אז בפרק הזה נגלה את הסיפור של רוווז!
__________
"יום אחד חזרתי הביתה מוקדם יותר. רציתי להשאיל מאימא שלי את נעלי העקב שלה להופעה שהייתה לי בתיאטרון העירוני שלנו. אז קפצתי הביתה באמצע החזרות, בשעה שלא הייתי אמורה להיות שם. דילגתי את המדרגות, נרגשת מהתפקיד שקיבלתי, התפקיד הראשון שלי בתיאטרון." נזכרתי עם עיניים דומעות ביום בו הפסקתי להאמין באהבה, "כשפתחתי את הדלת, מצאתי את אבא שלי במיטה שלו ושל אימא שלי, מזיין מישהי אחרת. הוא היה בדיוק מעליה ובתוכה, הרגליים שלה פתוחות לצדדים. הם היו בלי שמיכה, הכול פשוט היה שם גלוי לעיני כל." תחושת גועל התחילה להיבנות בגרוני, מאיימת להעלות את ארוחת הבוקר-צהריים שלי בחזרה החוצה.
"הייתי המומה. אבא שלי, הרומנטיקן, האוהב, זה שהיה עמוד התווך שלנו, הוא לא יותר מאשר בוגד עלוב. הכול התמוטט עלי. כל התדמית המשפחתית שהייתה לי עלינו. רצתי משם החוצה ולא חזרתי הביתה במשך כמה ימים. אבא שלי לא הפסיק לנסות לדבר איתי, להסביר לי. כאילו שהיה מה להסביר בכלל." גיחכתי בציניות.
"בסופו של דבר אחרי כמה ימים שבהם התבשלתי עם עצמי, סיפרתי לאימא שלי. שברתי לה את הלב. אמנם זה היה אבא שלי שעשה את זה, אבל אני זו שבישרה לה את זה. היא הפכה לשבר כלי, מרוסקת כל כך שהיה צריך לאסוף אותה ואת החתיכות שלה, לנגב אותם מהרצפה הקרה עליה היא והלב שלה התרסקו. ראיתי אותה בוכה ימים ולילות, שבועות וחודשים. מנסה להראות חזות חזקה מולי, אבל נשברת לחתיכות כשהיא חשבה שלא שמעתי. אבל שמעתי הכול, ראיתי הכול."
"בסופו של דבר התברר שזה נמשך תקופה. הוא היה מגיע איתה אלינו הביתה בזמן שאני בלימודים או בחזרות שלי ובזמן שאימא שלי הייתה בעבודה. ושם איבדתי את האמונה באהבה. הבטחתי לעצמי שאני לא אפול ככה, כמו אימא שלי. שאני לא אביא לאף אחד את הכוח לעשות לי את מה שאבא שלי עשה לאימא שלי. נהייתי אטומה, שבורת לב למרות שזה לא הלב שלי שנשבר ישירות. נהייתי צינית כלפי הקונספט הזה של האהבה, אדישה לזה, לא מאמינה בזה. סירבתי לתת למישהו את הכוח עלי, בידיעה ברורה שאיכשהו, מתישהו, הוא ירסק אותי."
"הצלחתי לשמור על עצמי במשך שנים. עד שפגשתי את כריס. את החיוך המפלרטט שלו, הביטחון העצמי שנדף ממנו. הוא לא הפסיק, לא משנה מה עשיתי, הוא לא וויתר. הייתי מתעלמת ממנו, אומרת לו מילים פוגעניות בתקווה שזה יבריח אותו ממני, מתגרה בו, מעצבנת אותו. אבל לא משנה מה זרקתי עליו, הוא נשאר איתן בעמדתו. הוא פשוט נשאר. עד שהכנסתי אותו ללב."
"ואני לא אשקר, זו הייתה התקופה הכי יפה בחיי הזמן הזה איתו. הבנתי מה הפסדתי כל השנים האלו שלא נתתי צ'אנס לאף אחד, הייתי בטוחה שמצאתי את האחד ששונה מכל השאר. איזה יחיד סגולה אחד שלא מסתנוור מסקס חסר משמעות, יחיד סגולה אחד שהוא נאמן."
YOU ARE READING
רסיסים | סיפור אהבה
Lãng mạn"אתה אומר שאני פוגעת בך. נחש מה, מאט. גם אתה פוגע בי. ומה שיותר מרתיח אותי זה שאני נותנת לך לפגוע בי." דממה. הוא הניד בראשו, יכולתי לראות בבירור שובל של דמעה בוגדנית שזלגה מעיניו, "להיפגע זה חלק מהעניין. זה אומר שאת מרגישה." גיחוך לא ברור נפלט מפי...
