טעם של אלכוהול מהול בדמעות מלוחות מילא את פי. שפתיו של מאט נצמדו אל שלי בחוזקה, כמו גם גופו שהיה כל כך צמוד אלי שבקושי הצלחתי לנשום. הוא שחרר את ידו האחת מידי, מצמיד אותה אל העורף שלי ונועץ את אצבעותיו בעורי, באגרסיביות, בכעס, בתשוקה עצורה שהתפרצה פתאום. אנחה גרונית ומפתיעה נפלטה מפי לנוכח מגעו הקשיח ומצאתי גם את אצבעותיי שלי ננעצות במותן שלו במן תשוקה מוזרה שלא הודיתי בקיומה עד לרגע זה.
הרבה זמן שלא הרגשתי את זה, את הרצון הזה להיות קרובה למישהו, את ההתרגשות והפרפרים בבטן רק מנשיקה, ממגע, משפתיים. לשוני חדרה אל פיו, מפתיעה אותו מהיוזמה הלא צפויה שלקחתי ונישקתי אותו כאילו זה יומי האחרון. מחשבותיי התרוקנו כלא היו, ליבי הלם בחוזקה בתוך החזה שלי, הראשים של שנינו מוטים הצידה, מנסים לגשת כמה שיותר אחד לשני.
ידו השנייה של מאט שחררה אותי ובאופן אוטומטי כרכתי את ידי סביב עורפו והוא את שלו סביב מותניי. עליתי על קצות אצבעותיי, מנסה לגשר על פער הגבהים בינינו. כשהנשיקה הפכה לאינטנסיבית מידי עבורנו, שפתיו עזבו את שלי, אך לא עזבו את עורי. נשימות פראיות נפלטו מפי, גופי נואש לאוויר בזמן ששפתיו של מאט עשו את מסען החל מהלסת שלי ועד לשקע שבין צווארי לכתפיי, גורם לי באופן בלתי מודע להטות את ראשי אחורה, לתת לו גישה מלאה ונוחה לצוואר שלי.
"מאט," פלטתי בלחישה חסרת אוויר, מתענגת על שפתיו המשאירות שובל לח על עורי הרותח.
"אל תהרסי את זה," הוא מלמל, ממשיך לנשק את עורי בתשוקה.
"מאט," מלמלתי שוב, מנתקת את ידיי מעורפו ואוחזת בפניו, גורמת לו להתנתק מעורי ולהסתכל עלי. זה לא עצר אותו, עיניו נחתו ישירות על שפתי התפוחות והוא פשוט התרסק עליהן בשנית, סוחף אותי לעוד נשיקה ארוכה ומסחררת חושים ששלחה זרמים לאורך כל גופי.
דלת המרפסת שנפתחה פתאום קטעה אותנו, גורמת לנו להתנתק אחד מהשנייה, מתנשפים ונואשים לאוויר. זוג גברים יצאו אל המרפסת והתקדמו אל עבר כיסאות הישיבה, לא מבחינים אפילו בנוכחותנו שם.
"את משגעת אותי, ווסט." מאט מלמל כנגד שפתיי, מרפרף עליהן, שתי ידיו מונחות על מותניי.
"אני מצטערת." נשפתי, ממלמלת בכנות לשפתיו, נוגעת-לא נוגעת בהן.
"אני לא אשלוט על עצמי אם תמשיכי להתגרות בי ככה." מאט הצמיד את שפתיו לשלי לנשיקה נוספת, קצרה יותר הפעם, "אני רוצה אותך, רוז. אני לא מפחד מהרגשות שלי." הוא אמר לאחר שניתק את הנשיקה, משאיר אותי עם טעם של עוד.
לקחתי נשימה עמוקה, מרחיקה את ראשי ממנו ומשעינה אותו על הקיר מאחוריי, עיניי עצומות ומכווצות בכאב. לקחתי נשימה עמוקה, מסתכלת עליו, "אני כן."
הוא הביט בי לשניות ארוכות, נאנח ומשחרר את מותניי. מאט לקח צעד אחורה בוחן את פניי, מביט בי ברגשות מעורבים שאני לא בטוחה שאני מבינה. הוא הרים את ידו, מעביר את אגודלו מתחת לשפתיי, כנראה מוחק שאריות אודם שנמרח מהנשיקות שלנו.
YOU ARE READING
רסיסים | סיפור אהבה
רומנטיקה"אתה אומר שאני פוגעת בך. נחש מה, מאט. גם אתה פוגע בי. ומה שיותר מרתיח אותי זה שאני נותנת לך לפגוע בי." דממה. הוא הניד בראשו, יכולתי לראות בבירור שובל של דמעה בוגדנית שזלגה מעיניו, "להיפגע זה חלק מהעניין. זה אומר שאת מרגישה." גיחוך לא ברור נפלט מפי...