פרק 4 - מניעים נסתרים

781 34 11
                                    

בזמן שדיברתי עם מייקל, האולם כבר כמעט התרוקן לגמרי. למעט מאט, שישב במקום שלו מסתכל בפלאפון. התקרבתי אליו, בוחנת את שפת הגוף שלו. הוא ניראה נינוח, רגל אחת מושטת קדימה בעוד השנייה נחה על הרצפה קרוב אליו, יד אחת אוחזת בפלאפון כשידו האחרת פרוסה על משענת הכיסא שלידו. הרגשתי את ליבי מחסיר פעימה למראה היפה הזה שלו.

הרבה זמן לא הרגשתי ככה. הרבה זמן לא נתתי לעצמי להרגיש ככה. בשנייה אחת זיכרון עלה במוחי פתאום, מהיום בו הכרתי את כריס במועדון, כשהוא ניסה להתחיל איתי. הוא ישב בדיוק ככה, כמו שמאט יושב עכשיו, ואני זוכרת שהחסרתי פעימה מהיופי שלו. השיער החום שנפל לצידי פניו, העיניים הבהירות, החיוך הממיס שלו...

'אם הוא ראה אותך מסתכלת, סימן שגם הוא הסתכל.' ג'סי חייכה וקרצה לי.

'אני לא יודעת על מה את מדברת.' הכחשתי, יודעת שזה לא יעבוד עליה.

'אהא. אני חושבת שהוא שם לב שהפשטת אותו במבטים שלך.' ג'סי הציקה לי כשחזרנו לשבת על הבר.

'סתמי כבר.' צחקתי ודחפתי אותה עם הכתף. 'לא הפשטתי אותו.'

'אהא. את רוצה שאני אקרא לו שיבוא וייקח אותך לשירותים?' היא נמרחה עלי, מוציאה לשון ועושה תנועות ליקוק שהגעילו אותי, ידיה מטיילות לאורך כל גופי.

'לא, את לא נורמלית.' מלמלתי לעצמי והתעלמתי ממנה.

'נו, קדימה! תפסיקי להיות כזאת חסודה! את בת 18 תיכף! הגיע הזמן שמישהו יפשיט את הבגדים מהגוף היפה הזה שלך.' היא המשיכה להציק לי.

'נשבעת לך, אני בטוחה שנכנסת לחיי רק בשביל לבדוק את מערכת העצבים שלי.' זרקתי לה מבט עצבני.

'את צריכה עזרה איתה?' פתאום קול מאחורי הקפיץ אותי בבהלה, גורם לי לשפוך את השתייה שלי אחורה, בדיוק על החולצה שלו. הסתובבתי עם פה פעור, רואה את הבחור עליו הסתכלתי מקודם, רטוב כולו.

'פאק! מצטערת!' התנצלתי בפניו, לוקחת כמה מהמפיות שהיו על הדלפק ומנסה לספוג את השתייה מחולצתו, טופחת על החזה המאוד מוצק שלו, אני חייבת להודות.

'זה בסדר.' הוא צחק בקול, סוחף אותי גם לצחוק מתגלגל.

'כריס.' הוא הציג את עצמו, 'תני לי לחדש לך את המשקה הזה ששפכת עלי.' הוא חייך ואני הנהנתי.

'מזל שהשתייה נשפכה לו על החזה ולא על המפשעה. מעניין אם היית טופחת גם שם..' ג'ס לחשה לי באוזן גורמת לי להפנות אליה מבט נוקב. 'צוחקת, צוחקת.' היא הרימה ידיים בצחוק וקמה ממקומה, קורצת לי ומשאירה אותי לבד עם כריס.

"את כל הזמן מתנתקת." שמעתי את מאט לידי פתאום, גורם לי לחזור למציאות.

"אה, מה?" שאלתי בבלבול. הסתכלתי סביב, היינו לבד באולם. הוא חיכה לי שאסיים עם מייקל?

רסיסים | סיפור אהבהWhere stories live. Discover now