהיא מבינה קצת שההורים שלנו מתגרשים," השיב.

"ואיך היא מקבלת את זה?" הוספתי לשאול. "אני לא בטוח שהיא מבינה את זה עד הסוף אבל היא בסדר," המשיך לנגב.

"אני צריך עוד מגבת," הודיע וסימנתי לו שהמגבות לידי. הידיים שלי רטובות אז אני לא ממש יכולה להעביר לו אותה.

כשהוא לקח את המגבת ידיו נגעו מעט במותניי והרגשתי תחושת עיקצוץ מוזרה אבל נעימה.

"הנה היא," קולה של קלואי הקפיץ אותי ואיתן צחק עליי יחד איתה.

"כמו תמיד, מנקה," הקניטה אותי והפנתה את המצלמה אל פניי, "מישהו צריך לעשות את זה,"

...

"איך היה?" שאלתי את קלואי כשנכנסה לבית והיא עיקמה פרצוף, "את שוכחת שהייתי בבית הספר."

התיישבנו לאכול ולפתע הפלאפון צילצל. "הבנים," קלואי צעקה לי והנהנתי.

"היי," הם אמרו יחד וחייכנו. "מה אתן אוכלות?" כריס התקרב למצלמה וצחקתי.