Our friendship

Gym

~נקודת מבט איימי~

"מתי אתם חוזרים?" שאלתי מיואשת כבר. אני כבר הפסקתי לספור את הזמן שג'ייק ואמנדה לא נמצאים.

"אנחנו נשתדל לחזור בקרוב," הם חייכו.

ג'ייק נראה מעט עצוב ואני יודעת טוב מאוד למה, יום ההולדת של אבא מתקרב.

"קלואי מנסה להרוג אותי, היא רוצה שנעשה ספורט!" לחשתי מעט כדי שקלואי לא תשמע והם צחקו.

דיברנו עוד קצת ועל אף שניסיתי למשוך את השיחה כמה שיותר זמן קלואי הגיעה וניתקה.

"אני לא מבינה מתי נהיית ספורטיבית," מילמלתי.

"אני תמיד הייתי," אמרה וגיכחתי, כן בטח.

התלבשנו ויצאנו לכיוון מכון הכושר, הבנות כבר מחכות לנו שם.

ברגע שנכנסנו לחדר הכושר הבנתי טוב מאוד למה קלואי החליטה להיות ספורטיבית.

לפני כמה ימים קלואי סיפרה לי שהיא מעוניינת במישהו מהשכבה ושהוא מתאמן במכון הכושר הזה.

"קלואי," הוא נופף לה לשלום והיא הלכה לכיוונו.

"אנחנו סיימנו את תפקידנו, לא?" שאלתי את הבנות שצחקו עליי.

כמובן שאני הבן אדם הכי בר מזל בעולם ועם המזל שלי קלואי אמרה שאנחנו נצטרף לאימון.

"את כל כך הולכת לשלם על זה," לחשתי לקלואי שהחניקה צחקוק.

דקה לפני שהאימון התחיל הפלאפון שלי רטט, רנאטו מתקשר.

"תציל אותי בבקשה," עניתי לשיחה.
"מה קלואי עשתה הפעם?"
"היא מכריחה אותי לעשות ספורט!" התלוננתי ושמעתי את הצחוק של הבנים ברקע.

"היינו שמחים לעזור לך אבל אנחנו פשוט באמצע סדרה," הבנים לקחו את הפלאפון ונאנחתי, הם מחזירים לי.

"נו, תקשיבו-"
"ביי!"

לעזאזל!!

האימון התחיל ואיתו הסבל שלא הולך להיגמר בזמן הקרוב.

....

"סוף סוף," נאנחתי ונשכבתי על המזרון ליד אמילי.

המאמן הכריח אותנו לעשות כל מיני תרגילים מסובכים וכל כך חסרי משמעות.

"סיימנו את החימום, אנחנו כבר מתחילים עם האימון,"

עיניי נפערו והבטתי באמילי בהלם.

"אני לא נשארת פה!" קבעתי והיא פרצה בצחוק מתגלגל.

"אני עם איימי," אמה הסכימה ואמבר הצטרפה.

"הכל בסדר בנות?" המאמן פנה אלינו.

"כן, איימי קצת לא מרגישה טוב," אמבר הניחה את ידה על כתפי ואני הנהנתי.