בנים על פני פרחים 🌺

פרק 4

הגעתי הביתה אחרי העבודה הקשה שהתישה אותי לגמרי והלכתי ישר להתקלח בלי ליצור קשר עין עם משפחתי.
חפפתי את שיערי השטני שהגיע לי עד סוף גבי, אולי קצת יותר אפילו.
שטפתי את כל הזועמה בגופי.
סגרתי את הברז ויצאתי מהמקלחת עם המגבת הסגולה לחדרי.
הבטתי לרגע במראה העגולה והקטנה, מבטי עצר על עיניי הכחולות ומתחתיהן היו שקיות שחורות מעייפות.
לבשתי את הפיג'מה הארוכה של המיני מאוס הורודה שלי והתיישבתי עם משפחתי.
"נו, ילדתי, איך היה בבית הספר החדש?" פנה אליי אבי.
"הרוב גיהנום, אבל חלקיק קטן היה בסדר." עניתי.
"אני לא מבינה מה הקטע שלך, למה את מכחישה את זה? אני בטוחה שנהנית מהאיזור היוקרתי הזה." אימי התפרצה לשיחה.
"ממה את מתלהבת כל כך?"
״מה זאת אומרת ממה? איך את יכולה להגיד על מקום כזה גיהנום? היבטת טוב סביבך? איך לך עיניים?״ היא קיפלה את הבגדים שהיו מונחים על השולחן.
״זה לא משנה עכשיו, אני רעבה!״ התעלמתי מדבריה.

כולנו התיישבנו על הרצפה, אימי מזגה לכל אחד בצלחת הקטנה 2 כפיות אורז והשאר תוספות.
התחלנו לאכול ולדבר מעט.
סיימתי את המנה אבל לא הרגשתי את השוועה בבטני, באתי למזוג לעצמי עוד כף של אוכל, אך אימי לקחה מידי את כל האורז שהיה בסיר.
"את לא אוכלת עוד!" פנתה אליי.
"למה???"
"את לא רוצה להיראות כמו דובי, נכון? את צריכה להיות כמו כל הבנות הרזות בבית ספרך!" היא שמרה בידה את הסיר צמוד לגופה.
התעצבנתי מעט.
מה הקטע? ממתי היא אוסרת עליי לאכול עוד? רק בגלל בנות רזות...חה.חה.חה. אני אוכל כמה שבא לי ושום דבר לא ישנה את הרגליי האכילה שלי.
״תביא לי את זה!!״ קמתי על רגליי.
״לא, את לא מקבלת את זה בשום אופן!״ היא הצמידה אליה את הסיר.
״יקירתי, אל תרעבי את בתך בגלל בית הספר.״ אבי נדחף לויכוח.
״לא! אם היא רוצה להשיג שם בחור עשיר כדי שהמשפחה שלנו תתייצב, אז היא צריכה להישאר רזה!״
״מי אמר לך שאני מתכוונת למצוא שם מישהו לזוגיות??״ קמתי עליה עצבנית יותר מתמיד.
״את לא מקבלת את זה, אם את רוצה לעזור למשפחה שלך כל כך אז תעשי משהו הגיוני לשם שינוי, ואל תעבדי רק בבית קפה פושטי וקטן!״ היא הרימה עליי את הטון.
״הבית הקפה הקטן הזה שככה את קוראת לו הוא מביא לי משכורת טובה יותר ממה שאת מדמיינת!״
״לא מעניין אותי, את לא מקבלת את האורז, תעשי דיאטה!״
״לא!״
״ממחר את מתחילה דיאטה ואין שום ויכוח!״
״לא אני לא!״ חטפתי מידה את סיר האורז, היא קמה על רגליה והתחילה לרדוף אחריי בכל הבית.
״תביא לי את זה מיד!״
״לא, אני רוצה לאכול עוד!״
נכנסתי לחדרי במהירות הבזק ונעלתי את הדלת.
״תפתחי!!״ לא עניתי לה, ישבתי על השידה הקטנה שלי, דחפתי את כפית האורז לסיר והתחלתי לאכול.
״את תשלמי אל זה, שמעת!!״
״ליסה!!!״ היא המשיכה לצעוק אבל לא עניתי לא היה לי כוח להתווכח איתה, רק רציתי להשביע את גופי המסכן, עלק שמנה, אני שמנה!?!?
״חה. חה. חה.״ צחקקתי מעבר לדלת, יכולתי לדעת שהיא כבר אדומה מעצבים.
״את לא אוכלת שבוע!״ היא צעקה מעבר לדלת.
״אז ביתך תמות ולא תשרוד, ככה את רוצה?״ שאלתי והתגרתי בה.
״ובנוסף היא לא תשיג לך בחור חתיך ועשיר כמו שאת רוצה.״ המשכתי בדבריי.