כשטרקתי את הדלת, שכחתי שיש לי עוד שיחה להתמודד אתה. אמא הסתכלה עלי בפנים מופתעות, יכולתי לראות שהיא קפצה בבהלה מהרעד של הדלת הנסגרת בחוזקה. מלמלתי בשקט שאני הולכת לשטוף פנים ונכנסתי לחדר האמבטיה. את הכעס לא ניסיתי אפילו להסתיר.
"זה הכי מוקדם שהצלחתי להגיע." אמא אמרה בזמן שאכלנו יחד ארוחת בוקר בחדר. "סגרתי קצוות בעבודה, שיניתי משמרות וקניתי כרטיס טיסה. אני לא יכולה להיות רגועה כשהילדה שלי נמצאת בבית חולים." היא הביטה בי במבט אוהב וליטפה את פניי.
"אני בסדר, אמא." חייכתי אליה, "איך כולם בבית?"
"כולם מוסרים לך את אהבתם, ושהם מתגעגעים אליך מאוד." אמא אמרה וסיימה לשתות את כוס הקפה שלה, מניחה אותה על השולחן. "רוזי, למה לא אמרת לי שחזרו לך ההתקפים?"
השפלתי את מבטי למטה, לוקחת נשימה עמוקה ונושפת אותה החוצה כמעט מיד.
"לא רציתי להדאיג אותך." אמרתי בלחישה. אימא הניחה את ידה מתחת לסנטר שלי, גורמת לי להרים את הראש ולהביט בה.
"אל תשפילי מבט." היא אמרה בחום וחייכה, "מה היה הטריגר הפעם?"
אני לא יכולה לומר לה מה היה הטריגר.
"אני לא יודעת." שיקרתי.
כן ידעתי. ההתקף הראשון שהיה לי מזה שנה היה כשכמעט נאנסתי במועדון. השני היה כשחשבתי שראיתי את אותו בחור מחוץ למלון. השלישי היה כשנסעתי לים עם קרוליין מאט וליאם, מגיעה אליו בפעם הראשונה מאז היום בו זרקתי את טבעת האירוסין שלי למי הים העמוקים בפרידה כואבת. מכאן כבר איבדתי את הספירה.
"נסיכה שלי, את תמיד יודעת. תספרי לי."
הנדתי בראשי, דמעות מתחילות להיקוות בצדי עיניי. החומה לא עומדת איתנה מול אמא שלי, "אני לא, אמא. זה פשוט התחיל."
"בואי אלי." היא נאנחה כשראתה את הדמעות בעיניי והושיטה את ידיה אלי, עוטפת את כל גופי כשאני מכורבלת אל בית החזה שלה, מרגישה את פעימות ליבה באוזניי.
"אני אוהבת אותך, אמא." פלטתי כנגד חזה, "את חסרה לי מאוד."
"ואת לנו יפה שלי. אבל תחשבי שאת מגשימה פה חלום ילדות שלך." היא ליטפה את פניי. "את יודעת שבעבודה כבר באו אלי כמה עובדים וביקשו שאדבר איתך, שתכיני להם סרטון ברכה ליום ההולדת של הילדים שלהם?" שמעתי את החיוך שבקולה.
"תגידי להם שאני לא עובדת בחינם." אמרתי בגיחוך והתיישרתי במקומי, מוחה את שבילי הדמעות שעל לחיי.
"ואחים שלך בעננים. הפופולריות שלהם בבית ספר גדלה פלאים."
"הפופולריות?" גיחכתי על המילה, "את זקנה, אימא." צחקתי.
YOU ARE READING
רסיסים | סיפור אהבה
Romantiek"אתה אומר שאני פוגעת בך. נחש מה, מאט. גם אתה פוגע בי. ומה שיותר מרתיח אותי זה שאני נותנת לך לפגוע בי." דממה. הוא הניד בראשו, יכולתי לראות בבירור שובל של דמעה בוגדנית שזלגה מעיניו, "להיפגע זה חלק מהעניין. זה אומר שאת מרגישה." גיחוך לא ברור נפלט מפי...
